"במקום לחפש את האשמים, חפשו את התרופה" (הנרי פורד)
בשני בנייני מגורים סמוכים בשכונה שקטה בגוש דן התגוררו מספר משפחות. לימים רכשה משפחה בת 5 נפשות וביניהם ילדים בגיל העשרה דירת מגורים בקומה הראשונה של אחד הבניינים. עם כניסתם החלו לעשות שימוש בשביל נטוש אשר עבר כמעט בצמוד לבניין המגורים השני שלא היה בשימוש עד אותה תקופה וקיצר את הדרך לכניסה לבניין. בצהרים שחקו הילדים בכדור וגרמו לרעש רב אשר הוציא את זוג המבוגרים בקומת הקרקע בבניין הסמוך מדעתם. משאלו פנו להורי הילדים החל ברגע להתלהט ויכוח אישי: "מי אתם שתגידו לנו כיצד לחנך את הילדים שלנו"?, "אנחנו נמשיך לעבור בשביל -הוא שלנו כמו שלכם". הזוג המבוגר טען לזכות מעבר אישית, "זיקת הנאה" שיש להם בשביל שנטוש אשר הבטיחה להם במשך שנים שקט ומניעת מעבר של שכנים או זרים כמעט לחלוטין. לכן, חסמו באופן חד צדדי בשער ברזל את הכניסה לשביל. כתוצאה מכך, החלו הילדים לפרוץ אותו או לטפס עליו לסירוגין כדי לקצר את הדרך הביתה, מה שלא מנע מהם גם לזרוק אשפה אורך השביל ולעיני הזוג המבוגר. משאלה יצאו מכיליהם הם הגישו תביעה כספית לבית משפט הכוללת גם צו זמני נגד הרוכשים בגין שימוש שלא כדין בשביל השייך להם ולהם בלבד.
התיק עבר לגישור ואין ספק כי המטען החשמלי באוויר יכול היה להצית מדורה. בהליך הגישור ניתן היה לאתר את האינטרסים של כל אחד מן הצדדים ובמיוחד את ההבנה שהמשפט לא יפתור את הסכסוך: הילדים ימשיכו להסתובב במקום, זוג המבוגרים ימשיך להתגורר שם ובלא פתרון יישמעו זעקות שבר, ריב ומדון. כמו-כן נראה כי קיום הוכחת זיקת הנאה של זוג המבוגרים על פיה יימנע שימוש מן המשפחה החדשה בשביל מוטל בספק.
במסגרת הסדר גישור הוסכם כי תהא זכות שימוש בשביל גם לרוכשים אשר התחייבו לשמור על ניקיונו ולהימנע מפעילות רועשת בשעות הצהריים. באופן משותף נשתל דשא בשטח המצוי בין השביל לבין המרפסת קומת הקרקע של הזוג המבוגר שגודר בעצים, מעין שטח ירוק מתוחם. כולם השתתפות בקביעת סורגים הניתנים להזזה בבית המבוגרים אשר חששו כי שימוש בשביל יוביל לפריצות וחשוב ביותר נבנו יחסי שכנות טובה בין הצדדים. הוסכם כי במידה ויהיה סכסוך כלשהו הוא ייפתר בגישור נוסף ומאז, עברו שנים רבות בלא דרישה לגישור נוסף. נראה כי היה והסכסוך היה מוכרע במשפט הוא היה מהווה יריית פתיחה לעימות הבא ומי יודע להיכן יכול היה הדבר להוביל. אפשר גם אחרת ויפה שעה אחת קודם.
טיפים לפתרון סכסוכי שכנים בגישור:
1. שלבו סעיף גישור בתקנון וועד הבית המסדיר את היחסים המשפטיים בין השכנים ומרכז את ניהול הבית המשותף. סעיף גישור יקבע כי מחלוקת הקשורה בענייני הבית המשותף, לרבות מחלוקת בין שכנים שלא נפתרה במו"מ ישיר תופנה להליך גישור בפני מגשר מוסכם. באין הסכמה על זהות המגשר הוא ימונה על ידי בעל תפקיד מוסכם.
2. רשויות מקומיות שונות מקיימות הליכי גישור בקהילייה שאינם כרוכים בתשלום - לכן, עם התפרצות המשבר עצור וספור עד 10, עד 20 או 50 והצע פנייה להליך גישור על מנת לעצור את הסחף. זה עשוי להיות מהיר, יעיל ונעים וייתכן כי לא יחוייב בעלות כספית.
3. אמרה סינית אומרת כי "גם לפנקייק הכי דק בעולם יש שני צדדים" - זכור כי בעיני שכנך הכל, אבל ה כ ל נראה ונשמע אחרת. לכן, במקום להמשיך ולהתווכח בחר להקשיב עד לסוף הדברים. הקשבה יוצרת הקשבה. ויכוח יוצר התלהמות.
4. נסה להראות לשכנך כי טענותיו הובנו לך. זה נקרא "שיקוף" ונשמע כך: "אם הבנתי אותך אזי מה שאתה אומר...". אחד הצרכים הכי חשובים של האדם, במיוחד בעת סכסוך, הוא התחושה כי דבריו נשמעו והובנו. לעיתים זה אפילו פותר את הבעיה. בכל קמרה, אח"כ תוכל לזכות בהקשבתו. שווה, לא?
ולסיום, כ"תרופה טרם המכה" רצוי לקיים הרצאת חשיפה לפתרון סכסוכים בשכונת המגורים. בדרך זו תיסלל הדרך לאמץ מסלול מוצלח זה בזמן אמת.
עו"ד מסחרי, בורר ומגשר, מייסד ובעלים משרד עורכי הדין רונן סטי. המשרד הוקדם בשנת 1998 ושמש כ"בית" מקצועי בו תאגידים ויחידים פותרים סכסוכים בדרכים מתקדמות ומצליחים להתקשר בעסקאות מסחריות, גם כאשר הדבר מחייב פתרון "משברים" בדרך להסכם הרצוי. עו"ד סטי מכהן כבורר ומגשר מסחרי ובינ"ל בבוררויות וגישורים רבים. בשנת 2008 תוקן חוק הבוררות בישראל כפועל יוצא מיוזמתו לשינוי חוק זה בדרך המאפשרת ערעור על פסק בוררות. תשומת לב מקצועית ייחודית מוקדשת לייצוג לקוחות בהליכים אלה לשם פתרון סכסוכים בדרכים אפקטיביות כמו גם לייעוץ וייצוג משפטי ללקוחותינו מתוך הבנת "יום המחר" בעולם העסקים הדינאמי בישראל כבר היום.