השראה 

בדרך כלל קושרים אנשים את המושג השראה עם רוח נאצלת שחדרה אליהם ממקום כלשהו, רגע נשגב של הארה, התעוררות של מעין יצירתי. בעולם החומר מדברים על השראה חשמלית והיא מוגדרת כהשפעה של רכיב אלקטרוני אחד על משנהו. אם נקיש דבר מדבר ונדמה דבר לדבר, אזי, גם ההשראה הרוחנית מועברת אלינו איכשהו ממקום אחר, אולי ממוח אחר או ישות חיצונית לנו.

 בוקר אחד לפני עשר שנים הרגשתי צורך דחוף לכתוב שיר. התיישבתי ליד שולחן העבודה שלי והתחלתי "לשפוך" על הנייר שטף של מילים שבהם תיארתי את חיי כלוחם ביער קדמון. עשרים דקות לא הרמתי ראשי ולא הנחתי את העט שלי עד "ששפכתי" על הנייר את חיי. כתבתי שיר חזק, מלא עוצמה וחיות. אחד השירים החזקים ביותר שכתבתי אי פעם. ההיה זה רגע שבו חדר אלי אור ממקום אחר? או שהמוח המורכב והעמוס כל כך בחר לפרוק את עצמו? דיאפק צ'ופרה כותב בספריו שהמוח שלנו כמוהו כמכשיר רדיו, מחשב או טלוויזיה אשר בסך הכל קולטים את השדרים שמופיעים עליהם ממקום אחר. אני טוען שאנו פשוט אוגרים ידע ואירועים ללא סוף. מיליארדי קשרים וקישורים נוצרים במוח המורכב הזה. סינתזות (מחשבות) חדשות נוצרות, דמיונות פורצים אל קדמת הבמה ומופיעים עליה בצורה חומרית. המופע הרוחני מציג עצמו בעזרת המופע הגשמי. ומתוך כך מומצאות המצאות חדשות, נכתבים שירים נפלאים, נכתבים ספרים מרתקים, מצוירים ציורים מדהימים, ומפוסלים פסלים נוראי הוד. אמנים, סופרים, משוררים ואנשי יצירה רבים טענו שיצירה גדולה נוצרת מתשעים אחוז של עבודה קשה ורק עשרה אחוזים של השראה. כלומר: אם ברצונך שהשראה תגיע אליך – עליך לעזור לה להגיע עדיך.

משל נפלא מספר על אדם שבא לקבל הארה מקדוש ששכן בתוך מערה. הוא נכנס אל המערה החשוכה ששם על פי השמועה גר הקדוש. הוא נכנס פנימה, אך אינו מוצא אותו.

שעות על שעות הוא תועה בתוך המערה החשוכה ומחפש את דרכו אל הקדוש, שיעורר ויאיר אותו. פחדים רבים עוברים עליו בעודו נאבק בחשכה שבמערה.

לבסוף כשהוא מצליח לצאת החוצה, הוא פוגש את הקדוש מחייך בחוץ. האיש המפוחד פונה אל הקדוש ומספר לו על תלאותיו ופחדיו בתוך המערה. האיש הקדוש מפסיקו ואמר לו: "מתוך ההתנסות שלך ומאבקיך בחשכה ובפחדיך עלית לדרגה, שאליה ביקשת להגיע באמצעותי".

המערה דומה בעיני למסע, שאותו כל אחד מאיתנו חייב לקיים במו גופו, במו נשמתו ולצאת אל דרך ארוכה. ללכת אל מול פחדים ועצלות, לאסוף את חוויותיו במו גופו. מכאן תבוא הארתו ומכאן תגיע השראתו.

 צאו לדרך ובלבד שתצאו מהביצה הקטנה, בה אתם שרויים. וכשתלכו אל מול הקשיים והפחדים, תצמחו. לעולם אל תתנו לאלה שהיו במערה לספר לכם על דרכם, היכנסו פנימה ונסו בעצמכם.