מוניטין של אדם הוא שמו הטוב שלו או של העסק שלו, יתרון שיש לו על מתחריו, ומבחינה כלכלית אומדן הרווחים העתידיים מעל לשיעור הרווח הריאלי. זהו קניין רוחני הנרכש ומהווה ערך מוסף לעסק/חברה. הוא מורכב משלל תכונות הקשורות באדם/בעסק/בחברה, המצדיק הערכת שווי מעבר לשווי הריאלי.
נכסי קריירה - נכסים לא מוחשיים שנצברו בתקופת הנישואין. מוניטין אישי, רישיון מקצועי תואר תעודה דרגה, התוצאה: השתכרות גבוהה.
מוניטין הוכר בפסיקה כנכס וזכות קניינית. מוניטין הוא זכות קניינית ככל זכות, ניתן להורישו וניתן לשעבדו בהתאם לחוק החברות. על כן הן הלכת השיתוף והן חוק יחסי ממון חלים עליו גם בעת גירושין בין בני זוג. הכלל הגדול בשיטת המשפט בישראל הוא הכרה בשיתוף בן הזוג במחצית הרכוש שנצבר במהלך הנישואין.
במהלך חיי הנישואין, כמו בכל שותפות, מתקיימת חלוקת תפקידים בין חבריה. לעיתים, בן זוג אחד נוטל את עול מלאכות הבית ואינו מתפנה לפתח את כושר השתכרותו, ובן הזוג השני פנוי לפתח קריירה ולצבור נכסי קריירה לפרנסת המשפחה.
מוניטין עסקיככל שהעסק גדול יותר כך גדל המוניטין העסקי וככל שקטן, גדלה השפעתו של האדם ותכונותיו האישיות. אך ייתכנו גם עסקים קטנים בהם השפעת האדם קטנה, כגון: בעל חנות לממכר מוצרי חשמל, אשר קהל לקוחותיו יקנה ללא קשר למוכר.
מוניטין אישי של בעלי מקצוע חופשיכאן בוודאות מגיעים הלקוחות עקב תכונותיו האישיות של האדם בלבד. למשל: רואה חשבון, עורך דין ורופא, הם נולדו עם כשרון מסוים. על כשרון זה עם הזמן, מתווספים ונרכשים כישורים נוספים. למשל: זמר מתחיל שהתפרסם, רופא שלמד והשתלם וצבר ניסיון.
הערכת שווי המוניטין עסקימעריכים שווי עסק ומפחיתים את שווי הציוד, המלאי וכו' ומה שנשאר זה המוניטין. או הרווח שעסק מסוים יכול להניב.
בתחילת הדרך הבחין בית המשפט בין מוניטין עסקיים הניתנים לחלוקה, ובין מוניטין אישי שאינו ניתן לחלוקה. מוניטין אישי סווג ככושר השתכרות. כאן, לדעתי נתפס בית המשפט לכלל טעות, שכן גם כושר השתכרות הוא נכס לא מוחשי הניתן לחלוקה בדיוק כשם שניתן הוא לכימות ופיצוי בעקבות תאונה, במסגרת תביעת נזיקין. בן הזוג שתרם חלקו לצבירת כושר ההשתכרות והמוניטין זכאי למחציתו.
פסק הדין הראשון בו הוכרו מוניטין כנכס בר שיתוף הוא בפרשת גרינר (ע"א 663/87 נתן נ. גרינר פ"ד מה (1) 104. שם קיבלה אישה מחצית המוניטין של בית מרקחת. בית המשפט הכיר בזכות אישה למחצית מרפאה שהפעיל בעלה כולל המוניטין העסקיים אך לא האישיים.
מוניטין אישי ונכסי קריירה"אם מוכח כי האפשרות ליצירת המוניטין זומנה לבן הזוג על ידי כך שבת הזוג לקחה על עצמה חלק מן המטלות המשפחתיות ואפשרה לו בכך להתפנות לעבודתו, יש לתת משקל רב להלכת השיתוף גם ביחס למוניטין של עסק שנוצר בתקופת השיתוף". ה"פ ת"א 162/93אבירם נ. אבירם.
על מנת שיהיה שיתוף צריך זיקה בן חיי הנישואין לצבירת המוניטין-כגון קבלת תעודה לפני הנישואין ?אין היא ברת שיתוף, אך המאמץ לשמר את אותה תעודה השתלמויות לימודים וכו', נעשה בזמן הנישואין, אזי יש זיקה. הבעיה-תנובת פרי מאוחרת יחסית למועד יצירתם.
הבעיות המתעוררותלהבדיל מנכסים אחרים העומדים בפני עצמם, אין המוניטין נכס עצמאי אלא נלווה לנכס מוחשי אחר. האם זכאי בן הזוג למוניטין עד לקרע או גם לאחריו?
אין מדובר בנכס סטטי כי אם המוניטין יכול להתפתח או לאבד מערכו, הכול בהתאם לפעילות בעל המוניטין. הוא יכול לרכוש ידע נוסף, לנקוט פעולות שיאדירו שמו ברבים או בפעולות העלולות להוציא עליו שם רע, ואף קלון. המוניטין תלוי במידת ההשקעה. בעל מוניטין עצלן לא יפיק ממנו כלום.
האם בעל המוניטין משתעבד וחייב לעבוד על מנת לשלם על המוניטין האישי או שיכול להפסיק לעבוד?
טענות בעל המוניטין ונכס הקריירה יהיו: שעבודו לבן זוגו, קושי בהערכה, קושי לבודד את החלק שנצבר בנישואין ומה שקשור לכישורים מולדים.
טענות בן הזוג השניאינטרס הציפיות וההסתמכות - לו היה יודע כי ייפרדו היה רוכש לעצמו נכס קריירה. אין אדם מעוניין להפסיד רכוש.
זהו נכס ככל נכס והוא בר איזון. עיקרון הצדק החלוקתי - כל אחד מבני הזוג תורמים במידה שווה לרווחת המשפחה כל אחד בדרכו. אין משמעות הצדק החלוקתי חצי-חצי, כי אם שוויון בחלוקה.
הפתרונות המוצעים• פיצויים - חיוב לשלם לבן הזוג פיצויים.
• מזונות מוגדלים - הקושי תלות המזונות בנסיבות המשתנות.
• השבה - תשלום שווי נוכחי,
• ופירות עתידיים - בהתאם לדיני עשיית עושר ולא במשפט.
• חלוקה א-סימטרית של נכסים.
• תשלום עיתי - חיוב זה יחייב גם את עיזבון הבעל. בן הזוג שלו הכנסה גבוהה יותר ישלם לבן זוגו תשלום עיתי על מנת שיוכל לשמור על אותה רמת חיים שהייתה לבן הזוג בזמן הנישואין. עם שינוי המצב הכלכלי של הבעל יכול בית המשפט להתערב ולשנות גודל התשלום העיתי.
ביהמ"ש ברוב מדינות ארה"ב, בין אלה אשר בהן משטר רכושי של שיתוף נכסים ובין אלה אשר בהן משטר רכושי של חלוקה אקוויטבילית, על פי שיקול דעת שיפוטי, הכירו במוניטין כנכס בר-חלוקה או בר-איזון . הכרה זו משתרעת גם על נסיבות שבהן המוניטין הם אישיים וקשורים לאדם כבעל מקצוע, ולאו דווקא צמודים לעסק. לכן, לצורך קביעת נכסי השיתוף בין בנ"ז לא הפרידו ביהמ"ש ברוב מדינות ארה"ב בין מוניטין המגלמים ערך עצמאי של פירמה לבין מוניטין המבוססים על מיומנות מקצועית. לדעת פרופ' א' רוזן-צבי, על בתי המשפט בישראל לאמץ את הגישה הנוהגת ברוב מדינות ארה"ב ולקבוע, כי מוניטין הינו נכס בר-שיתוף.
בארה"ב, ניו יורק הלכת אובריין - נקבע כי תואר ורישיון מהווים נכסים בני איזון. ההלכה הורחבה גם על פוטנציאל ההשתכרות. במקרה זה, נישואין של 9 שנים האישה הקריבה עצמה ועברה עם הבעל למדינה אחרת כדי שיוכל ללמוד רפואה ושסיים התגרשו. נקבע כי תרומת האישה מהווה השקעה בשותפות הכלכלית של הנישואין והתוצר של מאמציהם המשותפים של בני הזוג, הרשיון המקצועי, צריך להיחשב נכס בר חלוקה.
עקרון הצדק החלוקתי מניח אינטרס של כל שותף בנכסי השותפות, והיקף האינטרס מבוסס על היקף התרומה. תרומה כלכלית או שאינה כלכלית.
השיקולים שצריך לשקול הם:• משך הנישואין
• גיל כל אחד מבני הזוג, מצב רפואי פיזי ונפשי
• רכוש שכל בן זוג הביא עימו לנישואין
• רמת החיים בנישואין
• נסיבות כלכליות של כל צד בזמן חלוקת הרכוש
• הכנסה שוטפת ויכולת השתכרות של כל אחד
• משך היעדרות משוק העבודה, משמורן, הוצאות הכשרה לקראת חיים עצמאיים
• תרומת בן הזוג להשכלתו נסיונו או יכולת הכנסתו של בן הזוג
• תרומת כל אחד בצבירה, צריכה, בזבוז של נכסים, השבחת הנכסים, תרומת בן הזוג שטיפל בענייני הבית פנימה
• היבטי מיסוי וחבות מסעקב חלוקת הנכסים
• שווי נוכחי של כלל הנכסים
• מצבת חובות והתחייבות כל אחד מבני הזוג
ויודגש הרשיון או התואר לא יחשבו בנפרד מהפרקטיקה עצמה. למשל רו"ח המפעיל משרד רו"ח. אך אם רו"ח בעל רשיון עריכת פטנטים, אזי רשיון זה אינו מתמזג בפרקטיקה ויחושב בנפרד.
לסיכום כיום, בית המשפט העליון מבחין בין מה שניתן למכירה לבין תכונותיו האישיות של בעל העסק. אני מאמינה שכל סוגי הנכסים ברי חלוקה, גם ההון האנושי, ויש להגיע לתוצאה ראויה אם כי לאו דוקא שווה - שבן הזוג אשר לא רכש נכסי קרירה והקריבם על מנת לשמש בתפקידו במשפחה, יצא לא מקופח, ויקבל פיצוי על היחלשותו כתוצאה מתפקידו במשפחה. כלומר פיצוי על אובדן כושר עבודה, בדומה לפיצוי הניתן לנפגעי תאונות בהתאם לדיני הנזיקין. ההבדל הוא שכאן ניזוק בן הזוג כתוצאה מהתפקיד שמילא במשפחה והנזק נמדד יחסית לבן הזוג החופשי יותר מבחינת שעות וגמישותן.
http://www.divorce-online.co.il