אימון להצלחה -כיצד תשנו חשיבה והרגלים שליליים 

 כמאמן אני פוגש אנשים הרוצים בשינוי אורח החיים שלהם ושינוי ההרגלים שלהם . השאלה היא איפה מתחילים . מנסיוני אני רואה הצלחות כאשר אנשים אינם עושים לעצמם הנחות ומנסים לשנות גם את המקור -צורת החשיבה וההרגלים המנטליים שלהם .

הצורה שבה אנו מפרשים אירועים שונים, משפיעה על אושרנו. באירוע בודד שבו ישתתפו שלושה אנשים, הם יצאו לעיתים בשלוש מסקנות שונות. על פי גישה זו ישנן שלוש רמות מציאות

 א :אירוע אשר קורה 

ב :תהליך מחשבתי אשר מפרש את האירוע כטוב או רע לנו

 ג :רגש אשר מתעורר ומופנם בנו וגורם לנו בטווח הקצר להרגיש טוב או רע ובטווח הארוך לדימוי עצמי חיובי או שלילי .

לדוגמה נניח  נכנסתם לחדר ואנשים השוהים ליד פינת הקפה השתתקו לפתע. אתם חושבים כתוצאה מכך שכנראה ריכלו עליכם ולכן הפסיקו את השיחה, המסקנה הינה שאינכם פופולריים בחברה הפירוש לטווח הארוך, "אני גרועה בקשירת יחסים וכל חברה שאליה אני מגיעה מוכיחה לי זאת מחדש". חשיבה בהירה יותר יכלה להיות, אולי הם ריכלו על מי שאני מכירה, אולי לא נעים להם פשוט מכך שנכנס אדם שלישי לחדר בזמן שהם היו טרודים ברכילות מרושעת ולכן, ללא קשר אליי הם היו מפסיקים את השיחה לו כל אדם אחר היה נכנס . מכאן אנו מבינים שהפירוש השונה שאנו מעניקים לאירוע קובע את הרגשתנו לטווח הארוך.

מסתבר שישנן עשר טעויות נפוצות שגורמות לאנשים לפירוש לא נכון של מצבים שונים וכתוצאה מכך, להרגשה רעה ולשחיקה פנימית לאורך זמן .

טעויות חשיבה: 1. "שחמטופתיה" חשיבה על "הכל או לא כלום": את/ה רואה דברים בקטגוריות של "שחור - לבן". אם קורה לך משהו שלא כפי שציפית לו או אם את/ה מבצע/ת משהו לא בצורה מושלמת כפי שרצית - את/ה רואים עצמכם ככישלון או כחסרי מזל או יכולת באופן מוחלט. תיקון הטעות : אף אחד אינו יכול לבצע הכל ותמיד בשלמות ודברים לא רצויים קורים לכל אחד. החוכמה היא לראות דברים בפרופורציות לטווח בינוני או ארוך ולהבין שאם קלקלת אז תוכל לתקן . 2

. "הכללומניה" הכללת יתר ביטויים מזהים: תמיד, כולם, אף פעם? את/ה רואה באירוע שלילי יחיד כדפוס שלילי של כל מה שקורה ויקרה לך. אף פעם לא הצלחת בדבר כלשהו, את/ה חושב/ת שאף פעם לא תצליח/י בכל מה שתעשה/י. כתוצאה מכך מתקבעים דפוסי חשיבה שלילית עוד לפני שמצב מסוים קורה ואנו ניגשים לחוויה מתוך ציפייה שלילית שאכן מתגשמת לשלילה בסופו של דבר .

3. ראיית "חצי הכוס הריקה", חשיבה סלקטיבית שלילית ביטויים מזהים: זה נורא, שום דבר טוב לא יצא מזה? כאשר את/ה עצוב/ה את/ה מרכיב/ה משקפיים עם עדשות מיוחדות המסננות החוצה כל דבר טוב או חיובי ומתעלמות מקיומו. את/ה מכניס לתודעה שלך רק צדדים שליליים של המציאות. את/ה מגזים/ה בחשיבות אירועים קטנים ולא חשובים, רואה טעות או כישלון שלך בביצוע דבר מסוים כקטסטרופה, והישג של הזולת כהוכחה לכך שהוא טוב יותר ממך. את/ה ממעיט/ה בחשיבות התכונות הטובות שלך ומייחס/ת חשיבות יתר לחסרונות שלך. אבל עושה בדיוק את ההפך לגבי יתרונותיו וחסרונותיו של הזולת. לאחר שביצע תומאס אדיסון, ממציא נורת החשמל את הניסויי ה9000- שלו שאל אותו אחד מעוזריו "מדוע אתה ממשיך אחרי 9000 כישלונות?" ואדיסון ענה לו "אני לא נכשלתי 9000 פעם אלא למדתי על 9000 דברים שאינם עובדים וצריך לעשות אותם אחרת" .

 4. פסילת ערך כל חויה חיובית והפחתה בערכה: ביטויים מזהים: "זה בסך הכל?" "זה לא היה קשה כמו שאתה מתאר?" "שטויות...", "לא רציני?". את/ה דוחה כל מחמאה או ציון לטובה כ"לא קובעת", "לא חשובה" או מבטל/ת דבר טוב שקורה כ"חד פעמי" או "מקרי". בדרך זו את/ה יוצר/ת מצב בו את/ה שומר/ת על אמונה שהכל שלילי, למרות שהיא מנוגדת לפחות לחלק מן ההתנסויות שלך במציאות. לכל מחמאה או ציון לטובה את/ה מדביק מיד ביטול "הם אומרים לי זאת כי לא נעים להם ממני או כי הם רוצים להיות נחמדים או כי הם רוצים לפייס אותי על?" אם את/ה שופך/ת מים קרים על כל דבר טוב שקורה אז אין פלא שהחיים נראים קרים ולא-נעימים. התוצאה היא בעצם חוסר יכולת להעריך את הדברים הטובים הקטנים והגדולים שקורים לך בחיי היום-יום ולהנות מהם. 5

. "מסקנופתיה" - קפיצה למסקנות גורפות שליליות ומוטעות: את/ה מפרש/ת בצורה שלילית כל אירוע למרות שהעובדות אינן תומכות במסקנה שלילית: כאן יש כמה טעויות משנה א. "טלפתולוגיה" - את/ה חושב/ת שמישהו מגיב אליך בצורה שלילית ואינך בודק/ת האם זה אכן נכון - חבר/ה טוב/ה שלך עובר/ת לידך ברחוב ולא אומר/ת שלום או נעצר/ת לשוחח. את/ה אומר/ת לעצמך: "הוא/היא מתעלמ/ת ממני כי הוא/היא כועס/ת עלי, או לא מחבב/ת אותי יותר". למעשה ייתכן כי הוא/היא קצרי רואי ושכחו את המשקפיים. את/ה מגיב למחשבות השליליות הדמיוניות שלך, שאתה מייחס לו/לה ועשוי להתקיף, להאשים ואפילו לנתק יחסים בשל כך. ב. נבוזאולוגיה - אמונה מוטעית במזלך הרע. את/ה מנבא/ת ומצפה שיקרו לך דברים רעים ואת/ה משוכנע/ת שהניבוי שלך הוא עובדה קיימת, אפילו שהדבר עדיין לא התרחש.

6. "רגשולוגיה" - תפיסת הרגשות השליליים כעובדות קיימות את/ה מניח/ה כי הרגשות השליליים שלך מייצגים, בהכרח את הדברים כמו שהם באמת: "אני מרגיש/ה אשם/ה לכן, כנראה, עשיתי משהו לא בסדר", אני מרגיש טיפש לכן כולם רואים שאמרתי משהו טיפשי .

 7. "צריכומניה" - אמירות עצמיות בסגנון "אני מוכרח/ה" את/ה מנסה להניע את עצמך לעשות דברים שונים לפי נוסחה של "מוכרח/ה" "חייב/ת". אמירות עצמיות כאלו גורמות לך להרגיש תחושות אשם, לחץ, כעס ועוינות. באופן פרדוכסלי, בסופו של דבר ככה את/ה מרגיש/ה באמת?. אנו רואים שלוש רמות של הנעה עצמית לפי פרח החצ"ב: חייב - אתם מרגישים צורך להצדיק את ציפיות הסביבה ולשחק תפקיד מסוים שכולם מצפים שתשחקו, כגון החכמה, הבדרן, השאפתן . צריך - אתם מרגישים צורך להתאמץ יותר כדי לעמוד בקריטריונים נוקשים שאתם מעמידים לעצמכם. כאן יש להבדיל בין הישגיות לנוקשות. ישנו קו עדין שעובר בין התאמצות זמנית ואחר כך הנאה כתוצאה ממנה, לבין נוקשות שגורמת לנו ייסורי מצפון לאורך זמן ולאיבוד איכות חיים כיוון שאנו יורדים על עצמנו . בוחר -אני אחראי לקורה לי .

 8. "תכונתיזם" - הצמדת תוויות: עשית טעות כלשהי? במקום לראות זאת כטעות במעשה אחד את/ה נוטה לראות זאת כהוכחה לתכונות הרעות שלך ומצמיד/ה תוית שלילית לעצמך: "אני לא יוצלח, מפסידן/נית", "אני לא טוב/ה ב?". גם התנהגות של מישהו אחר גורמת לך להצמיד לו תוית שלילית "הוא כזה!" הצמדת תוויות היא תיאור אירוע במילים בלתי מדויקות שעושות עוול לך או לזולתך ותוך העמסת רגשות עזים ולא מתאימים המעוררים תחושות לא טובות. למשל - את/ה מנסה לעשות דיאטה אבל לא מתאפק/ת ואוכל/ת גלידה, הדבר מעורר בך מחשבות "איזה מגעיל/ה אני, אוכל/ת כמו חזיר" המחשבות הללו גורמות למצב רוח רע שכלל לא בטוח שעוזר לדיאטה ואולי אפילו להיפך.

 9. "בגללומניה" - לקיחת אחריות על מעשי אחרים ועל מה שקורה להם את/ה רואה עצמך כגורם/ת לאירועים שליליים הקורים בסביבתך למרות שאת/ה לא אחראי/ת כלל לעניין. כשעמית לעבודה, בן משפחה או ממונה כועס עליך ומאשים אותך במשהו את/ה נוטה לקחת אחריות למרות שלא בהכרח אכן עשית משהו רע "אם הוא כל-כך כועס כנראה שבאמת הרחקתי לכת? זו אשמתי". במצבים כאלו את/ה סובל מהרגשת אחריות יתר המעיקה עליך ומשתקת אותך. את/ה כנראה מבלבל לעתים בין השפעה לבין שליטה על אחרים בסביבתך. נוצרת אצלך התחושה כי "העולם כולו יושב על כתפיך". חשוב לזכור כי מעשי האחרים הם ברוב המכריע של המקרים אחריותם בלבד ולא אחריותך.

 10. "האשמתופתיה" - האשמת העולם כולו באחריות למצבך הרע והצדקת אי יכולתך לשנותו הצד השני של המטבע. ביטויים מזהים: "לא נתנו לי מספיק?", לא הסבירו לי?", "אין לי זמן?". בכל דבר רע שקורה לך את/ה מאשים/ה את הסביבה ולכן אינך יכול/ה לשפר את המצב - הממונה לא בסדר, הטלפונים לא עובדים, העמיתים שלך לא מתפקדים, לא לימדו אותך, אין מספיק משאבים? גישה זו יוצרת אמונה כי המצב הרע בלתי ניתן לשינוי אלא אם כן השינוי יהיה חיצוני, בסביבה. התוצאה היא תחושת חוסר-אונים, חוסר-שליטה ובעיקר חוסר-תקווה לשנוי המצב. לעתים אכן הסביבה אשמה בתנאים הקשים אבל ההרגשה הרעה היא אחריותך הבלעדית: "גם כאשר מוכרחים לשכב ים בבוץ אפשר לבחור האם לשכב עם הפנים למטה או לסובב הפנים למעלה ולבחור בינתיים לראות את יופיים של הכוכבים"

הרחבה ונספח ישנן מספר גישות פסיכולוגיות הבוחנות את נושא השחיקה וההתמודדות בלחצים :

האנליטית - כתוצאה מזיכרונות רעים מתקופת הילדות וקונפליקטים שלא נפתרו, הנפש שלנו משקיעה אנרגיה רבה בהגנה על דימוי עצמי נמוך או הסתרת הקונפליקטים. לדוגמה: עורכת דין ששמה "עדי" שבמציאות מצליחה בקריירה אך מבחינת הדימוי העצמי סובלת מדימוי עצמי ירוד בשל הורים ששידרו לה מסר שאינה מוצלחת כמו אחיה הבכור. זה היה ילד הפלא של המשפחה. מה שקובע פעמים רבות את הרגשתנו יהיה עולמנו הפנימי ובמקרה הזה למרות שעדי מצליחה כלכלית, היא תרד על עצמה כיוון שעדיין היא שכירה /אינה שופטת/אינה במשרד יוקרתי יותר . החברתית - שטוענת שיש משקל רב לתרבות שבה אנו חיים, לדוג' בארצות הברית מרוויחים יותר כסף אך בשל דפוסי משפחה לקויים, תחרותיות גבוהה ואינדיווידואליזם, תחושתו של הפרט הינה פעמים רבות נוחות חומרית אך חוסר שקט פנימי. כמו כן בפירמה מסויימת שבה אין אפשרות לעובדים לבטא ביקורת, או אין תמיכה בעובדים/מנהלים בעת שינויים ומשק סוער, תהיה תחושת הלחץ רבה יותר מאשר בפירמה אחרת . הגישה הקיומית רוחנית - גישה זו טוענת שהיננו חלק מעולם הטבע והרוח, לכל אחד מאיתנו ישנה שאיפה להגשמה ולמימוש עצמי אישי ורוחני. כאשר איננו מתמודדים עם נושאים מסויימים, אנו כמו רכב הנוסע על דלק לא מתאים או מאיכות נמוכה ולכן נזקק לטיפולים רבים ונוסע באיטיות ובמאמץ. בין הנושאים שהגישה מבהירה: האדם זקוק למשמעות ערכית ורוחנית לחייו. אדם זקוק לתמיכה חברתית כנגד הניכור והבדידות בעולמנו. אנשים זקוקים להתעמת ולהבהיר לעצמם את יחסם למוות ולסופיות החיים כדי לא להכחיש צער וכאב וכדי ליצור בימי חייהם יצירה משמעותית . אנשים זקוקים להבין את יחסם לאהבה וליצירה כדרך להפקת משמעות מחייהם . בעמוד הבא תמצאו חומרים שניתן לתלות במקום העבודה ,להשראה והנעה עצמית . כמה מחשבות על שינוי ופעולה-מתוך הקורס החופש להעז . What is worst then trying to fail? Failing to try!! אם אינכם אוהבים את חברת עצמכם , איך תצפו כי אחרים יאהבו את חברתכם? "החיים הם מה שחולף כאשר אנו שקועים בתכנון תכניות רבות" חיו את חלומותיכם ואל תחלמו על חייכם . רק אם יש לכם "כן" בוער בבטן , תוכלו להתמודד עם "לאווים" פיתויים והסחות דעת חיצוניות. כוונו לכוכבים , מקסימום תנחתו על הירח . ספינות הנן בטוחות ביותר בנמל שקט , אך הן נועדו להפליג לאוקיינוסים רחוקים . ערך,חיבר והגיש אופיר נחום- חברת עמיתים לייעוץ ארגוני .