אפתח בהבהרה , כמו שאר הפרקים גם זה חלק מיומני האישי. מה שאומר שאין אני מנסה 'לכסות' את הנושא לגמרי , אלא מעלה על הכתב (בשבילי) את הנקודות העקריות עליהן התחנכתי ואותן אני מיישם בהתנהגותי לאישה.
אין זו התיימרות להגדיר ולהכליל את העניין על כלל האנשים, שכן אני נמנע מלהכנס לעומק הנושא (גדולים הרבה יותר ממני ניסו וחלקם גם הצליחו יחסית) .
וכמו שאר הנושאים הקשורים ליחסים ואהבה , הרגש והאהבה יכולים ומבטלים כל היבט הגיוני שאפשר (או אי אפשר) להעלות...
הדבר היחיד שאני יכול להמליץ והוא נכון לכולם - היה עצמך !
את ה"אביר על הסוס הלבן" כולם מכירים ועדיין הוא מושג דיי מופשט,
לכל אחת הנסיך שלה. מה שגרם לי להתייחס אליו בתור התגשמות הפנטזיה של נשים.
סוג של המקבילה הגברית של "האישה האידאלית" (שהיא מושא חשקו של כל גבר),
כמובן עם מאפיינים שונים, מאפיינים התואמים את החשיבה של אותו המין :
לצורך העניין, ברמה הכי פרמיטיבית שיכולה להיות - אם האביר על הסוס הלבן
הוא רגיש ורומנטי ועם זאת גברי ומסוקס (עם אלמנט של 'הצלה') , האישה האידאלית
תהיה "מושלמת" מבחינה חיצונית וחמה ובמקביל חכמה ובעלת אופי.
כך או כך שניהם מושאי פנזטיה (תוצר לוואי תרבותי) , הגדרתם ככאלו לדעתי גורמת
לכך שלעולם לא יהיו 'אפשריים להשגה'.
(אגב, בהקשר לשוני סמנטי , זה בדיוק ההבדל המילולי בין 'פנטזיה' ל 'חלום' ).
אם כן, לנסות להיות "האביר על הסוס הלבן" , הפנטזיה של 'כל' אישה, זו בטח לא הדרך
להתנהג לאישה. מהסיבה הפשוטה שלעולם לא אוכל להיות התגשמות הפנטזיה
של אישה. תמיד יהיה משהו ש'גורע' מהפנטזיה , זו דרך יומרנית שנועדה לכשלון.
את המקבילה המזרח תיכונית של "האביר על הסוס הלבן" ,הלא הוא "הדון-ג'ואן" ,
גם כן כולם מכירים. התייחסותי לדון-ג'ואן הייתה תמיד חלוקה , מצד אחד
היחס המכבד והג'נטלמני שנותן לאישה להרגיש כגברת הכי מיוחדת, רומנטיקה במיטבה.
ומצד שני השימוש החלקלק והלא אחראי במילים, מניעים נסתרים והבטחות שווא,
והיכולת לעבור מאישה לאישה ולשבור לבבות בדרך ללא שום בעיה ערכית או מוסרית.
נראה לי שבסופו של דבר מה שמכריע בעניין הדון-גו'אן הוא דווקא ההיבט
השלילי , שכן הוא מוציא לגמרי את המשמעות מכל המילים שנאמרות מצדו. הדבר העקרי
שנותן תוקף ומשמעות למילים שלנו היא התנהגות הולמת מצדנו. התנהגותו של
הדון-ג'ואן הופכת גם את ה'רומנטיקה במיטבה' שהוא מציע למשחק לא אמיתי.
מסתמן שגם דרכו של הדון-ג'ואן החלקלק שיודע לגרום לאישה להרגיש כמו מלכה (לרגע),
היא לא הדרך הרצויה להתנהג לאישה. ולדעתי היא לא הדרך להתנהג בכלל.
כמה סוגי גברים נוספים שאולי אין צורך להציג שכן הם כמובן לא מייצגים
יחס ודרך התנהגות לאישה ( או בכלל ).. בניהם יכללו :
-הגבר השחקן, זה שיגיד לאישה כל מה שהיא רוצה וצריכה לשמוע, יעשה את
כל 'המהלכים' הידועים כדי להשיג מטרה אחת עיקרית - כיבוש.
-המופנם הקיצוני , על גבול ה'מאותגר תקשורתית' , גברים מטבעם קצת פחות
תקשורתיים מנשים (וזה בסדר) , הגבר המופנם באופן קיצוני נמנע מלהביע
את עולמו הפנמי ואת תחושותיו ומסתפק בשיח על עניינים טכניים יומיומיים בלבד.
הפער הטבעי ברמת התקשורת בין גברים ונשים מתאזן מעצמו ביחסים בריאים,
אך הגבר הקיצוני ידחף את בת זוגתו לחוש חסך תקשורתי שיוביל לריחוק.
-בדומה ל'מאותגר תקשורתית' , סוג נוסף של פער טבעי בין גברים לנשים הוא ברמת
ההיסחפות לרגש והדרך להביע אותו, גם היבט זה מקבל את האיזון הטבעי שלו
במערכת יחסים. ועדיין, קיימים הגברים שמתקשים או מונעים מעצמם
(מסיבה זו או אחרת) להביע את אשר הם מרגישים. 'מאותגר רגשית' לא מוצא את
הדרך להביא את עולמו הרגשי לידי ביטוי ומסתפק ב'לתפוס טרמפ' על רגעים בהם
בת הזוג נגשת לתור אחריו. 'המאותגר רגשית' יגרום לכך שבמוקדם או מאוחר עצם
האהבה שלו תוטל בספק.
כן, הדרך להתנהג לאישה לא נמצאת בדרכו של אף אחת מהטיפוסים האלה.
אחרי שעמדתי לעצמי על סוגי הגברים שלא מייצגים את הדרך להתנהג לאישה,
אנסה לנסח את אותם ערכים שמולידים התנהגות ויחס הולם לאישה.
***
מעולם לא התיימרתי להציב הגיונות כנגד כל נושא היחסים , אהבה והמין השני. הסיבות הברורות לכך הן היבטים דינמיים ו'חסרי הגיון' שיש בעולם הרגשי.
לא התיימרתי ואין אני מתכוון להתחיל, ועל כן ההתייחסות כאן תהיה לנקודות בסיסיות ביותר אשר יש יגידו כי הן מובנות מאליהן.
כמו בחלק א' ננסה להביט על מס' טיפוסים המייצגים סט של ערכים אשר יש והשילוב בניהם יירמוז מה היא הדרך הראויה להתנהג עם אישה.
שוב נזכיר, כי אין הדברים מנסים לתת "תורת עשה ואל תעשה" ואין הם אלא מייצגים דרכי חינוך ותרבות, אבל יש ואולי אפשר לאמץ מנהג או שניים.
הסוג הראשון שברצוני להתייחס אליו הוא המתבקש ביותר בתור התחלה - הרומנטיקן.
אלא שבהקשר זה עליי לפזול לעבר היבטים תרבותיים, לכן ניגש לעניין בסדר הראוי לו.
הרומנטיקן הקלאסי מוכר וידוע לכולנו בני המערב מהטלוויזיה והסרטים,
הוא סוג הגבר שיבוא לפגישה ראשונה עם פרחים , וייטיב לבחור דרכים מקוריות
(או לא) בכדי לתת לבת זוגתו להבין עד כמה רגשותיו עזים. הרומנטיקן יודע לגרום
לאישה להרגיש כמו מלכה, הוא מרבה לפנק ולדאוג לכל רצונותיה , בכלל עושה רושם
שמטרתו העקרית של הרומנטיקן ביחסים היא לספק רגשית את בת זוגתו תמיד.
אלא שכשם שכולנו מכירים את הרומנטיקן הקלאסי , כולנו גם נחשפנו לטענות כמו:
"הרומנטיקה אבדה מהעולם" (אני לא מסכים) . בבסיס הטענות האלו עומד לדעתי השינוי
ההתפתחותי שבמעמד האישה, ההיבט שמתקשר הכי טוב לעניין הוא האישה החזקה.
הולדת האישה החזקה טשטשה את הגבול הדק שבין רומנטיקן לסמרטוט עד לרמה
שהרומנטיקן הקלאסי כבר לא רצוי וכבר לא מייצג את ההתנהגות הראויה לאישה.
"אחרוני הרומנטיקנים הקלאסים" יישארו לבד, מהסיבה הברורה שליד האשה המודרנית
גברים כאלה ייחשבו 'סמרטוטים'.
העניין מסתבך לאור העובדה שלמעשה הרומנטיקה עצמה היא הדרך העקרית להשקיע
בעולם רגשי במערכת יחסים וזוגיות , כמו שכבר אמרנו הרומנטיקן יודע לספק רגשית את זוגתו.
למרות הגבול הדק שבין רומנטיקן לסמרטוט גבר הרוצה להשקיע בעולם הרגשי בזוגיות
חייב לנהוג ולנקוט בדרכי הרומנטיקה. הדרך להמנע מלהפוך לסמרטוט היא לתת
לבת זוגתי להרגיש כמו מלכה, אבל אפילו לרגע אחד קצר לא להיות 'העבד'.
הטיפוס השני לא מייצג התנהגות רק כלפי אישה, אלא כלפי כולם. דרכו היא לא בהכרח
בהקשר הזוגיות והיחסים אלא דרך חיים בכלל. כזו היא דרכו של הג'נטלמן.
בבסיס התנהגותו של הג'נטלמן עומד הכבוד הגדול שהוא רוחש כלפי האדם, הוא האיש
שייפתח לאישה (תהיה אשר תהיה) את הדלת וייתן לה לפסוע לפניו. הוא זה שיקום בפני שיבה
ויפנה את מקומו. הג'נטלמן כמובן נעים על הבריות , אבל בהקשר הזוגיות התנהגות
ג'נטלמנית כלפי בת הזוג היא שנותנת לאישה להרגיש שמכבדים אותה ושמעמדה שווה ביחסים.
יתרה על כך, ג'נטלמניות היא לדעתי ביטוי יומיומי נוסף לרומנטיקה.
כמה נקודות נוספות שאפשר לציין בהקשר התנהגות לאישה נובעות מתוך ניסיון קלוש
להבין את עולמה:
לאישה חשוב לדעת שיש לה על מי לסמוך ויש מי שאוהב אותה וחושב עליה, התעניינות
בסיסית ואמיתית כמו "איך עובר עליך היום - " יש בה כדי לתת תחושת בטחון ולספק
צורך.
התעלות מצד הגבר מעל לשוני הכל כך גדול בביטוי רגשי והענקת חום ואהבה
שבין הנשים לגברים, תוביל לכך שגבר יוכל ל'המרח' על בת זוגתו מבלי להרגיש שגבריותו
מאוימת . יש בכך המון תועלת ברמת הזוגיות והיחסים ועוד יותר תועלת באופן שבו
זה נותן לאישה להרגיש.
בשונה כל כך מהסרמטוט שציינתי קודם, אישה אוהבת את הידיעה שהגבר שלה יודע
להיות גבר (לא אכנס עכשיו לעניין הזה) , בהקשר הזה ביטוי לגבריות יכול להיות היכולת
לקחת החלטה והיכולת לעמוד על דעתך. המנעות מריבוי בשימוש בתשובות כמו
"לא יודע , מה שבא לך..." , יעידו על אסטרטיביות מסוימת הראויה לגבר ויש בה לתת
תחושת בטחון נוספת לאישה.
יש כמובן עוד היבטים נוספים שלא העליתי , אך נראה לי שאסתפק בדברים האלו שכן
לדעתי הם מייצגים את הבסיס להתנהגות ראויה לאישה.
** בשונה משאר המאמרים אלה קטעים מיומן **
אין זו התיימרות להגדיר ולהכליל את העניין על כלל האנשים, שכן אני נמנע מלהכנס לעומק הנושא (גדולים הרבה יותר ממני ניסו וחלקם גם הצליחו יחסית) .
וכמו שאר הנושאים הקשורים ליחסים ואהבה , הרגש והאהבה יכולים ומבטלים כל היבט הגיוני שאפשר (או אי אפשר) להעלות...
הדבר היחיד שאני יכול להמליץ והוא נכון לכולם - היה עצמך !
את ה"אביר על הסוס הלבן" כולם מכירים ועדיין הוא מושג דיי מופשט,
לכל אחת הנסיך שלה. מה שגרם לי להתייחס אליו בתור התגשמות הפנטזיה של נשים.
סוג של המקבילה הגברית של "האישה האידאלית" (שהיא מושא חשקו של כל גבר),
כמובן עם מאפיינים שונים, מאפיינים התואמים את החשיבה של אותו המין :
לצורך העניין, ברמה הכי פרמיטיבית שיכולה להיות - אם האביר על הסוס הלבן
הוא רגיש ורומנטי ועם זאת גברי ומסוקס (עם אלמנט של 'הצלה') , האישה האידאלית
תהיה "מושלמת" מבחינה חיצונית וחמה ובמקביל חכמה ובעלת אופי.
כך או כך שניהם מושאי פנזטיה (תוצר לוואי תרבותי) , הגדרתם ככאלו לדעתי גורמת
לכך שלעולם לא יהיו 'אפשריים להשגה'.
(אגב, בהקשר לשוני סמנטי , זה בדיוק ההבדל המילולי בין 'פנטזיה' ל 'חלום' ).
אם כן, לנסות להיות "האביר על הסוס הלבן" , הפנטזיה של 'כל' אישה, זו בטח לא הדרך
להתנהג לאישה. מהסיבה הפשוטה שלעולם לא אוכל להיות התגשמות הפנטזיה
של אישה. תמיד יהיה משהו ש'גורע' מהפנטזיה , זו דרך יומרנית שנועדה לכשלון.
את המקבילה המזרח תיכונית של "האביר על הסוס הלבן" ,הלא הוא "הדון-ג'ואן" ,
גם כן כולם מכירים. התייחסותי לדון-ג'ואן הייתה תמיד חלוקה , מצד אחד
היחס המכבד והג'נטלמני שנותן לאישה להרגיש כגברת הכי מיוחדת, רומנטיקה במיטבה.
ומצד שני השימוש החלקלק והלא אחראי במילים, מניעים נסתרים והבטחות שווא,
והיכולת לעבור מאישה לאישה ולשבור לבבות בדרך ללא שום בעיה ערכית או מוסרית.
נראה לי שבסופו של דבר מה שמכריע בעניין הדון-גו'אן הוא דווקא ההיבט
השלילי , שכן הוא מוציא לגמרי את המשמעות מכל המילים שנאמרות מצדו. הדבר העקרי
שנותן תוקף ומשמעות למילים שלנו היא התנהגות הולמת מצדנו. התנהגותו של
הדון-ג'ואן הופכת גם את ה'רומנטיקה במיטבה' שהוא מציע למשחק לא אמיתי.
מסתמן שגם דרכו של הדון-ג'ואן החלקלק שיודע לגרום לאישה להרגיש כמו מלכה (לרגע),
היא לא הדרך הרצויה להתנהג לאישה. ולדעתי היא לא הדרך להתנהג בכלל.
כמה סוגי גברים נוספים שאולי אין צורך להציג שכן הם כמובן לא מייצגים
יחס ודרך התנהגות לאישה ( או בכלל ).. בניהם יכללו :
-הגבר השחקן, זה שיגיד לאישה כל מה שהיא רוצה וצריכה לשמוע, יעשה את
כל 'המהלכים' הידועים כדי להשיג מטרה אחת עיקרית - כיבוש.
-המופנם הקיצוני , על גבול ה'מאותגר תקשורתית' , גברים מטבעם קצת פחות
תקשורתיים מנשים (וזה בסדר) , הגבר המופנם באופן קיצוני נמנע מלהביע
את עולמו הפנמי ואת תחושותיו ומסתפק בשיח על עניינים טכניים יומיומיים בלבד.
הפער הטבעי ברמת התקשורת בין גברים ונשים מתאזן מעצמו ביחסים בריאים,
אך הגבר הקיצוני ידחף את בת זוגתו לחוש חסך תקשורתי שיוביל לריחוק.
-בדומה ל'מאותגר תקשורתית' , סוג נוסף של פער טבעי בין גברים לנשים הוא ברמת
ההיסחפות לרגש והדרך להביע אותו, גם היבט זה מקבל את האיזון הטבעי שלו
במערכת יחסים. ועדיין, קיימים הגברים שמתקשים או מונעים מעצמם
(מסיבה זו או אחרת) להביע את אשר הם מרגישים. 'מאותגר רגשית' לא מוצא את
הדרך להביא את עולמו הרגשי לידי ביטוי ומסתפק ב'לתפוס טרמפ' על רגעים בהם
בת הזוג נגשת לתור אחריו. 'המאותגר רגשית' יגרום לכך שבמוקדם או מאוחר עצם
האהבה שלו תוטל בספק.
כן, הדרך להתנהג לאישה לא נמצאת בדרכו של אף אחת מהטיפוסים האלה.
אחרי שעמדתי לעצמי על סוגי הגברים שלא מייצגים את הדרך להתנהג לאישה,
אנסה לנסח את אותם ערכים שמולידים התנהגות ויחס הולם לאישה.
***
מעולם לא התיימרתי להציב הגיונות כנגד כל נושא היחסים , אהבה והמין השני. הסיבות הברורות לכך הן היבטים דינמיים ו'חסרי הגיון' שיש בעולם הרגשי.
לא התיימרתי ואין אני מתכוון להתחיל, ועל כן ההתייחסות כאן תהיה לנקודות בסיסיות ביותר אשר יש יגידו כי הן מובנות מאליהן.
כמו בחלק א' ננסה להביט על מס' טיפוסים המייצגים סט של ערכים אשר יש והשילוב בניהם יירמוז מה היא הדרך הראויה להתנהג עם אישה.
שוב נזכיר, כי אין הדברים מנסים לתת "תורת עשה ואל תעשה" ואין הם אלא מייצגים דרכי חינוך ותרבות, אבל יש ואולי אפשר לאמץ מנהג או שניים.
הסוג הראשון שברצוני להתייחס אליו הוא המתבקש ביותר בתור התחלה - הרומנטיקן.
אלא שבהקשר זה עליי לפזול לעבר היבטים תרבותיים, לכן ניגש לעניין בסדר הראוי לו.
הרומנטיקן הקלאסי מוכר וידוע לכולנו בני המערב מהטלוויזיה והסרטים,
הוא סוג הגבר שיבוא לפגישה ראשונה עם פרחים , וייטיב לבחור דרכים מקוריות
(או לא) בכדי לתת לבת זוגתו להבין עד כמה רגשותיו עזים. הרומנטיקן יודע לגרום
לאישה להרגיש כמו מלכה, הוא מרבה לפנק ולדאוג לכל רצונותיה , בכלל עושה רושם
שמטרתו העקרית של הרומנטיקן ביחסים היא לספק רגשית את בת זוגתו תמיד.
אלא שכשם שכולנו מכירים את הרומנטיקן הקלאסי , כולנו גם נחשפנו לטענות כמו:
"הרומנטיקה אבדה מהעולם" (אני לא מסכים) . בבסיס הטענות האלו עומד לדעתי השינוי
ההתפתחותי שבמעמד האישה, ההיבט שמתקשר הכי טוב לעניין הוא האישה החזקה.
הולדת האישה החזקה טשטשה את הגבול הדק שבין רומנטיקן לסמרטוט עד לרמה
שהרומנטיקן הקלאסי כבר לא רצוי וכבר לא מייצג את ההתנהגות הראויה לאישה.
"אחרוני הרומנטיקנים הקלאסים" יישארו לבד, מהסיבה הברורה שליד האשה המודרנית
גברים כאלה ייחשבו 'סמרטוטים'.
העניין מסתבך לאור העובדה שלמעשה הרומנטיקה עצמה היא הדרך העקרית להשקיע
בעולם רגשי במערכת יחסים וזוגיות , כמו שכבר אמרנו הרומנטיקן יודע לספק רגשית את זוגתו.
למרות הגבול הדק שבין רומנטיקן לסמרטוט גבר הרוצה להשקיע בעולם הרגשי בזוגיות
חייב לנהוג ולנקוט בדרכי הרומנטיקה. הדרך להמנע מלהפוך לסמרטוט היא לתת
לבת זוגתי להרגיש כמו מלכה, אבל אפילו לרגע אחד קצר לא להיות 'העבד'.
הטיפוס השני לא מייצג התנהגות רק כלפי אישה, אלא כלפי כולם. דרכו היא לא בהכרח
בהקשר הזוגיות והיחסים אלא דרך חיים בכלל. כזו היא דרכו של הג'נטלמן.
בבסיס התנהגותו של הג'נטלמן עומד הכבוד הגדול שהוא רוחש כלפי האדם, הוא האיש
שייפתח לאישה (תהיה אשר תהיה) את הדלת וייתן לה לפסוע לפניו. הוא זה שיקום בפני שיבה
ויפנה את מקומו. הג'נטלמן כמובן נעים על הבריות , אבל בהקשר הזוגיות התנהגות
ג'נטלמנית כלפי בת הזוג היא שנותנת לאישה להרגיש שמכבדים אותה ושמעמדה שווה ביחסים.
יתרה על כך, ג'נטלמניות היא לדעתי ביטוי יומיומי נוסף לרומנטיקה.
כמה נקודות נוספות שאפשר לציין בהקשר התנהגות לאישה נובעות מתוך ניסיון קלוש
להבין את עולמה:
לאישה חשוב לדעת שיש לה על מי לסמוך ויש מי שאוהב אותה וחושב עליה, התעניינות
בסיסית ואמיתית כמו "איך עובר עליך היום - " יש בה כדי לתת תחושת בטחון ולספק
צורך.
התעלות מצד הגבר מעל לשוני הכל כך גדול בביטוי רגשי והענקת חום ואהבה
שבין הנשים לגברים, תוביל לכך שגבר יוכל ל'המרח' על בת זוגתו מבלי להרגיש שגבריותו
מאוימת . יש בכך המון תועלת ברמת הזוגיות והיחסים ועוד יותר תועלת באופן שבו
זה נותן לאישה להרגיש.
בשונה כל כך מהסרמטוט שציינתי קודם, אישה אוהבת את הידיעה שהגבר שלה יודע
להיות גבר (לא אכנס עכשיו לעניין הזה) , בהקשר הזה ביטוי לגבריות יכול להיות היכולת
לקחת החלטה והיכולת לעמוד על דעתך. המנעות מריבוי בשימוש בתשובות כמו
"לא יודע , מה שבא לך..." , יעידו על אסטרטיביות מסוימת הראויה לגבר ויש בה לתת
תחושת בטחון נוספת לאישה.
יש כמובן עוד היבטים נוספים שלא העליתי , אך נראה לי שאסתפק בדברים האלו שכן
לדעתי הם מייצגים את הבסיס להתנהגות ראויה לאישה.
** בשונה משאר המאמרים אלה קטעים מיומן **
" רק על עצמי לספר ידעתי " : בשונה מלהעיד על הטקסט עצמו, היכולת להעיד על עצמי היא דרך הצגת הדברים שהובילו לאן שאני היום 'קצת מעבר' ו 'היום' תוכל לקרוא בכרטיס הפרופיל שלי. לפרופיל : http://www.articles.co.il/author/3465 לבלוג: http://blog.tapuz.co.il/allandnothing לתגובות הערות והצעות צור קשר ב: maorshir@gmail.com