ה-ח-מ-ר-ה 

1. לפני שנים לקה א' בשמיעתו בשל חשיפה ממושכת לרעש מזיק בעבודה, הגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע בעבודה, הוכר - ונקבעה לו נכות בשיעור 5% בעקבותיה שולם מענק בסכום צנוע. א' שהיה עובד חרוץ במפעל המתכת בו עבד, התמיד בעבודתו והיום, לאחר שהבחין ששמיעתו הוסיפה ונפגעה ונוסף לכך צפצוף מתמיד ומטריד, הוא מבקש מביטוח לאומי להכיר בכך שמצבו הוחמר.

אפשרות זו קיימת - באשר לכל פגיעה שהוכרה כתאונה בעבודה אין "סוף" - תמיד ניתן (במגבלות תנאי החוק) "לפתוח" אותה מחדש אם נראה שהחמיר המצב.

2. כך הוא למשל לגבי פגיעות שלד ובעיקר בפרקים (שברים, קרעים וכיו"ב) בכתף, ברך, ירך, קרסול, מפרקי ידיים וגב, כשמתפתחים בעקבות הנזק הראשוני שינויים ניווניים המחמירים את המצב, וכן פגיעות הנובעות מן הנכות שלכאורה הן חדשות ("פגימה מוסבת" לשון "חוק הנכים") לדוגמא נכות בכף הרגל הגורמת עם הזמן פגיעה בקרסול.

3. התהליך של תביעה בגין "החמרה במצב" מורכב; כפשוטו הוא מתואר בתקנה 36 לתקנות קביעת נכות מעבודה = יש לפנות לרופא מומחה בתחום הפגיעה (אפשר מקופ"ח) שיקבע מהו המצב היום ושלכאורה עולה ממנו נכות גבוהה מזו שנקבעה ע"י ביטוח לאומי בעבר.

4. הנפגע מופנה לרופא התעסוקה (הוא הרופא המאשר) של קופת החולים שעוסק בכך, ומקבל טופס/אישור לפי תק' 36 שמצבו הוחמר. עם אישור זה נתבעת ההחמרה - העניין מועבר לסניף ביטוח לאומי והיה ואושר שאכן החמרה כאן והיא נובעת מן העבודה וקשורה לפגיעה שכבר הוכרה, מועבר העניין לועדה רפואית לקביעת הנכות.

5. לעתים עולה הנכות החדשה שנקבעת על 20% וכאן כבר מדובר על תשלום קצבה חודשית.

6. יש יתרון למי שכבר הוכר בעבר כנפגע בעבודה, באשר לא יידרש (אם לא השתנו התנאים) להוכיח שוב שהפגיעה נגרמה בעבודה, והמחסום היחיד (מעבר לפן הרפואי) היא תקופת המתנה של ששה חודשים מאז קביעתה האחרונה של הנכות.

7.נוכח הקושי בהוכחת פגיעה בעבודה (בעיקר היום לגבי פגיעת שמיעה וטינטון) יש טעם רב במיצוי האפשרות לתבוע "החמרה" - בידי מי שזכאי לכך.

אין האמור לעיל בא במקום ייעוץ משפטי ואינו אלא סקירה כללית ובלתי מחייבת של הנושא.

ע. שילוני, עו"ד