רוחניות וטיפול בתרפיה באמנות 

רוחניות וטיפול בתרפיה באמנות

התרפיה באמנות התפתחה בשנות ה60 במקביל להתפתחות הזרם הטרנס- פרסונלי בפסיכולוגיה. בארה"ב שיטת הטיפול בתרפיה באמנות הושפעה בעיקר מגישות דינמיות, גישות קוגניטיביות התנהגותיות וגישות הומניסטיות.

התרפיה באמנות מוגדרת כ"פרופסיה של טיפול נפשי המשתמש במדיה האמנותית, תצורות ודימויים (images), תהליך היצירה ותגובות של מטופל –מטפל לתוצרים המעידים על תהליך התפתחותו של האדם, יכולותיו, אישיותו, מניעיו, תחומי עניין וקונפליקטים" (1995-האגודה האמריקאית לתרפיה באמנות ).

הגישה הטיפולית בתרפיה באמנות ניסתה למצוא דרכים לחבר בין התיאוריות השונות והאמונה ובכוחן של  אמונות, יצירה ויצירתיות כגורמים המקלים על סבל. התרפיה באמנות יכולה לתרום רבות בהבנת והרחבת השיח לגבי רוחניות ומצב מיטבי של האדם((well being. למרות זאת מטפלים מעטים התייחסו למימד הנ"ל בעבודתם Florence Cane(1950) השתמשה בטכניקות של נשימות, שימוש בקול ומדיטציות.  Joan Kellogg(1978) שילבה ציורי מנדלות בטיפוליה וציורים אלו הובילו לשיתוף פעולה עם Stanislav Grof   במחקרו על מודעות (consciousness) במכון המחקר הפסיכיאטרי במרילנד בשנות השבעים ((Thayer,1994. Garai(1976)

 Joseph פתח 8 שיטות לגילוי פנימי באמצעות מדיטציות והתרכזות והתוצאות של התצורות והסמלים ביצירות האמנותיות, הביאו את המטופלים למדיטציה טרנסנדנטלית עצמית והגדרת מחודשת של האישיות.

בשנות ה70 של המאה ה20 נטו רב התרפיסטים באמנות להישען על הגישות העיקריות בפסיכולוגיה של הזרם המרכזי, לעומתם מספר מועט של מטפלים המשיכו לחקור את ערכה של הרוחניות וחשיבותה בעבודתם כמו קתרין מון(Moon ,1989) שטענה בכנסים שונים של תרפיסטים באמנות כי קיימת אנלוגיה בין התרפיה באמנות והתפילה.

ב1991 Dufrene  ו Shoemaker-Beal קראו לדיון בנושא בפאנל שנקרא: "My god left me? Spiritually  ,wholism and the transpersonal in art therapy" (.

מטפלים אחרים דבקו בתיאוריה של יונג כמו (1987 Edit Walach( &Margaret Keyes(1983)   והשתמשו בטכניקות של יצירתיות אמנותית והפעלת דמיון פעיל בכדי להביא את המטופלים לגלות ולחבר בין ארכיטיפים וסמלים מתוך החלומות והלא מודע. Chickerneo (1993) ו (1995)- Feen- Calligan השתמשו בשיטת 12 הצעדים בטיפול(כמו ב AO  לטיפול בהתמכרויות).

(1994)   Horovitz Darbyפיתח שיטת טיפול המבוססת על אבחון והערכת רוחניות(assessment ) ונמצא קשר בין תוצאותיו ועבודתו של (Fowler(1981  על שלבים באמונה. (Lewis (1997    עסק ביישומה של פסיכותרפיה טראנס-פרסונאלית באמנות  שכללה עיבוד של חיים בעבר(שחזור גלגולים).

 (  Malchiodi (1999 שעבדה עם חולים תיארה עד כמה העיסוק באמנות עזר לאותם חולים להמיר את מכאוביהם ומציאות חייהם המיידים.

 Franklin ,(1999)  עמד על חשיבות העדות בתהליך של מדיטציה, אמנות וסופרוויזיון.

החדרת הרוחניות לתוך הסטינג הטיפולי בתרפיה באמנות-

אחת האפשרויות הנה סטודיו קהילתי משותף -את הזרם הנ"ל מוביל Shaun-Macniff,(1992). ( Hillman (1989טוען שהפסיכולוגיה הנה soul-making ומעודד מטפלים באמנויות להשתמש בטכניקות שמאניות וריטואלים של תפילה.

 (Pat allen(1995 משתמש באמנות במושג הknowing- art is a way of  של

רוחניות, התפתחות אישית והגשמה אישית דרך היצירתיות ומסנגר על שיטת הטיפול בסטודיו הקהילתי הפתוח כדרך לחיבור רוחני.

Bruce moon(1997) מעלה בספרו זיכרונות של מטופלים אשר לאמונתו תורמים לתהליך הריפוי ומדגיש את כוחה של היצירתיות(1979, 1999) lucia Capaccione הדגישה את שימושי התרפיה באמנות כאמצעי לגדילה אישית וריפוי הוליסטי.

Aviva gold (1998)  עסקה בעיקר במנדלות.

Debora koff-chappin(1998) – עסקה בטכניקות של ציור במגע (בצבע) ושימוש בקלפים (soul cards) והשפעתם בתהליך הטיפולי.

לסיכום מילת המפתח בעיסוק ברוחניות הנה השינוי-באמצעות התרפיה באמנות משיגים שינוי מעצם התהליך התרפויטי וגם ניתן לראות באמצעות התהליך והתוצרים הנרקמים בדף, בשימוש בצבעים או בחומרים השונים את השינויים הקונקרטים.

המטפל באמנות יכול לזמן את הרוחניות לחדר באמצעות חומרים ,כלים השלכתיים או טכניקות ולאפשר למטופל חוויות רוחניות מרפאות, מגדלות ומצמיחות.