הכשרה לקראת עבודה בעולם גלובלי 

חברות ישראליות רבות שולחות מנהלים ועובדים מטעמן לנהל את הקשר עם השותפים העסקיים שמעבר לים. ניהול קשר יעיל, כזה אשר יקדם את מטרות הארגון, דורש יכולות ומיומנויות ייחודיות.

העבודה בעולם הגלובלי מחייבת את הנציג העסקי ליכולת תקשורתית מעולה, יצירת רושם מתאים והעברת מסרים באופן ברור ומדויק, תוך מניעת אי הבנות הנובעות מפערים בין תרבותיים והתנהלות לקויה. היכולת להתנהל בסביבה תרבותית שונה הינה מחויבת המציאות בעולם הגלובלי אך אינה טבעית עבור אף אדם ודורשת הכנה מקדימה. לשם המחשה להלן תיאור של מקרה אמיתי, דומה למקרים רבים אחרים במשק הישראלי.  

איתי עובד כמהנדס חומרה בחברה מובילה והסובבים אותו לא יכולים להתעלם מכישוריו החברתיים המפותחים. הוא סיים לימודים בטכניון לפני ארבע שנים ומאז עובד ומתקדם בחברה שמייצרת צ'יפים למיניהם. דורית, מנהלת משאבי אנוש בחברה, שמה עליו עין כבר מזמן. היא מחפשת בנרות אנשי מכירות שמכירים את התחום ויכולים לנהל קשר עם הלקוחות בחו"ל בהיבטי מכירה ותמיכה. במסגרת ניסיונות הגיוס שערכה פגשה אנשים רבים- מנהלי מכירות שעבדו בתחום, פוטרו וכעת מחפשים עבודה, אך לא מצאה מתוכם מועמד ראוי. אחרים היו חסרי ניסיון מקצועי רלוונטי או שלא התאימו מסיבות אחרות. התקופה היתה טובה והחברה הרחיבה את פעילותה בחו"ל ובמקביל גדל הלחץ על דורית לאתר אנשי מכירות שיוכלו לנהל את קשרי הלקוחות. הבחירה באיתי לא היתה אידיאלית, למרות מעלותיו. הוא איש מקצוע מצוין ויש לו את הבסיס המקצועי הנדרש, אבל הניסיון שלו בחו"ל הסתכם במשלחת לפולין בתקופת התיכון ועוד מס' גיחות תיירותיות קצרות. עכשיו הוא מתרגש לקראת התפקיד החדש, הנסיעות לחו"ל, ההזדמנות לצאת מהחדרון ולפגוש אנשים, וכמובן החשיפה למנהלים הבכירים. דורית מצידה יודעת מהם האתגרים שמולם יתייצב איתי אשר גדל והתחנך בישראל. הפעם האחרונה שלבש חליפה היתה, אולי, בחתונה שלו וגם אז סביר מאוד להניח שזו לא היתה חליפה של אנשי עסקים. ההתנהלות בסביבה רב תרבותית תהיה זרה לו, הוא לא מיומן בטכניקות של העברת מסרים ושכנוע וניסיונו בניהול מו"מ אינו מספק.

 בהעדר ברירה אחרת, הכשרת עובדים להתמודדות עם האתגרים שמציב העולם הגלובלי מוטלת כיום בעיקר על הארגונים והחברות המבקשים לעבוד בחו"ל. המוסדות האקדמיים אינם מציעים על פי רוב הכשרה מסודרת בנושא ההתנהלות האישית והארגונית בחו"ל, כך שהעובדים, כמו גם המנהלים, מסתמכים במידה רבה על ניסיונם האישי והבנתם את המציאות. מצב זה שבו לנציגי החברה הבאים במגע עם גורמים בחו"ל אין את המיומנויות המתאימות מוביל להתנהלות לקויה ולטעויות הנגרמות כתוצאה מכשלים בהבנת התרבות המקומית או ממתן פירוש שגוי להתנהגות הצד שמנגד.

 נחזור לאיתי. שלוש השעות של הטיסה בקו בנגקוק-גואנגז'ו נדמות כנצח ומתווספות לטיסת הלילה מת"א לבנגקוק ולהמתנה הארוכה לטיסת ההמשך. הדיילות מתקרבות עם עגלת המגשים ואיתי מנסה להזכר מתי אכל בפעם האחרונה ולהבין האם הוא בכלל רעב או מתכוון לאכול רק כדי להעביר עוד קצת זמן בטיסה. החשש שהמטען יאבד בתלאות הדרך גרם לו ברגע האחרון להחליט לארוז מזוודת טרולי קטנה ולהעלותה למטוס, והוא מתחיל לחשוב על מצב החולצות והחליפה החדשה הדחוסים שם ועל השיטה לקשירת עניבה שלמד רק לפני יומיים. מהמראה שבשירותי המטוס נשקף אליו גבר צעיר בג'ינס וטי שירט, עייף עם עיניים אדומות וזיפים בני יום, וחלפה בו המחשבה שמזל שאף אחד לא מחכה לו בשדה התעופה. המטוס קרב לנחיתה והוא הביט בדף ההנחיות שקיבל מאחד המנהלים הותיקים ובו כתובת המלון בסינית כי רבים מנהגי המוניות לא מבינים אנגלית.

 כבר בשעות הראשונות בסין איתי יתקל במצבים שהוא לא מורגל בהם. הוא נמצא מחוץ לאזור הנוחות שלו ומוטלת עליו אחריות רבה. המנהלים מצפים ממנו לתוצאות כבר בזמן הקרוב. העובדה שזו לו הפעם הראשונה בסין ושהוא לא מכיר את קוד ההתנהלות המקובל זיכתה אותו במעט אמפטיה מצד שולחיו אשר אף טרחו לצייד אותו בטיפים חשובים, אך אין בכך כדי לטשטש את העובדה שהוא נשלח למשימה ללא הכשרה מתאימה. סביר להניח כי איתי ישתדל ככל יכולתו להצליח, אך השתדלות זו צפויה להיות 'ישראלית' ועלולה שלא להתאים לציפיות הסינים.

יתכן מאוד שבסופו של דבר איתי יצליח במשימתו, אך אין ספק כי הכנה מתאימה היתה גורמת לו להיות יותר יעיל, להשאיר רושם יותר טוב על המקומיים וככל הנראה גם להשיג תוצאות עדיפות.

 הכשרת העובד לקראת עבודה בחו"ל, ואין זה משנה אם מדובר בעובד הנשלח לנסיעות עבודה קצרות או עובד הנשלח רילוקיישן, צריכה להיות מורכבת משלושה פרקים עיקריים:

הראשון- הפן המקצועי. תחום זה הוא מחוץ לדיון הנוכחי לאור ההנחה המבוססת שהחברות בוחרות את מיטב אנשיהן למשימה.

השני- היכולות הבינאישיות: התנהלות יעילה בחו"ל, כזו שתאפשר להשיג את התוצאות העסקיות הרצויות, מחייבת רכישת מגוון רחב של מיומנויות. בין השאר אפשר למנות בפרק זה יכולות תקשורת בינאישיות, תרבות עסקית- ייצוגיות, לבוש, התנהלות אישית, ניהול פגישות, העברת מסרים ושכנוע, מצגות ועוד.

השלישי- לימוד מדינת ואזור היעד. כאן נדרש לימוד מעמיק של הסביבה המקומית, קוד ההתנהלות התרבותי, איך מנהלים מו"מ ועוד.

 בפועל נשלחים נציגים רבים של חברות ישראליות למדינות שונות ברחבי העולם ללא הכנה מתאימה ומבלי שיהיו ברשותם הכלים הנכונים להצלחה. רבים נוטים לחשוב כי בעולם הגלובלי חוקי המשחק הופכים להיות יותר ויותר זהים גם במקומות רחוקים ולכן נדרש בעיקר ידע מקצועי הולם ועם כל השאר כבר אפשר יהיה להסתדר. טעות חמורה זו מובילה להתנהלות לא יעילה בחו"ל ולפגיעה באינטרסים, למרות שבחברות ישראליות רבות הנטייה תהיה להאשים את השותפים העסקיים בחו"ל, או את תנאי המקום הקשים, במקום להבין שבאמצעות 'פיצוח' קוד התנהלות נכון אפשר להשיג תוצאות טובות בהרבה.

לשם השוואה, בקורס הצוערים של משרד החוץ, המנקז אליו בעלי השכלה רחבה שנבחרו בקפידה לאחר הליך מיון ארוך וקפדני ונמשך חודשים ארוכים, מוקדש חלק מרכזי ללימוד המיומנויות הנדרשות מדיפלומט הפועל בחו"ל. מיומנויות אלה מאפשרות לדיפלומט החדש להגיע למקום השירות כשברשותו היכולות שיאפשרו לו לתפקד ביעילות ולקדם בהצלחה את מטרות האירגון.

 לחברות המעוניינות לפתח את קשריהן בחו"ל ולהגדיל את סיכויי הצלחתן אין ברירה אלא לטפל בהכשרת העובדים לקראת ביצוע תפקידם בחו"ל. יתכן ולאור התפתחות הגלובליזציה בעתיד הכשרה זו תתבצע בחלקה במוסדות הלימוד אך אין זה המצב כיום. התרבות הישראלית לתוכה גדלנו מביאה עימה הרבה מאוד יתרונות- נחישות, תעוזה, בטחון עצמי ועוד- אשר בשילוב עם הרמה הטכנולוגית הגבוהה מובילים את המגזר העסקי להישגים מרשימים. עם זאת יש לזכור גם את החסרונות- אנו מצטיירים לעיתים כאגרסיביים, חסרי אורך רוח ועוד- הלבוש העסקי, מכופתר ועניבות, אינו טבעי עבורנו, ובכדי להצליח ולהימנע מטעויות חייבים לעבור לחשוב גלובלי.