דו"חות חניה ישנים
כזכור, בשנת התשס"ב – 2002 תוקן חוק סדר-הדין הפלילי ותוקנו תקנות סדר-הדין הפלילי (גביית חוב של קנסות שלא שולמו במועדם). מלבד הפחתת הסכומים שהצטברו לקנסות – תוספות הפיגור – קבעו התקנות כי על הרשויות לשלוח הודעות לחייבים בהם יפורטו גובה הקנס המקורי וגובהו לאחר הפחתה. רבים ניצלו אז את מבצע הפחתת הקנסות ושילמו את חובותיהם לרשויות המדינה השונות. המבצע נקרא על שמו של מאיר שטרית, שיזם את התיקון לחוק. אך ישנם כאלו אשר מסיבות שונות לא שילמו את חובם, אם משום שלא ידעו ואם מסיבות אחרות.
מה דין חובות אלו -
במשפט הפלילי ישנן 3 סוגי עבירות: פשע, עוון וחטא. עבירות קנס מוגדרות בד"כ כחטא. עבירת חטא מתיישנת תוך שנה מיום ביצועה אם לא הובאה לידיעתו של מבצע העבירה. לאחר מכן, אם הובא לידיעתו דבר ביצוע העבירה, ולא נעשתה פעולה מצידו של העבריין לכאורה (כגון: תשלום הקנס, שכמוהו כהודאה או בקשה להישפט) לאחר תקופה קבועה הופך העונש, כלומר הקנס לחלוט. בשלב האחרון העונש מתיישן לאחר 3 שנים מיום שהפך לחלוט.
בבג"ץ 1618/97 סצ'י נ' עיריית תל-אביב-יפו נקבע ש"הדעת נותנת כי די בתקופה של שלוש שנים כדי ליישן ולהשכיח קנס בסכום 70 ש"ח (זה היה הסכום אז – י.ג.) שהרשות לא עשתה צעד כלשהו לגבותו באותה תקופה". אבל נקבע שם עוד כי "כל עוד נשלחות הודעות מדי פרקי הזמן הקצרים משלוש שנים, העונשים על עבירות חניה אינם מתיישנים".
בפועל על כך סמכו וסומכות רשויות רבות, ובפרט רשויות מקומיות, שגובות קנסות בגין עבירות חניה לאחר שנים רבות מביצוע עבירות החניה. זאת בהסתמך על כך שמשלוח הודעה בדואר רשום מפסיק את התיישנות העונש ומירוץ 3 השנים מתחיל מחדש.
דבר נוסף שיש לדעת היא העובדה שמשלוח הודעה בדואר רשום יוצרת חזקה משפטית שהנמען קיבל את ההודעה. תקנה 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת כי גם בלי חתימה על אישור מסירה, לאחר 15 ימים מיום משלוחה – תחשב כאילו נתקבלה, אלא אם כן יוכיח הנמען אחרת.
אלא ש25/07/05 בית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים גילה דעתו כי לא כל משלוח בדואר יהא מספיק כדי ליצור חזקה זו. בת"ק (י-ם) 4984/04 כהן יפעת נ' עיריית ירושלים תמה השופט טננבוים על נוהגה של עירית ירושלים (וכך נוהגות עיריות רבות נוספות) לשלוח מכתבים ע"י חברה חיצונית שנעזרת בשירותיו של בית-דפוס שמדפיס את ההודעות בגין עבירות חניה, ולבסוף שולח אותם פקיד עיריה לנמענים. למעשה, בידי העיריה לא היה אישור שההודעות איכן נשלחו בדואר רשום!!! לאור זאת קבע בית-המשפט כי העיריה לא עמדה בנטל ההוכחה ובטל את הקנס. כך נקבע גם בתיק נוסף בפני אותו השופט תק 4837/05 דאר נ' עיריית ירושלים ב- 28/03/2006.
בת"ק (ת"א) 3391/04 מירוני אבלין נ' עיריית ת"א טענה העיריה כי הודעות נשלחו עד למבצע הפחתת הקנסות ב-2002, ולאור המבצע היתה חובת הפניה חלה על התובעת. בית-המשפט דחה את טענות העיריה וקבע כי בתקנות בענין גביית חוב של קנסות שלא שולמו במועדם נקבע כי "הרשות המוסמכת תשלח שובר לתשלום קנס". כלומר, על הרשויות חלה החובה לשלוח הודעות עקב המבצע. משלא שלחה הרשות הודעה – הקנס בוטל. מענין לציין כי שופט בית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים, השופט טננבוים, מצא לנכון להעיר בפסק-דינו בענין יפעת כהן כי "הפסיקה הטיבה והקלה משמעותית עם הרשויות (אולי אפילו יותר מדי – ההדגש שלי – י.ג.) והורתה כי די בדרישה תוך שלוש שנים. דרישה זאת צריכה להישלח בדואר רשום (כך שעל העיריה להציג אישור משלוח בדואר רשום)".לאור העובדה כי הרשויות "מושכות" דו"חות על-פני שנים ולמעשה נוצר מצב שאזרחים נדרשים לשלם עבור דו"חות שעבר ממועד ביצוע העבירה לעיתים עד 10 שנים, הרי שברור למה התכוון השופט בכותבו "אולי אפילו יותר מידי". דרישה לשלם קנס בגובה מאות ואלפי שקלים בגין חניה ללא תשלום של מס' שקלים לאחר שנים רבות, הינה בלתי סבירה בעליל, ונראה כי בנוסף לכך הרשויות מתרשלות בביצוע חובותיהן למשלוח ההודעות ולא שולחות את ההודעות בדואר רשום כנדרש בחוק.
יובל גרשוני, עו"ד
המידע ניתן כשירות לציבור, אין לראותו כעצה משפטית מוסמכת
