פחד וחרדה בקרב ילדים- טיפים להתמודדות 

"אמא אני לא רוצה, אני מפחד, אני לא מוכן ללכת לישון לבד! אני מפחד!". דנה ויריב, הורים למיכאל בן ה 4 לא ישנים באופן רציף כבר כמה שנים. מיכאל פוחד ללכת לישון לבד, הוא מוכן לישון או עם אור מלא, או במיטת הוריו. מיותר לציין שהוריו מתוסכלים מאוד, גם כי חסרות להם שעות שינה, גם כי המערכת הזוגית שלהם מתפקדת באופן לקוי בשל העובדה שבנם פוקד את מיטתם מדי לילה, אך הם בעיקר מתוסכלים כי הם רואים את הבן האהוב שלהם חסר אונים, מבוהל וחסר ביטחון.

לצערנו אנו רואים שמספר האנשים שמראים פחדים קיצוניים וחרדות הולך ועולה עם השנים, בהתאם גם מספר הילדים המראים פחד וחרדה גדל. חוקרים תולים זאת בהתפתחות התעשייתית ובשינויים שחלו בעקבותיה באנושות כמו מחסור בשעות שינה, פחות תחושה של שייכות לקבוצה ומשפחתיות ועוד.

מצב בו הילד מראה פחד בכלל, וקיצוני בפרט, מתסכל מאוד את המבוגרים שסביבו, ההורים ואנשי החינוך. הם מוכנים לעשות הכל, רק שהילד ירגיש יותר טוב. אך הוא והוריו מרגישים פעמים רבות שהפחד משתלט עליו, והם עומדים חסרי אונים מולו.

אז מה זה פחד?

פחד הוא תחושה רגשית ופיזית לא נעימה, הנוצרת כתוצאה מחשיפה לגירוי מאיים, המופיע באופן מוחשי, בדמיון או במחשבה. הפחד העיקרי של בני האדם הוא מהלא נודע. מבחינה פסיכולוגית האדם לא מסוגל לשאת מצבים של חוסר ודאות, והם מהווים עבורו את המטרד הגדול ביותר. אנו בד"כ לא מפחדים כשאנו יודעים מה צפוי לנו.

תפקידו של הפחד

הפחד הינו הישרדותי, הוא למעשה שומר עלינו מלעשות דברים שיסכנו אותנו. דמיינו עצמכם ילד שלא מפחד משום דבר, ומכניס את היד לאש, או עובר באמצע הכביש כשיש תנועה סואנת. ילד שלא חש פחד יעשה זאת, ילד שחווה פחד לרב ימנע מלעשות פעולות מסוכנות אלו. אם אנחנו מבינים שפחד הוא הישרדותי, אנחנו גם מבינים שיש לו תפקיד חשוב, ועדיף לנו איתו מאשר בלעדיו. אבל יש אבל והוא גדול, השאלה היא עד כמה אנו מרגישים שהפחד שולט בבן שלנו. בדוגמא של מיכאל, הפגיעה היא גם בו וגם במשפחתו כיוון שהפחד נוכח ויש לו מעין חיים משל עצמו. הוא מנווט את חיי המשפחה, והם עומדים מולו חסרי אונים לחלוטין.

טיפים להתמודדות עם פחד בקרב ילדים

כשילד מגיע למרפאה לבדיקה או למתן זריקה, סביר להניח שהוא חושש. יש ילדים שניתן ממש לראות שהם מפחדים, כמובן שיש רמות שונות לפחד, אבל בכל מקרה הפחד נובע מכיוון שהילד לא בטוח מה צפוי לו. חוסר הוודאות הזו גורמת לו להניח הנחות קיצוניות וכפי הנראה שגויות לגבי הצפוי לו במרפאה. ההמלצה היא לא לנסות ו"לדרוך" על הפחד, במשפטים כגון: "שטויות, אין ממה לפחד, זו בסך הכל דקירה קטנה", כי הפחד הרי בעינו נשאר. במקום זאת תן לילד הסבר על מהות הבדיקה, הצג לו את התסריט של מה שעומד לקרות כך שאי הודאות המאיימת תצטמצם. חוץ מזה, כדאי שגם תשתף אותו בכך שגם אתה לפעמים מפחד, כי הרי פחד היא תחושה לגיטימית ואוניברסאלית.

לסיכום, פחד הוא רגש לגיטימי שעלינו לכבדו, ולא לנסות להתכחש אליו. כשהילד שלנו מפחד, כדאי לנו לתת לו תחושה שהחוויה שלו היא נורמאלית, ולנסות ולגרום לסיטואציה המפחידה להיות יותר מוכרת כך שיהיה לו יותר ביטחון מול ה"דבר" עימו הוא צריך להתמודד.