תאונת דרכים- מורה נבוכים 

תאונת דרכים- מורה נבוכים

החלוקה המקובלת כיום לסיווג תאונות הדרכים מתמקדת בשלושה סוגים: תאונות דרכים עם נזקים לרכוש בלבד, תאונות דרכים עם נפגעי גוף, תאונות דרכים קטלניות. תאונות דרכים מלוות לעיתים, תלוי ברמת חומרתן, בחקירה משטרתית שיכולה להגיע לכתב אישום פלילי. במסגרת מאמר זה אתמקד בתחום הנזיקי בלבד. עם זאת, ראוי להזכיר גם את הפן הכלכלי הנגזר מהיקף ומחומרת תאונות הדרכים. על פי הפרסומים האחרונים ב- TheMarker  נחסכו למשק בשנה שעברה 700 מיליון שקל בזכות הירידה במספר נפגעי תאונות הדרכים - כך עולה ממחקר שפרסמה בשבוע שעבר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ב-2009 נרשמה ירידה של 20% במספר ההרוגים בתאונות דרכים, וירידה של 18% במספר התאונות הקטלניות. הנזק הכלכלי למשק ירד ב-8.5% בלבד, בגלל שלא היה שינוי בכמות הנפגעים הכוללת. הנזק למשק משוקלל בנוסחה המביאה בחשבון את העלות הישירה (טיפול בנפגעים ואובדן תפוקת עבודה), נזקי רכוש, עיכובים בתנועה ופגיעה ברווחה של הנפגעים וקרוביהם (כולל המרכיב הביטוחי של פיצוי על "צער, כאב וסבל").

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק", "חוק הפיצויים") קובע, כי כל נהג, נוסע או הולך רגל אשר היה מעורב בתאונת דרכים, זכאי לפיצוי בגין נזקיו הפיסיים ו/או הנפשיים. סוג הרכב המעורב בתאונה וסוג השימוש ברכב חשובים בענייננו, שכן, לעיתים תתעורר מחלוקת משפטית בשאלה זו, בטרם תידרש שאלת הנזק והפיצוי. ישנם מקרים, המצויים בתחום האפור, בהם לא נדע לכתחילה בוודאות, כי המדובר הוא בתאונת דרכים, שכן זו לא ארעה תוך כדי נסיעה אך למרות זאת יכול שתוכר כתאונת דרכים לכל דבר ועניין. לצורך העניין יובהר, שירידה מהרכב לשם נטילת דבר מה לצורך הנסיעה ובמטרה להמשיך הנסיעה, גרירת הרכב, תיקון תקר וכו', כל אלה יכול ויוכרו, במקרים מסוימים ובהתאם לנסיבות, כתאונת דרכים. יתר על כן, הדברים אמורים גם לגבי רכבים חונים או כאלה המצויים בהליך של פריקה וטעינה של סחורה. באותה נשימה זה המקום להזכיר שאף  תאונות בהן מעורבות מלגזות, מנופים וכו' יכול שיחשבו כמעורבים בתאונת דרכים, הכל בהתאם לנסיבות. אשר על כן, מומלץ במקרה של אירוע מסוג זה, לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. ודאי נהיר הוא שעוולה אינה יכולה להצמיח פיצוי כלשהו ולפיכך, במקרים מסוימים, לא יהא זכאי נפגע לפיצוי וזאת במצבים כגון, נהיגה ללא רישיון, ללא רשות או ללא ביטוח חובה. כך גם במקרה של נפגע שגרם במכוון לתאונה (התאבדות או התנקשות) או נפגע אשר עשה שימוש ברכב לצורך ביצוע פשע, וכיוצ"ב.

אם כבר נפגע אדם בתאונת דרכים וברצונו לקבל פיצוי בגין נזקו, עליו לפנות ולתבוע את חברת הביטוח של הרכב בו נהג או נסע, וזאת אף אם אינו אחראי לתאונה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה, שחוק הפיצויים מטיל אחריות מוחלטת וזו הסיבה שנהגים בארץ נדרשים לבטח את רכבם בביטוח חובה על פי המוגדר בחוק. יובהר, שכאשר מדובר בהולך רגל דווקא, עליו לתבוע את חברת הביטוח של הרכב הפוגע. במקרה זה, אף אם לא היה מגע, הלכה למעשה בין הרכב הפוגע לבין הולך הרגל וכתוצאה מבהלה נפגע הולך הרגל, תחשב התאונה כתאונת דרכים לכל דבר ועניין. ישנה אפשרות פרקטית, אם כי קיצונית יותר ולפיה,נעשה שימוש ברכב בלא ביטוח ורכב זה פגע באדם. במקרה זה ניתן לתבוע את "קרנית" המהווה את הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

במקרה שאדם נפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה או ממנה תחשב התאונה כתאונת עבודה. במקרה זה, מאחר והעובד הנפגע צפוי לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת "דמי פגיעה", חשוב להבהיר כי סך התגמולים אשר יקבל מהמוסד לביטוח לאומי יקוזזו מהפיצוי אותו יקבל מהחברה המבטחת, וזאת כדי למנוע פיצוי כפול, שיש בו משום העשרת הנפגע יתר על המידה, שלא לצורך. לשם מיצוי הזכויות על העובד הנפגע למלא טפסי "תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה" ו"הודעה על פגיעה בעבודה" ולהגישם לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב אל מקום מגוריו, בצירוף תעודה רפואית לנפגע עבודה. תעודה רפואית, המעידה על אי כושרו של הנפגע לעבוד, יכול הנפגע לקבל אצל הרופא המטפל בקופת החולים,  במרפאת תאונות עבודה או בפניה לבית חולים ממשלתי/ציבורי. את התביעה ל"דמי פגיעה" יש להגיש למוסד לביטוח לאומי לא יאוחר מ- 12 חודשים מהיום בו איבד הנפגע את כושר עבודתו. במידה והנפגע סבור שעקב התאונה נותרה לו נכות צמיתה, באפשרותו לתבוע מהמוסד לביטוח גמלת. לצורך כך על הנפגע להגיש תביעה לקצבה באמצעות טופס "תביעה לקצבת נכות והצהרה למחלקת הביטוח והגבייה" בצירוף התיעוד הרפואי, אישורי עבודה ושכר וכל תיעוד אחר אשר יש בו בכדי להוכיח את זכאותו לקצבה. על פי החוק, ידון המוסד לביטוח לאומי בתביעה לקצבת נכות בתום 90 יום מהיום, שלטענת הנפגע אבד כושרו להשתכר או הצטמצם ב-50% או יותר. יובהר, כי הגשת תביעה לנכות אינה שוללת את הזכות להגיש גם תביעה פרטית לחברת ביטוח בגין אי כושר.

לנוכח מורכבות הנושא והצורך בירידה לפרטים, חשוב להיוועץ בעורך דין בתביעות אלו ולהיות מיוצג על ידו בתביעה המתהווה. זאת בשל העובדה, כי חברות הביטוח נוהגות לרוב להצטייד בחוקרים הפונים לחקור את הנפגע ללא ידיעתו, כך, שללא ייעוץ והכוונה נכונים עלול הנפגע להינזק ולא רק בגופו. יובהר, שיש להימנע ממגע עם חוקרים אף אם אלו נראים מהימנים ולא מזיקים, שכן לכך הם הוכשרו והכל על מנת לדלות את מבוקשם, אף מסביבת הנפגע ולא רק ממנו.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.