עסקת אשראי דוקומנטרי - עקרון ההתאמה 

כידוע, עסקאות מכר בינלאומיות כרוכות מעצם טבען בסיכונים רבים, מצד אחד חששו של היבואן/הקונה לאבד את כספו בטרם קיבל את הסחורה, ומצד שני חששו של היצואן/המוכר להעביר את הסחורה בטרם קיבל עבורה תמורה. במקרים מן הסוג הזה, כאשר לא קיימים בין הצדדים יחסי אמון מובהקים, נוטים הצדדים לעשות שימוש במנגנון היעיל הקרוי בשם "עסקת אשראי דוקומנטרי" במטרה לאזן בין האינטרסים הנוגדים של שני צידי העסקה.

"עסקת אשראי דוקומנטרי" הינה עסקה המתבססת על מסמך התחייבות מצד הבנק של הקונה ("הבנק הפותח") לשלם לבנק של המוכר ("הבנק המכותב") סכום מסוים, במועד שנקבע, כנגד הצגה של מספר מסמכים המוכיחים את משלוח הסחורה בהתאם לתנאי העסקה. שיטת תשלום זו, כאמור, משפרת את רמת ביטחונם של שני הצדדים בעסקת מכר בינלאומית.

יש לציין, כי רוב עסקאות האשראי המתבצעות בעולם כפופות לכללים בינלאומיים המכונים UCP (Uniform Customs and Practice for Documentary Credits). כללים אלה, אשר מבוססים בעיקר על הסכמות ומנהגים בינלאומיים שהתגבשו במשך השנים, מנוסחים ע"י לשכת המסחר הבינלאומית, ה-ICC (International Chamber of Commerce). רוב מכתבי האשראי מפנים לכללים אלה ומאמצים אותם כחלק בלתי נפרד מהחוזה בין הצדדים. המהדורה האחרונה של לשכת המסחר שיצאה בנושא, ה-UCP 600, נכנסה לתוקפה ב- 1 יולי 2007.

על פי הפסיקה הישראלית, עסקת האשראי הדוקומנטרי מושתתת על שני עקרונות יסוד. האחד, "עיקרון העצמאות", אשר מטרתו להגן על המוכר, שכן ישנה הפרדה ברורה בין עסקת המסמכים של האשראי הדוקומנטרי לבין עסקת היסוד של הטובין, כך שטענות הקונה בדבר הפרת עסקת היסוד של הטובין אין בכוחן למנוע את התשלום המובטח על פי כתב האשראי. והשני, עליו נרחיב במסגרת מאמר זה, הינו "עיקרון ההתאמה", אשר מטרתו להגן על הקונה, שכן תשלום כתב האשראי מותנה, כאמור, בקיומה של התאמה בין האמור בכתב האשראי לבין המסמכים אותם מציג היצואן לבנק, כך שבמקרים של אי התאמות בין המסמכים המוגשים על ידי המוכר לבין דרישות כתב האשראי, רשאי הקונה שלא לקבל את המסמכים, ועל ידי כך להשתחרר מהתחייבויותיו על פי כתב האשראי הדוקומנטרי.

על-פי עיקרון ההתאמה, חובה על הבנק לבדוק האם המסמכים שהציג המוכר תואמים על-פניהם להוראות כתב האשראי. עם זאת, על פי עקרון העצמאות, ברור כי עיסוקם של הבנקים הוא בעסקת המסמכים בלבד ולא בעסקת הטובין, ועל כן אין לבנקים כל אחריות לטיבה של הסחורה אלא אך ורק להתאמת המסמכים להוראות כתב האשראי. נשאלת השאלה, אפוא, מה אופייה של בדיקת מסמכים זו ומה היקף חובתו של הבנק להודיע לקונה בדבר אי אילו אי-התאמות שנתגלו במסמכי המוכר בטרם העברת המסמכים אליו?
בתשובה לשאלה זו נראה כי קיימות שתי גישות מרכזיות, האחת - "הגישה הדווקנית" - לפיה הבנק הפותח מבצע בדיקת מסמכים קפדנית על מנת לוודא התאמה מוחלטת בין תוכנם של המסמכים לבין הדרישות המוכתבות באשראי, והשנייה - "גישת ההתאמה המהותית" ? לפיה ייתכנו סטיות קלות ולא מהותיות בין המסמכים שאינן גורמות לנזק לצד כלשהוא בעסקה.

פסק הדין בת.א. 13937/01 ימטקס בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל-אביב, מתייחס למערכת היחסים וחובות הזהירות החלה בין הצדדים השונים המעורבים בעסקאות אשראי דוקומנטרי. על פי הסקירה הרחבה שנעשתה בפסק דין זה נראה כי הפסיקה הישראלית אימצה על-פי רוב את עיקרון ההתאמה המוחלטת, אך בכפוף לסייגים ולהקלות שנקבעו ב- UCP.

ההקלה המרכזית ביותר שנקבעה ב- UCP מופיעה בכלל 37(c) ל- UCP 500, לפיו בשאר המסמכים פרט לחשבון העסקה די בתיאור כללי של הטובין, אך זאת רק ככל שתיאור זה איננו סותר את התיאור של הטובין במכתב האשראי:

ARTICLE 37 - Commercial Invoices
 C. The description of the goods in the commercial invoice
must correspond with the description in the Credit. In all
other documents the goods may be described in general terms
not inconsistent with the description of the goods in the Credit

כמו כן, נקבעו הקלות נוספות בבדיקת ההתאמה כגון הוראות המתירות קבלת מסמכים חרף סטיות קלות בכמויות ובמחירי הטובין (כלל 39 ל-UCP 500) ופטור מאחריות בגין טעויות טכניות מסוימות (כלל 16 ל-UCP 500).

 ARTICLE 39 - Allowances in Credit Amount, Quantity and Unit Price
A. The words ?about?, ?approximately?, ?Circa? or similar
expressions used in connection with the amount of the credit
or the quantity of thee unit price stated in the Credit are to be
construed as allowing a difference not to exceed 10% more or
10% less than the amount or the quantity or the unit price to
which they refer.
?

 ARTICLE 16 - Disclaimer on the Transmission of Messages
Banks assume no liability responsibility for the consequences arising out the delay, mutilation, or other error(s) arising in the transmission of any telecommunication. Banks assume no
liability or responsibility for errors in translation and /or interpretation of technical terms and reserve the right to transmit Credit terms without translating them.

לאור האמור, נראה כי מסתמנת נטייה של בית המשפט בשנים האחרונות לזנוח לעיתים את עיקרון ההתאמה המוחלטת ולאמץ תחתיו את מבחן ההתאמה המהותית, לפיה יש לנהוג בגישה מקלה בבדיקת התאמתם של מסמכי האשראי, בכל הנוגע לתיאור הטובין, לטיבם ולאיכותם ולעיתים אף לגלות גמישות בבדיקת כמויות ומחירים, ובלבד שאין הוראות מפורשות במכתב האשראי השוללות גישה זאת.