ראיון עם גילי ליבר, סולן להקת גאיה 

גילי ליבר: שלום הרב לייטמן. כמוזיקאי אני מרגיש שהתפקיד שלי הוא לשמח אנשים ולעורר בהם תחושות עמוקות, לקרב אותם במשהו למצב של שלום פנימי. המוזיקה שלי מגיעה מתוך הרגשה חזקה שבפנים כולנו דומים. העניין הוא שיש היום הרבה אנשים שנמצאים במצב קשה של עוני, יש ילדים שגדלים בבתים שאין בהם אוכל וחווים קשיים שאני לא חוויתי.

כיצד ממצבים קשים כאלה, יכול האדם להגיע להרגשה של שלמות, של אושר?

הרב לייטמן: אתה חושב שההרגשה הזו תלויה במשהו שנמצא מחוץ לאדם? יש אנשים רבים שהגיעו לשפע חומרי ולכל טוב ולא חסר להם דבר מבחינה חומרית, אבל בפנים הם מרגישים שאין להם כלום, ריקנות. הרגשה של שלמות, שלום ושלווה היא תחושה מאוד פנימית.

גילי ליבר: זה באמת כך. האם חכמת הקבלה מצליחה להוביל את האדם לכיוון אחר, שמח יותר?

הרב לייטמן: חכמת הקבלה מסבירה לנו שאדם מסוגל להרגיש שמחה רק אם הרצון שלו מתמלא במילוי נצחי ושלם. במצבנו הנוכחי, אנו לא מסוגלים לחוות תחושה כזו. אפשר להבין את הסיבה לכך מתוך דוגמא יומיומית פשוטה: ברגע שאדם צמא מתחיל לשתות, הצימאון שלו מתחיל להיעלם. יחד עם הצימאון נעלם אט אט גם התענוג מהמשקה. התהליך הזה קורה לנו בכל תחומי החיים ולכן אנו חיים במעין מרוץ אינסופי אחר מילויים שונים, שהופך אותנו מתוסכלים. שמחה מגיעה רק ברגע שהאדם מסוגל לחבר את שני הקצוות הללו - החיסרון והמילוי - יחד בצורה נצחית ושלמה. שמחה לא יכולה להתקיים ללא שלמות.

גילי ליבר: כי היא לא אמיתית.

הרב לייטמן: נכון. במצב כזה של חיסרון ללא מילוי, לא נותר לאדם אלא לעצום את עיניו ולהתעלם ממציאות חייו. למעשה, כך כולנו חיים וככל שאנו גדלים ומתפתחים אנו מתעייפים. אפילו הצעירים בימינו לא שמחים וחלקם הגדול חי בתחושת דיכאון כבר בגיל צעיר.

גילי ליבר: הדיכאון הוא באמת מחלה נפוצה בימינו. לאחרונה יצא לי לבקר בסקנדינביה, ובעיית הדיכאון שם קשה במיוחד. לכאורה הדבר הזה מפליא, כי כלפי חוץ החיים שלהם נראים טובים מאוד, הממשלה עוזרת לאזרחים בכל התחומים, ונדמה שהרבה יותר קל לחיות שם מאשר בארץ. אז למה דווקא שם המצב כל כך גרוע?

הרב לייטמן: דווקא שם, היכן שלאדם יש כביכול הכל, הוא מגלה שאין לו כלום. האדם מטבעו רוצה לקבל, להתמלא, אבל הוא לא מצליח ונשאר ריקני. החכמה היא לדעת כיצד להתמלא מבלי להתרוקן, מבלי שהמילוי ינטרל את תחושת החיסרון, את הרעב.

גילי ליבר: זאת אומרת שהחיסרון צריך להישאר?

הרב לייטמן: כמובן, אחרת לא נרגיש תענוג. אנו נמצאים במצב, שברגע שמגיע התענוג, מיד נעלם הרעב ולכן אנו לא מצליחים ליהנות. החכמה היא להרגיש את שניהם יחד, כשהם מזינים זה את זה במתח מתמיד. חכמת הקבלה היא השיטה שמלמדת אותנו כיצד לעשות זאת, כיצד לקבל בצורה הנכונה. מדובר בכוחות שפועלים בתוך הנשמה, ולכן בשלב הראשון עלינו לגלות את הנשמה.

גילי ליבר: האם בעזרת חכמת הקבלה אפשר לגלות את הנשמה?

הרב לייטמן: בוודאי, לשם כך היא מיועדת. הקבלה אינה עוסקת כלל בגוף האדם אלא אך ורק בנשמה. היא מלמדת אותנו כיצד ניתן לפתח את הכלי הזה שנקרא "נשמה", כך שבתוכו יהיה ניתן להרגיש שמחה ואושר.

גילי ליבר: ואיך מפתחים את הנשמה?

הרב לייטמן: על ידי לימוד מתוך ספרי הקבלה האותנטיים, האדם מעורר את נקודת הנשמה הראשונית שכבר קיימת בו. אותה נקודה, "הנקודה שבלב", נמצאת בכל אחד מאיתנו ולימוד הקבלה חושף אותה ומוציאה מהמסתור. כאשר נתחיל לפתח את הנשמה, נגלה כיצד כל הנקודות האלה שייכות למערכת כללית אחת, לנשמה כללית אחת. אז נגיע למצב שבו כל אחד מאיתנו ירגיש לא רק את השמחה הפרטית שלו, את הנשמה שלו, אלא גם את השמחה שנמצאת באחרים.

נסה לתאר לעצמך פי כמה תגדל עוצמת האושר וההתעלות שהאדם מסוגל לחוות. רק בתוך הנשמה אפשר ליהנות באמת ורק בה התענוג הוא נצחי ושלם, מפני שהוא לא שייך לגוף ולעולם שלנו אלא מתקיים ברמה הרוחנית.

גילי ליבר: למרות המצב הקשה שבו נמצא העם שלנו כיום, זה בכל זאת נראה לך אפשרי?

הרב לייטמן: דווקא מתוך החושך יגיעו הזמנים הטובים, כך מסבירה חכמת הקבלה. המקובלים מלמדים אותנו שדווקא כך זה חייב להתרחש. אני משוכנע שבשנים הקרובות אנו נראה שינויים גדולים ומהותיים בתוך העם שלנו. אנו נגלה את נקודות הנשמה בתוך כל אחד מאיתנו ואז נתחבר ונהפוך לעם. הרי ללא חיבור ואהבה בינינו ברמה הרוחנית, ברמת הנשמות, אנו בכלל לא מהווים עם.

התפתחנו לכדי אומה מתוך קבוצת המקובלים שהרכיב אברהם, קבוצה שנוסדה על בסיס אהבת הזולת וחיבור רוחני, ולמצב הזה עלינו לחזור. היום אנו נמצאים בשיאו של גילוי הרע שבתוכנו, ודווקא מתוך המצב הזה עלינו לגלות ולפתח את הנשמה בכל אחד ואחד מאיתנו. ברגע שנעשה זאת, נוכל להתחבר ולהרגיש את כל השפע הנפלא שקיים במישור הרוחני. לכן, על אף הקושי הרב, אני מאוד אופטימי.