תאונות בהן מעורבים קטינים - פיצויים 

פסיעה במשעולי הפרד"ס של תאונות בהן מעורבים קטינים

ילדי בתי הספר היסודיים, הצטרפו אתמול לאחיהם הבוגרים ויצאו לחופשת הקיץ, אשר נכון להיום, עומדת על כחודשיים. הילדים חשופים במהלך שנת הלימודים לפגיעות הן בבתי הספר והגנים והן מחוצה להם, אך עיקר הפגיעות במהלך חופשת הקיץ מתרחשות בבית, במקום שאמור להיות המוגן ביותר, אך לא רק. כדי לנסות למנוע את פציעה קלה כחמורה בילדים במהלך חופשת הקיץ, החלו שלל מומחים בתחום להציף את ההורים בשלל עצות והנחיות כדי להקטין ואולי אף למנוע פגיעה, חס ושלום, בילדיהם.

בטרם נעשה את פעמינו במשעולי מאמר זה היישר אל פרד"ס ההתמודדות עם תאונות קטינים אעדכן, שביום 14.12.2009 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בירושלים מפי כבוד השופט גד ארנברג , אשר קיבל את תביעתו של התובע, שהוגשה בשנת 2005, בגין פגיעתו כילד, בשנת 1994, במסגרת גן הילדים שבבעלות המועצה המקומית מבשרת ציון.

פסק דין זה ממחיש את העובדה שתביעות הנוגעות לתאונות של קטינים עשויות להשתרע במקרים רבים על פני שנים רבות, במיוחד במצבים בהם נגרמת לקטין נכות הכוללת פגיעה נפשית. הסיבה לכך נעוצה שבדרך כלל קשה להעריך ביום התאונה או בסמוך לו, מה תהיינה השפעותיה של התאונה על אישיותו ובריאותו של הקטין בשנים הבאות לכשיתבגר. מומחי בית המשפט מלווים במקרים מסוימים את הקטין לאורך מס' שנים, וזאת על מנת לעמוד על   ההתפתחויות באישיותו. בדרך כלל נוטים הורים לטפל בתביעת הנזיקין של ילדיהם אחרי שנים ולא בסמוך ליום קרות האירוע. זאת מאחר ולתומם הם חושבים שיש מספיק זמן להגשת התביעה,כפי שנראה בהמשך ואולם על אף שהתביעה במקרים כאלה הינה ארוכה ומתמשכת, מומלץ להקדים ולהגישה, שכן ככל שהוגשה קרוב יותר לאירוע התאונה, קל יותר לבית המשפט ללמוד על מצבו של הקטין ואיכות תפקודו לפני התאונה ועל מידת הפגיעה אשר נגרמה לו בעקבות התאונה. בדרך זו יכול בית המשפט לעמוד על השינוי שחל בתפקודו של הקטין לאורך השנים החל מיום קרות האירוע הטראומטי.

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קטין ייחשב מי שטרם מלאו לו 18 שנים. במקרה זה קובע החוק כי תביעה משפטית בשמו של קטין תוגש ע"י האפוטרופוסים שלו, בדרך כלל הוריו.

יובהר, שבפסיקת בית המשפט העליון נקבעו כללים מנחים המקלים עם ילדים קטינים בכל הנוגע לאחריות לקרות התאונה. זאת אומרת, שבקרות תאונה בה נפגע ילד קטין תיקבע אחריות של הנתבע לתשלום פיצויים, בעוד שאדם מבוגר או בחור צעיר, שנפגע בתאונה באותן נסיבות כנ"ל, לא יזכה בפיצויים או שלכל היותר, יופחת מהפיצויים חלק משמעותי בגין אשם תורם. אל דאגה, אין מדובר בכלל מפלה, אלא יש כאן מעין אפליה מתקנת לטובת הילד הקטין וזאת מאחר ובית המשפט מבין שהילדים הקטנים, נוכח גילם הצעיר, מתקשים להעריך נכונה סיכונים. ולכן, ככל שגילו של הנפגע קטן יותר תגבר הנטייה להקל עמו בקשר לשאלת האחריות. במאמר מוסגר יצוין, בהקשר זה, שילד נכה זכאי בנוסף, לתגמול חודשי מאת המוסד לביטוח לאומי וזאת בהתבסס על הסדר מיוחד וספציפי שנקבע עבורו. .

לא אחת אנו שומעים על ילדים שנפגעו במסגרת החינוכית בה הם מצויים. דא עקא, רבים מההורים לא מודעים לכך שקיים ביטוח ייחודי לתלמידים המקנה להם זכות לפיצוי בגין הפגיעה. זאת למרות העובדה כי תשלומי החובה והפרמיה עבור ביטוח הילדים משולמים על ידי ההורים בתחילת כל שנת לימודים. על מנת להבהיר את התמונה יצוין, שביטוח תלמידים חל על כל מי שזכאי לחינוך חינם על פי החוק, לרבות ילדים בגני ילדים ופעוטונים ועד לבתי ספר תיכוניים או כל מסגרת חינוכית אחרת. מדובר בביטוח תאונות אישיות הקרוי גם בשם ביטוח תלמידים. ביטוח זה מבטח את ילדכם בגין נזקי גוף באופן רציף, בכל עת במהלך היממה והשבוע, אף במקרה של תאונה אשר ארעה מחוץ לכותלי המסגרת החינוכית בה מצוי ילדכם הקטין, אף במהלך חופשת הקיץ ואף במהלך שהותו של ילדכם מחוץ לגבולות ישראל. עם זאת חשוב להבהיר שנקבעו מס' חריגים לביטוח דנן כדוגמת פגיעות בגין תאונות דרכים, מחלות שאין מקורן בתאונה, פגיעות במסגרת מלחמה ופעולות איבה, תאונת עבודה, רשלנות רפואית, אירוע שקרה בזמן פעילות צבאית.

להלן אשתדל לפרט ולהסביר את עיקרי הסוגיות הנוגעות לתביעות בגין נזקי גוף עקב פגיעות של ילדים וקטינים, על סוגיהן השונים.

התיישנות התביעה- בנוגע לתאונות של קטינים, חלות הוראות מיוחדות ביחס להתיישנות התביעה, כך שתובע אשר נפגע בהיותו קטין יוכל להגיש תביעתו, במקרים רבים עד הגיעו לגיל 25, ולגבי תביעות ביטוחיות, עד לגיל 21. יחד עם זאת, וכפי שציינתי לעיל חשוב להקדים ולהגיש את התביעה בסמוך למועד קרות התאונה וכל עוד ישנה נגישות לעדים הרלוונטיים, לראיות, לעובדות ולכל מידע שבסמוך למועד קרות האירוע הוא עדין טרי ועדין בהישג יד ויכול לסייע במימוש התביעה. בנוסף, ככל שמוגשת התביעה במועד מוקדם יותר וסמוך לתאונה, כך ניתן לערוך מעקב רפואי ממושך אחר מצבו של הנפגע הקטין בעקבות הפגיעה, ולהפנותו לבדיקות הרפואיות הנחוצות לשם בירור תביעתו.

הגשת התביעה- תביעה מטעם קטין מוגשת באמצעות הוריו של הקטין, כאפוטרופוסים הטבעיים שלו, כאמור, או באמצעות אפוטרופוס חוקי אחר הקיים לקטין. הפיצוי המגיע לקטין בגין התביעה משולם להורים או לאפוטרופוס החוקי של הקטין. עם זאת, לבית המשפט קיימת סמכות, לשם שמירה על טובתו של הקטין, להורות כי כספי הפיצויים המגיעים לקטין יוחזקו בקופת בית המשפט או בנאמנות אצל עו"ד או בחברת הביטוח, עד הגיע הקטין לבגרות.

משמעות הביטוח- במקרה של נזק גוף, זכאי התלמיד לקבלת פיצויים וזאת ללא הצורך בהוכחת רשלנות של הגורם המזיק. במידה והנזק נגרם בשל רשלנות של גורם כלשהו, עומדת בנוסף הזכות להגשת תביעה נזיקית נגד הגורם הרשלן. יובהר, שהזכות לפיצויים במסגרת ביטוח זה, קמה אף אם הנזק נגרם עקב רשלנות הילד עצמו או הוריו. יצוין, שבמידה והחליט הורהו של הקטין להתלוות לטיול במגרת פעילות חינוכית כהורה מלווה, יהיה הורה זה זכאי לפיצוי במידה וחלילה הוא נפגע במסגרת פעילות מעין זו.

אירוע תאונתי- מדובר באירוע גלוי ופתאומי, מוגדר בזמן או מקום אשר גרם לנזק גופני או נפשי (נשיכת כלב, פגיעה בגן שעשועים, פגיעה במהלך משחק, החלקה מאופניים, טביעות בים או בבריכה ועוד).

לסיום חשוב לציין, שמדובר בתביעות בעלות אופי מורכב המחייב טיפול משפטי הולם ומקצועי. יש לזכור שהזול הופך בסופו של דבר ליקר ולכן עדיף לפנות לייעוץ משפטי אצל גורם מקצועי שידע לטפל בנושא, לנקוט בכל הצעדים המתבקשים מראש, וזאת על מנת לעמוד על קבלת מלא הזכויות המגיעות לקטין במסגרת הפוליסה. יש להדגיש שמדובר בפגיעות בקטינים אשר במקרים מסוימים מלוות בנכויות לצמיתות ולכן מקוים כאן מאמר חז"ל, ש"סוף מעשה במחשבה תחילה".

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.