שינויים רגשיים לאחר לידה-הכי נורמלי בעולם!
מאמר זה רובו כתמצית ספרה המלא תיאורים רגשיים של קיית פיג'ס:"החיים אחרי הלידה"
הוספתי לו דוגמאות חיות מהמציאות הישראלית-יהודית בת-זמננו,אותה שמעתי מיולדות רבות.
בהריון ולידה,מעורבים המון רגשות יחד.חלקם יכולים להיות סותרים לכאורה.
דומה שזה חלק גדול מ"חווית" היולדת:המון שינויים יחד,המון משימות חדשות או מתחדשות, לפעמים עד-כדי כאוס.ונלווים כאבים,דאגות,דכדוך .מה שכחתי?(כן, גם שכחה)
מה שאתאר כאן אלה מצבים רגשיים, שיכולים להתחולל בחיי יולדת.ברור שלא כל היולדות יחוו את כל המתואר .מאידך, חשוב להכיר את המכלול, שחלקו הגדול מובן וטבעי,לאור כל השינויים .
זה אחד הדברים שמאד חשוב ליידע כל יולדת:כל זה הכי טבעי והכי נורמלי,לאור החוויה המסעירה הכרוכה בלידה ותוצאותיה.
לידה היא מאורע ע נ ק בחיי האשה ומשפחתה,מהמשמעותיים ביותר שהיא חווה.
ככזה יש לו גם השלכות עצומות על חייה.
חשוב ביותר ,להכיר להביט בעינים ולא מידי להבהל.זוהי תקופה מורכבת מאד,מלאת רגשות סותרים,מבלבלים ולעיתים מפחידים.
אשתדל לתאר את מכלול הרגשות הנורמליים לתקופה זו ,ולציין מצבים שיש להתייחס אליהם בתשומת-לב נוספת,כדי למנוע הדרדרות המצב.
הרגשות הרבים,אופייניים לרוב היולדות.
חשוב לציין שאצל היולדת המבכירה,השינוי בד"כ דרמטי יותר.
המעבר מהיות אשה עצמאית,לאם ליצור שחי בזכותך,הוא כבד משקל ביותר.
חלק מהתאורים יתאימו בעיקר לאשה כזו,אך בחלקם גם לאשה שהיא כבר אם.
יתכן שיהיו נשים שלא תתחברנה לחלק מהתיאורים.
נדמה לי שהרבה ממה שאתאר אופייני יותר,לאשה בחברה המערבית.
בת שגדלה בשבט,בחברה מסורתית,ואולי אפילו,ב"חמולה"משפחתית או במשפחה ברוכת ילדים ,מועדת אולי פחות לחלק מהתסמונות שאתאר.
נראה ,אבל, שיש תופעות חובקות עולם בשלב זה של החיים, המשותפות לרוב היולדות.
אם לסכם את התחושות:
עם הלידה-אושר עצום,אופוריה,שמחה שקשה להכיל !
עם הכאבים השונים והתקלות של הגוף בחתך ובשדיים,מתחילות האנחות,הבכי,אליהם מצטרפים גם דאגה עמוקה לשלום התינוק.
חוסר בטחון ביכולתה לטפל בתינוק,לזהות בזמן את צרכיו ולהיות מסוגלת לספקם.כל-זה מלווה בחוסר ידע מה תקין ומה לא ,ומי הכתובת להעזר בה?
יש הרבה בלבול ,מלווה בקושי להחליט מה לעשות קודם?
למשל:מה דחוף יותר כרגע,לשטוף את התפרים,או להניק.
ואיך תעשה חלוקת התפקידים:מי יטפל בהכנות לברית,ומי יקנה דברים לתינוק?כשמגיעים הביתה.שוב :מה עושים קודם?
על מה לא מסתכלים?
אולי ניקח עזרה?
ומה נענה לקרובים והחברים שמציעים עזרה?
והחמות,כמובן:איך תשתלב במערך המשפחתי,בלי שהיולדת תלחץ ממנה?
דילמות רבות הנובעות ממצב חדש ולא מוכר,מלווה בכאבים פיזיים קשים,חוסר –ידע וחוסר בטחון והמון חוסר שינה...
גם הבעל עלול להיות עייף,נבוך,חסר-בטחון,מה שיקשה עליו לעזור לאשתו.
לעיתים ,חש הבעל קצת עזוב,כשאשתו עסוקה מאד בגופה הדואב,קשייה עם התינוק ובכלל,כשהיא צוללת לעימקי ההתקשרות עם האוצר החדש שתלוי בה כל-כך.
אולי ירגיש קצת דחוי,לפחות בעיניו.
אולי יקבל רמזים,שאינו מתפקד כראוי,לא תומך מספיק,או לא זמין עבורה,כשהיא כל-כך צריכה את תמיכתו.
הוא עלול גם לחוש קצת "שלימזל",שאינו יודע איך לנהל את משפחתו המתרחבת, ביד רמה ,כפי שעשה עד-כה.
יתכן שאשתו או אימה יסתכלו עליו(לדעתו לפחות) כעל חדל-אישים.מה הוא כבר עושה פה,בעצם?אולי אפילו קצת מפריע ליולדת לנוח!מתי הוא כבר יגדל?..
בקיצור: המערכת הרגשית –הסביבתית קצת יוצאת מאיזון ונחוץ איזשהו תהליך של re-framing-"מסגור" שונה ומחודש של התמונה כולה ,לצורך איזון מחדש.
אודה על האמת,עד לפני מספר שעות,חשבתי,שזה מה שקורה לאחר לידה,אין משהו אחר.
לאחר שקלטתי,שהצגתי כמעט,רק את הצד הקשה של תקופה זו.ובעקבות הארה,שקיבלתי ,חפשתי צד נוסף ולשמחתי מ צ א ת י!
שכנה יקרה שלי,שילדה לא מזמן,את ילדה השמיני,אישרה,שהיא כן מאושרת אחרי לידה.
היא ממש באופוריה!מלאה אושר,שמחה ואפילו גאווה על היצור הנהדר שגידלה ברחמה.
היא גם מרגישה שותפות עצומה עם בעלה ,בכל ההוויה של היצירה המשותפת בהריון ובלידה .
גם חיבור חזק מאד עם בורא-עולם העומד עימם וממלא את רחמה וביתה בעוד ועוד ניסים עצומים!
בשבילה תקופת ההריון ,הלידה,כשיא וגם אחרי הלידה,מהווה תקופה נפלאה של קירבה אמיתית ותלות חשובה בקב"ה,שאותו היא מרגישה קרוב קרוב אליה יותר מתמיד.
חנה קרומביין -דולה, מעסה ורפלקסולוגית בכירה
