מה היתרונות של סושי על פני אוכל אחר. עד לפני עשר או חמש עשרה שנה אף אחד לא הכיר את הסושי, הסושי פרץ לחיינו רק כאשר תרבות החברה כולה השתנתה. אם היו מציעים לי לפני חמש עשרה שנה לאכול סושי במחיר של ארוחה רגילה, ככל הנראה הייתי נותן לאדם הזה מבט של: אתה השתגעת אחי? למה לאכול סושי, כשאפשר לאכול שווארמה או פלאפל או פיצה או כל דבר אחר.
אבל כנראה שהזמן עושה את שלו וגם תרבות האוכל הזו הגיעה לארץ ישראל הקטנה, יחד עם כל תרבות השפע, שבעיניי מייצגת בעיר: הרבה יותר מדי בגדים בארון והרבה יותר מדי ערוצי טלוויזיה והרבה, ממש הרבה יותר מדי מכשירי חשמל מכל הסוגים, את תרבות הסושי.
תרבות הסושי הולכת ונבנית על הרצון של הדורות הצעירים והדורות הלא כל כך צעירים להיות רזים, עד כדי כך שזה נהיה אובססיה, חדרי כושר פורחים בכל פינה אפשרית, במחירי מנויים הזויים לחלוטין, יש מקומות שלוקחים יותר מ400 שקל לחודש של מנוי, מה רע להם ללכת לרוץ בים? או אפילו ללכת לשחק כדורסל או כדורגל עם חברים או עם אנשים זרים שפוגשים במגרש. בעצם כשאני חושב על זה לעומק, אין כל כך הרבה אנשים במגרשים היום, אולי הם כולם הולכים לחדר כושר ואחר כך הולכים לאכול סושי.
מכאן התחילה תרבות הסושי בכל קרן רחוב, הרי זה ברור, אם כולם רוצים להיות רזים, אז צריך לאכול פחות ואם יוצאים בערב עם חברים ואחר כך נהיים רעבים אז מה אפשר לאכול כדי לנסות ולשמור על הגזרה? אם הניחוש שלכם הוא סושי, אתם מאוד צודקים. הרי סושי אמור להיות משביע מאוד(באופן יחסי כמובן) ובעיקר נותן לנו, לכל מי ששומר על הגזרה כל הזמן את התחושה שהכול בסדר, לאכול סושי בלילה זה בסדר גמור, זה הרי לא משמין בכלל, יש בזה מעט קלוריות.
נכון שהסושי הוא אשליה אבל הוא מייצג את עולמנו החדש והשטחי לחלוטין, אנחנו עוסקים בקנקן ולא במה שבתוכו, עוסקים באריזה ולא במוצר. המראה בלבד הוא מה שקובע, היידה לסושי, המלך החדש.
