שבע דרכים להפחית טיקים של ילדים לקויי קשב וריכוז 

"אני מאד מודאגת" שיתפה אותי שיפרה (שם בדוי) במה שמטריד אותה.
"לפני כשנתיים, בני אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז, ומאז שהוא מקבל ריטלין מצבו השתפר אבל בחודש האחרון החלו אצלו "טיקים".

"פניתם לנוירולוג?" שאלתי.
"בודאי, זה הדבר הראשון שעשינו" השיבה לי "והוא הרגיע אותנו שיש לתנועות הלא רצוניות קשר להפרעת הקשב. יחד עם זאת הוא טען שהטיקים הם תוצאה של לחץ והציע לנו לעשות איתו תרגילי נשימה להורדת הלחץ."
"וזה עוזר?"
"ממש לא.... הוא זה שהציע לנו לפנות להדרכה כיצד להוריד לחץ, והאמת לא ברור לי למה. אנחנו לא הורים מלחיצים זה הילד עצמו תחרותי מאד ולחוץ להצליח, הלחץ לא בא מאתנו".

"אמרת שהרופא הרגיע אותך כשאמר שלטיקים יש קשר להפרעת הקשב, אז למה את עדיין מודאגת?" הקשיתי וחיכיתי לתשובה הכמעט ברורה מאליה, שהטיקים עלולים לפגוע בחיים החברתיים  של בנה.
"אני מודאגת שהוא מסתיר משהו שאולי קרה לו או מטריד אותו" היא הפתיעה אותי. "אולי קרה לו משהו והוא לא מעיז לספר לנו? אולי הגוף שלו מדבר במקומו?" 

רבים מודעים היום לעובדה שתסמונת הליקוי בקשב והריכוז מלווה לעיתים בהיפראקטיביות ולעיתים בלקויות למידה. לא כולם יודעים כי ילדים עם ADHD סובלים מפגיעה בתפקוד שלהם לא רק בבית הספר ובבית אלא גם עם בני גילם. מעטים מודעים לכך שבין הלוקים בהפרעת קשב וריכוז קיימת שכיחות גבוהה יותר של טיקים - תנועות לא רצוניות. התנועות הללו גוברות עקב לחצים וחרדות. 

כיצד תפחיתו לחצים וחרדות ובכך תפחיתו את ה"טיקים"?

• תנו לגיטימציה לרגשות כמו תסכול ואכזבה - הרשות להיות אנושי ולחוש רגשות שליליים היא טבעית. כאשר מונעים מהילד את האפשרות לבטא את הרגשות השליליים, הוא אוגר אותם בתוכו ולעיתים הם מתפרצים בתנועות לא רצוניות. הילד לא הצליח במבחן? האכזבה אנושית לגמרי, קבוצת הכדורסל, אותה הוא אוהד, הפסידה? השתתפו בצערו. חברים לא הזמינו אותו? מותר לו לכעוס. הורים שמצפים מילדיהם להתגבר על אכזבות ותסכולים במהירות אינם מאפשרים לו לעבד את הרגשות ולהתמודד איתם כראוי.
• דברו אתם על החרדות שלהם - חרדות, בניגוד לפחדים, אינם מבוססות על משהו מוחשי והן מאופיינות בהרבה חוסר וודאות. הציבו הרבה שאלות סביב החרדה, אל תמעיטו בה אלא להיפך. תנו להם לשהות בה ולחקור מה באמת יהיה אם , חלילה, תתממש. לא פעם, התבוננות בגורם החרדה ללא חשש מגלה כי השד אינו נורא כל כך והוא ידע להמודד אתו. הילד חושש מנידוי חברתי? שוחחו אתו אל האפשרויות שתהיינה לו לבילוי אחר הצהריים בלעדיהם או בבית ספר אחד, הילד חרד מכישלון במבחן קובע? דברו אתו על האפשרות שאכן יהיה זה כישלון חרוץ וכו. הסרת מעטה האי וודאות תיתן לילדים אפשרות לבחון את מעשיהם בסיטואציה הכי קיצונית ולמצוא פתרונות עתידיים להם, מה שירגיע אותם.
• צרו סביבה בטוחה שתאפשר לילד לשתף אתכם בכשלונות שלהם - ילד הגדל בסביבה בה כולם מושלמים, שלעולם אינם טועים מתבייש לשתף את הוריו בכשלונותיו או קשייו מה שמונע ממנו קבלת עזרה.
הורים אחראים, המודעים לרצונם לשיפור מתמיד, לא חוששים לשתף את ילדיהם בטעויות וכשלונות שהרי אף אחד מאתנו איננו מושלם. הבטחנו לעצמנו לא לעבור את המהירות המותרת וחרגנו? אפשר לספר לילדינו שאנחנו כועסים על עצמנו, דיברנו אליהם מתוך כעס ובלי שיקול דעת? מותר ואפילו כדאי להודות שטעינו ולבקש מהם סליחה.
• מדיווחים של הורים שפגשתי בקליניקה שלי תדירות הטיקים גוברת כאשר הילד עייף או רעב - תכננו את סדר היום שלהם בהתאם. הוסיפו ארוחות ביניים ואל תאפשר להם לדלג על ארוחה, הקפידו על מספר שעות שינה מתאים לגילם ואל תתנו להם להגזים בפעילות שאינה משאירה זמן למנוחה.
• התרגשות יתר מגבירה, גם היא את תדירות הטיקים. הכינו את ילדיכם למאורעות מרגשים, שמחים ועצובים כאחד, אם את יודעים עליהם מראש. תארו בפניהם מי אמור להיות, איפה יתרחש האירוע, מה לדעתכם יאמרו הנוכחים וכו'
• אצל רוב הילדים, התנועות הלא רצוניות עוברות מאליהן בחלוף הזמן, נסו להתעלם מהן ככל שניתן כדי שגם הילד לא יעשה מהן עניין גדול.
• התייעצו עם רופא נוירולוג או פסיכיאטר כדי לשקול אפשרות למתן תרופות.

שיפרה שיתפה פעולה ושינתה את הרגלי החיים של המשפחה במהירות מפתיעה מתוך מחוייבות מקסימלית לטובתו של בנה.
תוך שבועות מספר תדירות הטיקים ירדה בעשרות אחוזים .