תאונות דרכים שנחשבת גם כתאונות עבודה 

 תאונת דרכים שנחשבת גם תאונת עבודה: כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים בזמן העבודה, או בתאונת דרכים בדרך לעבודה או בתאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה לביתו, תחשב התאונה כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. לשם הנוחות נכנה תאונה זו בשם "תאונה משולבת". על נפגע זה חלים כללים מעט שונים מהכללים החלים על נפגע בתאונת דרכים רגילה. נפגעים רבים סבורים, שהתאונות המשולבות  לרבות תאונה בדרך חזרה מהעבודה  מעניקות זכויות יתר לנפגעים, ולכן הם מנסים "לשנות מעט את העובדות", ובכך לנסות להגדיר את התאונה כתאונה משולבת.ברצוני לציין שלא מומלץ לנהוג בדרך זו, בשל הסיבה ש"האמת היא השקר הטוב ביותר".  לכן, תמיד מומלץ להיצמד לאמת. חשוב להדגיש, שבחלק ניכר מהמקרים הנפגע עלול לקבל זכויות נחותות, כאשר מדובר בתאונה משולבת וזאת בהשוואה לזכויות אותן הוא יכול לקבל, בתאונה הרגילה. עקרונית, רק המוסד לביטוח לאומי מוסמך לאשר האם מדובר בתאונת עבודה או לא. דרך הפעולה המומלצת לנפגעים בתאונה משולבת היא כדלקמן:   א. יש לבקש מהמעביד שימלא טופס 250 שהוא טופס הפניה לקבלת טיפול רפואי שנותנים המעבידים לנפגעי עבודה על מנת שיציגו אותו בפני קופת החולים. ב. יש להציג את טופס 250 בפני הרופא, ולבקש ממנו שינפק "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה" שזוהי למעשה תעודת מחלה לנפגע עבודה, וזאת על מנת שלא ייתן בטעות תעודת מחלה רגילה. תעודה זו היא הכרחית לצורך הליך ההכרה המשפטית בתאונה כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.   ג. יש לפנות למוסד לביטוח לאומי או לבקש מהמעביד טופס "הודעה על פגיעה בעבודה" (טופס צהוב שמספרו 211). טופס זה יש למלא על כל פרטיו להחתים את המעביד במקום המיועד לכך, ולצרף אליו את  כל המסמכים הדרושים אשר כתובים על גבי הטופס לרבות תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (עותק מקורי), אישור משטרה, תלושי משכורת ועוד.  ד.יש לחתום על הטופס ולשלוח אות בהקדם למוסד לביטוח לאומי לענף נפגעי עבודה. שליחת הטופס למוסד לביטוח לאומי מהווה למעשה  את  הפנייה הרשמית להכיר בתאונה כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.  ה.יש להמתין מספר שבועות עד שהמוסד לביטוח לאומי יודיע את עמדתו בנוגע להכרה בתאונה כתאונת עבודה. במידה והתאונה תוכר כתאונת עבודה תישלח  על כך לנפגע הודעה רשמית. במידה והייתה לנפגע תקופת אי כושר שכתוצאה ממנה נגרמו לו גם הפסדי השתכרות, המוסד לביטוח לאומי יעביר לנפגע את הפיצוי הכספי בגין תקופה זו.   ו.במידה והמוסד לביטוח לאומי יחליט שלא להכיר בתאונה כתאונת עבודה, חייבים להתייעץ בנוגע להחלטה זו עם עורך הדין ובשום פנים ואופן לא למהר להגיש תגובה ו/או ערעור באופן עצמאי, שעלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לתיק. בתאונה משולבת, זכאי הנפגע לזכויות שונות שמרביתן  מעוגנות  בשני החוקים הבאים: א. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים- זכויות שאותן הנפגע יקבל מחברת הביטוח של הרכב. ב.זכויות שונות על פי ענף ביטוח נפגעי עבודה שבחוק הביטוח הלאומי. רבים מהנפגעים נוטים לחשוב שבתאונה משולבת הפיצוי הכספי גבוה יותר מאשר הפיצוי המתקבל בתאונת דרכים רגילה. צורת חשיבה זו מוטעית ביסודה. אמנם, בתאונה משולבת הנפגע מקבל פיצויים משני מקורות שונים (המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח של הרכב), אך סה"כ הפיצוי הוא בעצם זהה לפיצוי שהנפגע היה יכול לקבל רק מחברת הביטוח של הרכב, אילו היה מדובר בתאונת דרכים רגילה. זכויותיו של הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי זכויותיו של הנפגע בתאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי מורכבות ממספר יסודות עיקריים אשר נפרט עליהם בהמשך:      א.טיפול רפואי  ב.תשלום בגין אובדן כשר עבודה (דמי פגיעה) ג.מענק נכות מעבודה או קצבת נכות מהעבודה ד.גמלה מיוחדת או מענק מיוחד  ה.גמלאות תלויים בנפגעי עבודה ו.שיקום מקצועי  א.טיפול רפואי:הנפגע זכאי לקבל מימון לכל הוצאותיו הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי. קופות החולים מממנות בשלב הראשוני את הטיפולים הרפואיים, אולם הנפגע לא מודע לכך שקופות החולים דורשות מהמוסד לביטוח לאומי החזר כספי עבור הטיפולים הרפואיים שניתנו.  המוסד לביטוח לאומי יסכים לממן את הטיפול הרפואי, רק אם הנפגע פנה למוסד לביטוח לאומי באופן מסודר (משלוח טופס הודעה על פגיעה בעבודה על נספחיו) על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה, והמוסד לביטוח לאומי אכן הכיר בתאונה כתאונת עבודה.יש לציין, שכאשר מדובר בתאונה משולבת, ברגע שרופאי קופות החולים המליצו על טיפול מסוים, המוסד לביטוח לאומי יממן את אותו טיפול. אולם, במרבית המקרים, רופאי קופות החולים לא מודעים לכך שכאשר מדובר בתאונה משולבת זכאי הנפגע לקבל גם טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות. לדוגמא: טיפול רפואי פרטי כגון טיפולי שיניים- כאשר מדובר בתאונה משולבת במרבית המקרים קופות החולים מספקות אך ורק טיפולי שיניים במרפאות שיניים ציבוריות (בדרך כלל מרפאות השיניים של קופות החולים). במידה והנפגע מעוניין לקבל טיפול חדשני יותר ומרופאי שיניים פרטיים, הוא יתקל בקושי לקבל על כך החזר כספי  מהמוסד לביטוח לאומי. המלצתי היא, שבכל מקרה בו מדובר בשירות רפואי, לרבות אביזרים רפואיים (כגון פרוטזות, מכשירי שמיעה, גבס מפלסטיק וכו'?) שאינו מסופק ישירות על ידי קופות החולים, יש לדרוש מהרופא המטפל לכתוב המלצה מפורשת לרכישת המוצר. מומלץ, לפני שמוציאים הוצאה כספית, עבור מוצר או שירות שאינם בסל הבריאות לוודא את הסיכוי לקבלם בחזרה  מהמוסד לביטוח לאומי. מומלץ להתקשר לענף נפגעי עבודה בסניף המוסד לביטוח לאומי איליו שייך הנפגע, ולברר שם, האם ספק השירות או ספק האביזרים הרפואיים ממנו יש כוונה לרכוש את הציוד, מוכר על ידי סניף המוסד לביטוח לאומי וכן האם יתקבל החזר עבור הרכישה הנדונה. בדיקה זו כדאית על מנת שמאוחר יותר לא יתעוררו קשיים בקבלת ההחזר בגין ההוצאות הרפואיות מסניף המוסד לביטוח לאומי.במסגרת סעיף זה, מממן המוסד לביטוח לאומי גם את הוצאות הנסיעה של הנפגע, הכרוכות בקבלת הטיפול הרפואי. החזר הוצאות זה יתבצע על פי תעריף תחבורה ציבורית, וכנגד הצגת כרטיסי האוטובוס. אם הרופא המטפל של קופת החולים כתב במפורש, שהנסיעה לקבלת הטיפול הרפואי חייבת להיות באמצעות אמבולנס, ניתן לקבל על כך החזר מהמוסד לביטוח לאומי. חשוב לציין שקיימים הסדרים שונים בין המוסד לביטוח לאומי ובין חלק מקופות החולים, שלפיהם הקופות מחזירות לנפגעים חלק מההוצאות על פי סעיף זה, ומקבלות לאחר מכן מהמוסד לביטוח לאומי החזר בגין אותן ההוצאות.   ב.תשלום בגין אובדן כושר עבודה (דמי פגיעה)המוסד לביטוח לאומי מפצה את הנפגע בגין הימים שבהם הוא לא עבד בפועל בתקופה שלאחר התאונה. שיעור הפיצוי נקבע ל-75% משכרו הממוצע ברוטו של הנפגע בשלושת החודשים שלפני יום הפגיעה (עד לתקרה מסוימת).המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה לתקופת אי הכושר, ועד למקסימום של שלושה חודשי אי כושר. במרבית המקרים כשמדובר בעובדים שכירים המוסד לביטוח לאומי דורש מהמעביד השתתפות בסכום השווה ערך לדמי פגיעה עבור תשעת הימים ראשונים. ברצוני להדגיש, שעל פי חוק דמי מחלה, לכל עובד קיימת זכות לצבור 18 ימי מחלה לשנה שיש באפשרותו לנצל אותם בגין כל מחלה שהיא. היות ומדובר בתאונת עבודה, אסור למעביד לנכות את התשלום בגין אותם תשעת ימי מחלה,  מיתרת ימי המחלה העומדים לזכות העובד על פי חוק דמי מחלה.תשלום דמי הפגיעה ניתן רק אם הנפגע לא עבד בפועל על פי המלצת הרופאים. תקופת אי כושר זו, חייבת להיות מגובה בתעודות רפואיות מתאימות. נפגע שהחליט שלא לקבל את המלצת המנוחה שניתנה לו על ידי רופאיו וחזר לעבודה, אינו זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.  כאשר מדובר בתאונה משולבת, חייב הנפגע, לאחר שהציג את טופס 250, לקבל מקופת החולים אישור רפואי שכותרתו "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". בתעודה זו יצוינו מס' ימי אי הכושר שהומלצו על ידי הרופא. במידה ובשלב מאוחר יותר, יחליט הרופא להמליץ על תקופה נוספת של אי כושר, חשוב שאת המלצתו הוא יכתוב על מסמך רפואי שכותרתו: "תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה".בניגוד לכלל ש"לא לתת לאף גורם מסמכים מקוריים", המקרה היחיד שבו חייב הנפגע למסור לגורם חיצוני מסמכים מקוריים הוא כאשר מדובר ב"תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", ו"בתעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה". במקרה שהנפגע ימסור למוסד לביטוח לאומי רק עותקים, המוסד לביטוח לאומי לא ידון בבקשה, ולא יזכה את הנפגע בפיצוי. לכן, רק במקרה זה יש לצלם את התעודות המקוריות בצילום ברור, ולתת למוסד לביטוח לאומי את המקור כאשר העותק יישאר אצל הנפגע.בפניה למוסד לביטוח לאומי, על הנפגע למלא טופס צהוב  שנקרא: "טופס הודעה על פגיעה בעבודה" (טופס211 ), אם מדובר בנפגע שהוא עובד שכיר, על מעבידו למלא חלק מטופס זה. לא מומלץ לחתום על טופס ריק, ולסמוך על כך שהמעביד או מנהל החשבונות שלו ימלאו את כל הפרטים החסרים. מומלץ שלא לנהוג בדרך זו מכיוון שהמעביד או מנהל החשבונות אינם יודעים את נסיבות התאונה המדויקות, ואם הם ישגו בניסוח תיאור הפגיעה ונסיבות התאונה, הם עלולים לגרום לתיק המשפטי נזק בלתי הפיך.את הטופס המלא והחתום מגישים למוסד לביטוח לאומי, ורצוי שהנפגע ישאיר בידיו עותק מהטופס שנשלח. בכל מקרה רצוי להתייעץ עם עורך דין בכל עניין מילוי הטופס.כאשר מדובר במעבידים מוסדיים או במקומות עבודה בהם מספר עובדים רב (בדרך כלל חברות המעסיקות מאות עובדים), חלה על מקום העבודה תקנה 22 לתקנות המוסד לביטוח לאומי. משמעות התקנה היא שהמעביד חייב לשלם ישירות לעובד משכורת מלאה.בשלב מאוחר יותר, לאחר שהתאונה תוכר על יד המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, המעביד יקבל החזר כספי מהמוסד לביטוח לאומי. כאשר מדובר במקומות עבודה בהם מספר מצומצם של עובדים ותקנה 22 לתקנות המוסד לביטוח לאומי אינה חלה עליהם, פונה הנפגע למוסד לביטוח לאומי באופן עצמאי והוא אמור לקבל את דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ישירות לחשבון הבנק שלו, רק לאחר שהתאונה תוכר כתאונת עבודה. לכן, במקרה זה כדאי להזדרז בפניה למוסד לביטוח לאומי. הסיבה לצורך בפעולה מהירה היא, שבדרך כלל המוסד לביטוח לאומי בודק את הזכאות לקבלת דמי פגיעה במשך מס' שבועות. יש לציין, שאם נפגע חזר לעבודה לאחר התאונה (ללא ניצול של תקופת אי כושר כל שהיא) ולאחר שעברו יותר מ- 3 חודשים נאלץ על פי המלצת רופאיו להפסיק לחלוטין את עבודתו, הוא לא יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.  על פי החוק, היות ותקופת אי הכושר החדשה החלה יותר מ- 3 חודשים לאחר מועד התאונה, הנפגע אינו זכאי לקבל דמי פגיעה. במקרה זה, קרוב לוודאי שהנפגע יהיה זכאי לקבל קצבת נכות זמנית בגין אותה תקופה. אולם לצורך כך עליו לפתוח בהליך חדש- תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. מומלץ שלא לפתוח בהליך כזה ללא התייעצות עם עורך דין לתאונות דרכים ועבודה.  ג.מענק נכות מעבודה או קצבת נכות מעבודהבמידה ועברו 3 חודשים מיום התאונה והנפגע עדיין לא החלים, הוא רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקביעת דרגת נכות. לצעד זה יש השלכות מרחיקות לכת על הצלחת הטיפול בתביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב. צעד זה חייב להתבצע רק לאחר התייעצות עם עורך דין הבקיא בתחום נזקי הגוף, ובסמוך לסיום התקופה של שלושת החודשים שלאחר התאונה. לאחר שהנפגע נקט בצעד זה, כמעט ולא ניתן לבטל את ההליך, ובמקרים רבים מתברר שהליך זה הוא הליך בעייתי שעלול לגרום נזק בלתי הפיך לתביעה המשפטית כנגד חברת הביטוח של הרכב.במידה ועורך הדין מאשר לנפגע להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת מענק נכות מעבודה, יש להגיש את התביעה בהקדם. תוך תקופה קצרה מתכנסת ועדה רפואית "מטעם המוסד לביטוח לאומי", לדון בקביעת דרגת הנכות שנותרה לנפגע. ברוב המקרים, נזקי הגוף אינם מתגבשים לנכות צמיתה כבר לאחר שלושה חודשים, ולכן בדרך כלל הועדה תקבע לנפגע נכות או נכויות זמניות. הנפגע יקבל גמלת נכות מעבודה במשך כל התקופה בה נקבעה לו נכות זמנית. כמובן שיש אפשרות לערער על החלטת הועדה הרפואית, אך לא מומלץ לעשות כן ללא התייעצות עם עורך דין מיומן.במידה והנפגע אינו מסוגל עדיין לחזור לעבודתו, ואין לו מקורות פרנסה נוספים בנוסף לגמלת הנכות הזמנית מעבודה, הוא רשאי בתנאים מסוימים לפנות למוסד לביטוח לאומי, ולבקש שיכירו בו כנכה נזקק. במידה והנפגע יוכר כנכה נזקק, הוא יקבל סכום כסף חודשי הזהה לגמלת נכות זמנית מעבודה, בשיעור של ,100% וזאת במשך תקופה שלא תארך מעבר ל-4 חודשים (בהתייעצות עם עורך דין הבקיא בנזקי גוף לפעמים ניתן להאריך גם את התקופה הזו). בשלב מסוים, לאחר שהסתיימה התקופה בה נקבעה לנפגע נכות זמנית מעבודה, תתכנס הועדה הרפואית, ותקבע את שיעור הנכות הצמיתה אשר נותרה לנפגע כתוצאה מהתאונה. במידה ודרגת הנכות שנקבעה לנפגע על ידי הועדה הרפואית היא 20% ומעלה, יקבל הנפגע גמלה חודשית המחושבת על פי דרגת הנכות הרפואית, ומתבססת על השכר ששולם לנפגע ברבע השנה שלפני הפגיעה בתאונה (עד לתקרה של פי חמישה מהשכר הממוצע במשק). במידה ודרגת הנכות לצמיתות היא בין 9% ל-19%, יקבל הנפגע מענק חד פעמי בשיעור של גמלה חודשית כאמור לעיל כפול המספר 43  (זו פשוט תמצית הנוסחה שכתובה בתקנות). במידה ודרגת הנכות נמוכה מ9% הנפגע לא יהיה זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי כל פיצוי.במידה ותפקודו של הנפגע בעבודתו נפגע לצמיתות, לדוגמא: אדם שעקב נכותו הרפואית נאלץ להחליף מקצוע, קיימת אפשרות להפעיל גם את תקנה 15 לתקנות המוסד לביטוח לאומי. על פי תקנה זו, ניתן להגדיל את שיעור הנכות הרפואית אשר קבעה הועדה הרפואית, בתוספת של עד 50% נוספים המחושבים מהנכות הרפואית שנקבעה. תוספת זו תינתן רק אם "ועדת הרשות לעניין תקנה 15" תשתכנע שאכן קיימת גם נכות תפקודית בנוסף לנכות הרפואית.לצורך הבהרת הנושא ועל מנת למנוע בלבול אבהיר את חישוב תקנה 15 בדוגמא מספרית: נפגע שנקבעה לו דרגת נכות רפואית בשיעור של 10% וועדת הרשות לעניין תקנה 15 קבעה כי יש להפעיל את תקנה 15 במלואה, קרי בשיעור של 50%, יקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי מענק המחושב על בסיס נכות של 15%,  במקום מענק נכות המחושב על בסיס של  10% נכות.  במידה ושיעור הנכות שקבעה הועדה הרפואית אינו מקובל על הנפגע, קיימת אפשרות להגיש ערעור על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, ולבקש להיבדק מחדש על ידי ועדה רפואית לערערים. את הערעור יש להגיש תוך 30 יום ממועד החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון. זהו זמן קצר ביותר, שלא תמיד מאפשר להיערך להגשת ערעור מסודר. מומלץ שלא להגיש ערעור ללא התייעצות מוקדמת עם עורך הדין, וכן ללא התייעצות עם רופא מוסמך. הסיבה לכך היא שהועדה הרפואית לערערים עלולה גם להפחית את דרגת הנכות שנקבעה על ידי הועדה הרפואית מדרג ראשון. חשוב לציין, שגם למוסד לביטוח לאומי קיימת הזכות לערער על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, ובמקרים רבים מנצל המוסד לביטוח לאומי את הזכות הנדונה.במידה והחלטת הועדה הרפואית לערערים אינה מקובלת על אחד מהצדדים (הנפגע או המוסד לביטוח לאומי), ניתן להגיש ערעור לבית הדין האיזורי לעבודה. אולם ערעור זה יכול לעסוק רק בסוגיות משפטיות ולא בסוגיות רפואיות. כאמור, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בתאונה משולבת, דרגת הנכות שנקבעה על פי חוק הביטוח הלאומי היא דרגת הנכות הקובעת לצורך חישוב גובה הפיצוי שיתקבל מחברת הביטוח של הרכב. כמובן, גם לכך יש מספר יוצאים מן הכלל לדוגמא: א.במקרה שבו דרגת הנכות של הנפגע נקבעה על ידי הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי רק לאחר קביעת דרגת הנכות על ידי מומחה מטעם בית המשפט. ב.במקרה שבו הועדה הרפואית שבדקה את הנפגע בתאונה המשולבת לא התייחסה כלל לנכות בתחום רפואי מסוים, ניתן לבקש מבית המשפט שימנה מומחה שיקבע את דרגת הנכות, באותו תחום רפואי.   ד.גמלה מיוחדת או מענק מיוחדלבעלי דרגת נכות מעבודה בשיעור של 75% או יותר, וכן לנכים המתקשים בהליכה, ודרגת נכותם היא 65%-74%, קיימת אפשרות לקבלת גמלה מיוחדת לכיסוי הוצאות אחזקת רכב (לשימוש אישי), נסיעות, טיפול אישי ועזרה בבית. לצורך קבלת גמלה זו יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה מיוחדת. בנוסף, נכים אלה יכולים לפנות בבקשה לקבל מענק מיוחד לצורך כיסוי סידורים חד פעמיים עקב הנכות (לרבות התאמת מקום מגוריו של הנפגע למגבלותיו, רכישת רכב לשימוש אישי ורכישת אביזרי עזר).   ה.גמלאות תלויים בנפגעי עבודהבמידה והנפגע מת בתאונה משולבת, זכאים התלויים בו לקבל זכויות מסוימות כגון: 1.קצבת תלויים- גמלה בשיעור של 40%-100% מהגמלה המלאה שהייתה מגיעה לנפגע אילו היה נותר בחיים ובדרגת נכות של 100%. גמלה זו תחושב על פי מספר התלויים שהותיר אחריו הנפגע. יש לציין שלא כל התלויים זכאים לקבל קצבת תלויים. לדוגמא: אלמנה שטרם מלאו לה 40 שנה המסוגלת לעבוד ולכלכל את עצמה אינה זכאית לקצבה. למקבלי קצבת תלויים בעלי הכנסה נמוכה משולמת גם השלמת הכנסה להכנסה מינימלית מובטחת. 2.מענק תלויים- מענק חד פעמי בסכום של 36 קצבאות חודשיות, שהגמלה החודשית היא הגמלה המלאה, שהייתה מגיעה לנפגע לו היה נותר בחיים ובדרגת נכות של 100%. את מענק התלויים זכאים לקבל תלויים שאינם זכאים לקבל קצבת תלויים. 3.מענק נישואים- אלמן שנישא וקיבל לפני הנישואין קצבת תלויים, זכאי לקבל מענק בסכום חד פעמי הזהה לסכום של  36 קצבאות חודשיות. המענק משולם בשני שיעורים: האחד- לאחר יום הנישואים, והשני- בתום שנתיים מיום הנישואים. יש לציין, שאלמן שקיבל מענק נישואים, אינו זכאי יותר לקבלת קצבת תלויים (כל הנאמר בסעיף זה לגבי האלמן נכון גם לגבי האלמנה). 4.שיקום מקצועי לאלמן המקבל קצבת תלויים- המוסד לביטוח לאומי מאשר לאלמן, ללמוד על חשבונו מקצוע חדש. בזמן הלימודים, משלם המוסד לביטוח לאומי דמי מחייה וכן תשלום הוצאות שונות הקשורות בלימודים. חשוב להדגיש שכל הנאמר בסעיף זה לגבי האלמן נכון גם לגבי האלמנה. 5.דמי מחייה ליתומים- ישולמו עבור כל ילד שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על יסודיים או להכשרה מקצועית, וזאת על פי מבחן הכנסות של ההורה. 6.מענק פטירה- אם נפטר מקבל קצבת נכות מעבודה בעל דרגת נכות צמיתה של 50% ויותר, או נפטר המקבל קצבת תלויים, ישולם לבן זוגו או באין בן זוג לילדיו מענק חד פעמי. סכום המענק הוא בגובה השכר הממוצע  במשק.  ו.שיקום מקצועי נפגע שנקבעה לו בוועדה רפואית  דרגת נכות צמיתה בשיעור של 10% ומעלה ועקב הפגיעה  הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת, זכאי לשיקום מקצועי. השיקום המקצועי בא לידי ביטוי בן השאר במימון הוצאות שכר הלימוד של המקצוע החדש.  זכויותיו של הנפגע מחברת הביטוח של הרכבחברת הביטוח של הרכב מפצה את הנפגע בגין מס' ראשי נזק לרבות: כאב וסבל- פיצויים בגין כאב וסבל יש לתבוע אך ורק מחברת הביטוח של הרכב. הפסדי ההשתכרות שנגרמו לנפגע עד למועד סגירת התיק בבית המשפט- יש לזכור שבדרך כלל המוסד לביטוח לאומי לא מפצה את הנפגע במלוא הפסדי השתכרותו, אלא רק בשיעור של 75% מהפסדי ההשתכרות וגם זאת רק במשך 3 חודשים.  במקרים רבים, בסופו של דבר הנפגע מקבל שכר נטו  שנמוך יותר ממה שהיה מקבל לפני התאונה. על כן, במידה וניתן להוכיח שהשכר נטו אכן קטן, חברת הביטוח של הרכב אמורה לפצות את הנפגע בגין ירידה זו. הפסדי השתכרות שיגרמו לנפגע בעתיד- לדוגמא: סטודנט להנדסת מחשבים, שבזמן הלימודים עובד במשרה חלקית כשליח בחברת שליחויות ומרוויח רק, כ- 2,000 - לחודש, אין זה הגיוני שהוא יפוצה אך ורק עבור הפסדי השתכרות בעתיד על בסיס של 2,000 - לחודש. נניח שלסטודנט נקבעה דרגת נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי בשיעור של 20%. הגמלה החודשית שמקבל נפגע כזה מהמוסד לביטוח לאומי להמשך חייו עומדת על  סכום שאינו עולה על מאות בודדות של שקלים. המוסד לביטוח לאומי אינו לוקח בחשבון שקרוב לוודאי שבמהלך השנים שלאחר סיום לימודיו יכול נפגע כזה להגיע לרמות השתכרות של עשרות אלפי שקלים. עורך דינו של הנפגע ידרוש מחברת הביטוח של הרכב פיצוי הוגן עבור הפסדי השתכרות עתידיים, שמבוסס על ההכנסות העתידיות של סטודנט כזה, שמוגבלות בחוק בתקרה של פי 3 מהשכר הממוצע במשק (נכון למועד כתיבת שורות אלה כ-21000 ?). כמובן שלבסוף יש לקזז מהסכום שיתקבל מחברת הביטוח בגין הפסדי השכרות לעתיד את הגמלאות הצפויות להתקבל מהמוסד לביטוח לאומי בעתיד. עזרת צד ג'- העזרה שמעניק המוסד לביטוח לאומי לנפגעי עבודה היא מצומצמת ביותר (בעיקר כשמדובר בנכויות שמתחת ל 65%). בתקופה הראשונה שלאחר התאונה, בטרם הכיר המוסד לביטוח לאומי בתאונה כתאונת עבודה, אם הנפגע שכר לעצמו מטפלת שתסעד אותו ותעזור לו לנהל את משק ביתו במהלך כל תקופת השיקום, אמורה חברת הביטוח של הרכב לפצות אותו בגין הוצאה זו. הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים- במידה ולנפגע יגרמו הפסדי השתכרות בעתיד בגין נכותו ומגבלותיו הרפואיות, הרי שהפרשותיו לקרן הפנסיה והתנאים הסוציאליים השונים (הפרשות לקופות גמל לקרנות השתלמות וכו'?) הנגזרים מגובה המשכורת יפגעו. על כן, ניתן לתבוע מחברת הביטוח  של הרכב שתפצה את הנפגע גם בגין הפסדים אלה.  במקרים מסוימים יכול להתרחש מצב משפטי המכונה "בליעה". "בליעה" הוא מצב משפטי שבו תגמולי המוסד לביטוח לאומי בעבר ובעתיד מגיעים לסך לשווי התיק או אפילו עולים על שווי התיק כפי שקבע בית המשפט. לדוגמא: נניח שנקבע על ידי בית המשפט שאדם מסוים שנפגע בתאונה משולבת זכאי לקבל  פיצוי על סך 500,000 ש"ח. נניח, ששווי התגמולים שהנפגע קיבל ויקבל בעתיד מהמוסד לביטוח לאומי עומד על סך 700,000 ש"ח. במקרה זה, נוצרת "בליעה", וחברת הביטוח של הרכב אינה חייבת לשלם לנפגע פיצויים נוספים. על כן, בחלק מהמקרים עורכי דין מייעצים לנפגעים שהיות ועומדת להתרחש "בליעה" אין טעם לתבוע את חברת הביטוח של הרכב. להרחבה בנושא תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה זה כדאי לפנות לאתר שלנו שכתובתו :

 http://www.gil-law.co.il