איך תשברו אמונות חוסמות שינוי כדי להתחיל ליזום הצלחות בחייכם 

הדיאלוג הפנימי -
לשוחח עם השומרים שלנו
מסתבר שלצד ההתנהלות היומיומית שלנו אנו מנהלים דיאלוג פנימי שבו לעיתים משתלטות אמונות שליליות ,מנהלות אותנו וחוסמות תקווה לשינוי .אימון טוב יתייחס לשינוי הדיאלוג הפנימי לצד אימון ועיצוב התנהגויות ומיומנויות החיצוניות .כפי שאומר הסופר מרסל פרוסט "לעיתים חשוב יותר לפתוח עיניים חדשות במקומות מוכרים מאשר לקחת עיניים מוכרות למקומות חדשים " או האמרה המעניינת "איננו רואים את העולם כפי שהוא אלא כפי שאנחנו "
מהן חלק מאמונות הגרעין האלו שמנהלות אותנו? ומהן התשובות להן
רק שינוי דרמטי וספונטני יזיז אותי ?נתפטר ואז נראה מה הלאה , או לדוגמה לא חייבים למידה והכנה כדי לפתוח קייטרינג מספיקה חברה טובה חוש עיצוב ונטייה לבישול איכותי .
מסתבר ששינויים דרמטיים ממלאים אותנו בתחושת חיוניות ומטרה אבל פעמים רבות אינם מצליחים כי לא גייסנו את תמיכת הסביבה או שלא צברנו מספיק ידע על כיוון וצורת השינוי הרצויה לנו . ישנו הבדל משמעותי בין אימפולסיביות לספונטניות . אימפולסיביות היא עשיית שינויים והתנהגות לא שקולה שלא תמיד מותאמת בחכמה למצבים ולנסיבות שבהן האדם נמצא . ספונטניות היא זרימה חיובית ועשיית שינויים בצורה הממזגת התחשבות בצרכיי וגם במארג הסביבתי שבו את נמצאת . אחד המחקרים המעניינים בארצות הברית מראה כי אחד מכל עשרים עסקים קטנים שנפתחו ללא הכנה עצמית ולמידה יסודית יצליח לשרוד אחרי שנתיים . אין זה אומר שאסור לכן לעשות שינויים אבל הכנה מראש בהחלט תעזור , התייעצויות , קורסים בתחום , גיבוי עצמי עם חסכונות הם מכשירים מועילים להגברת הסיכוי להצליח.כפי שאמרתי קודם אמנם פריצת דרך היא ביטוי אופנתי בעולם הקוצ'ינג אבל אני מעדיף את גישת הבייבי סטפס צעדים הדרגתיים קטנים אבל שמובילים בנחישות לעבר המטרה . זו אנרגיה אחרת ,פחות גברית ומוחצנת אבל מצד שני כמו בטאי צ'י זרימת הנהר תחתור גם את הסלע הקשה ביותר .
צריך חזון ברור ?רק כשאגלה למה אני בדיוק מתאימה אוכל להיות מאושרת ולפרוץ קדימה במרץ עד אז המבוכה וחוסר הידיעה יכבידו עליי. אני מוכרח להודות כי לפעמים המצב הזה בעייתי לא פחות מהחשיבה הקודמת של שינויים קיצונים יותר . ישנן נשים שמבלות שנים בישיבה על הגדר ,האם השינוי מתאים או לא האם הכיוון מתאים או לא . על כך ישנו משפט מפורסם "תשעים אחוז מההצלחה הם ללכת ולהתייצב בזמן לראיונות עבודה " מסתבר שאנשים שמעיזים ליזום שינויים למרות אי הידיעה על הסיכויים הבטוחים להצליח או לא מניעים את עצמם למקומוחת טובים יותר בחייהם. כדאי ללמוד לעיתים ללכת תוך כדי הליכה וחייבים לציין שאין שום ערובה שהשינוי יצליח







בניסיון הראשון אבל התנועה היא החשובה ולעיתים עצם הלמידה שאפשר לזוז ולעשות שינויים תגרום לנו להמשיך ולהתנסות ובסופו של דבר להגיע למקומות טובים יותר .לעומת זאת המתנה בישיבה על הגדר יכולה לדלל את מאגרי האנרגיה הפנימית שלנו . מסתבר שלעיתים עצם ההתלבטויות הארוכות וחוסר ההחלטיות שנמשך זמן רב מבילים אותנו לחוסר אנרגיה ופאסיביות .
פנטסמה ?ארגיש משמעות רק עם אשיג הישג גדול /אבטא כשרון יוצא דופן בתחום מסויים בחיי. עד אז חיי הם בינוניים ושגרתיים. טעות ,לא כולם חייבים להיות מפורסמים ולא כל משמעות נובעת מהישגים גדולים ביותר . בתורות נפש מזרחיות מלמדים אותנו למצוא יופי בדברים הקטנים ביומיום ולמצוא משמעות בדברים שכן בשליטתנו . עלינו למצוא את הערכים שחשובים לנו ולשאול עצמנו האם אנחנו מגשימים אותם . לא תמיד חייבים הכרה ציבורית כדי להתמלא מבפנים .אמנם אנחנו חיים בחברה תחרותית אבל אם נבסס את ערכנו בעיקר על הישגים , נסתכן ברדיפה חסרת תוחלת אחרי אישורים חיצוניים. ישנם מצבים שבהם כל ערכינו נשען על תחום מסויים בחיים , כמו שולחן חד רגלי בבר משקאות . אשה שרוב הסיפוק שלה נשען על הצלחה בקריירה .כאשר לא תצליח באותו תחום תרגיש כשלון מוחלט לעומת זאת ישנן נשים שערכיהן בנויים יותר כמו שולחן ארבע רגלי . הן שואבות סיפוק ומשמעות מהצלחה בכמה מוקדי משמעות בחייהן . במערכות יחסים ,משפחת המוצא , חיי חברה וגם קריירה . כאשר רגל אחד מתנדנדת ו"צולעת"תומכות אותן שאר הרגליים והשולחן לא מתמוטט.
לו היית לצידי או אין לי תמיכה -הייתי יכולה לעשות שינוי לו הייתי מקבלת תמיכה מבן הזוג שלי ,ילדיי , או סביבתי הקרובה.
תמיכה פיזית ונפשית ,עידוד ומילה טובה חשובים ביותר מחקרים מצאו שדיאטות מצליחות יותר כאשר בן הזוג שותף להן ותומך בדרך הקשה . אך לעיתים אין לנו תמיכה מבן הזוג או מחברים . אפשר להתייאש ואפשר להיות אקטיביות ולחפש תמיכה במקומות אחרים . אם בן הזוג לא תומך בפתיחת עסק חדש או בשינוי קריירה אפשר להרשם לקורס או להתייעץ עם קבוצת חברות שמנוסות יותר בעסקים . הציפיה לתמיכה יכולה לסרס אותנו , היא לגיטימית אבל אינה תנאי יסוד לשינוי . כדאי להלחם על תמיכה אבל לא להפוך אותה לעמוד התווך של השינוי . פעמים רבות האמונה שללא תמיכה מסויימת לא נצליח משרתת מניעים של עקב אכילספנימית. את צריכה לפחות מספיק כוחות כדי לפנות למאמן ,או מטפל ולמצוא ביחד מקורות תמיכה חלופית או להפוך את עצם האימון /טיפול למקור תמיכה ושינוי .
בין האמונות הנוספות שחוסמות שינוי ולא נרחיב עליהן כאן נמצא :
שוה לא שווה -מיקוד רב מדי בדיונים על ערך עצמי מה אני שווה או לא על חשבון עשייה ופעילות קדימה . וכמובן אין אנו שוללים תקופות של עצירה בחינה עצמית והתכנסות כדי להעריך את דרכנו עד כה . אבל יש להזהר כשמתקופה אנחנו נכנסים למצב של התקבעות באנרגיה של שיפוט עצמי מופרז .
התמכרות להחמצה ושיפוט עצמי לא גמיש-איני מוצלחת , אין לי כוח רצון , אין לי התמדה , אני מאבדת עיניין בקלות .
ייחוסים לא גמישים- את מייחסת את מצבך בהווה לסיבות נוקשות כמו , בעבר הייתי טובה והיום לא . בגילי קשה להשתנות ואיך הסביבה תגיב למה שאעשה ,כולם טובים ואני לא.
צריך כשרון טבעי כדי להצליח ?רק אנשים בעלי כשרון ברור וייחודי יוכלו למצוא דרך ולהצליח . מסתבר שכדי לכתוב יצירה מוצלחת אחת צריך להיות מוכנים לבזבז הרבה טיוטות והיכולת לנצח תלוייה בנכונות להפסיד בדרך . פעמים רבות כשרון מתגלה לאחר ניסוי וטעייה.
אחת הדוגמאות שריתקו אותי הייתה מנהלת משאבי אנוש שאימנתי ולא אהבה והצליחה בפוליטיקה הארגונית שבה היא הייתה . כיום היא מאמנת עצמאית שנותנת שירותים לארגונים קטנים ומשתמשת בהצלחה בכישרונות שלה בלי להרגיש אשמה רבה מדי שלא הצליחה בתפקיד מסויים . קפקא אומר שכשתגיעו לשמיים לא ישאלו אותכם למה לא הייתם במקצוע או הישג מסויים אלא למה לא צמחתם להיות עצמכם . חשיבה ביקורתית מדי ומוגדרת לשאיפה אחת או לצורת הישג אחד ,שעל מקורותיה נדבר בפעם אחרת ,יוצרת איזשהו אני אידיאלי נכסף אך רחוק ומתסכל. דוגמה אחרת היא אריאלה שהייתה שחקנית סבירה וחיובית אך לא הצליחה להתברג למלייה הסלבריטאי . היום לאחר אימון ועבודה אינטנסיבית על גמישות וקבלה עצמית , היא עוסקת בהנחיית קבוצות פסיכודרמה ומלמדת תיאטרון בהצלחה במספר מוסדות .
אחת הדוגמאות שבמיוחד זכורות לי היא של במאי צרפתי שביים את נטלי פורטמן וסיפר שגילה בילדותו שלא יהיה צלם מוצלח של קולנוע אז כדאי שיעשה הסבה ואז עבר לבימוי.
זה בהחלט לא חייב להצליח בנסיון ראשון ואמנים רבים אומרים שכשרון הוא תשעים אחוז זיעה ועשר אחוז השראה . דוגמה מפורסמת היא לאנס ארמסטרונג השחיין ....אופס אומרות לעצמן חלק מהקוראות נדמה לי שהוא בכלל אלוף העולם ברכיבת אפניים . אבל מסתבר שלאנס הצעיר התחיל בקריירת שחייה ולא הצליח במיוחד הוא גייס בעצמו הכוחות וחיפש ענף אחר שבו הוא יכול להצליח יותר ואז עבר לאפניים.

ניתן לזהות את השומרים בכמה התנהגויות חיצוניות .
שומרי הערפל - "טייסים" שחומקים בכשרון רב מהצבת מטרות וממחויבויות .
ההתנהגות הזו יוצרת ערפל נפשי פנימי . הרווח הנפשי שלנו הוא התחמקות מתחושת כשלון כיוון שאם לא מציבים מטרות עצמיות, אין פער בין הרצוי למצוי . ההפסד הוא שאין התקדמות עקבית כיוון שאין יעד פנימי או חיצוני שמניע אותנו קדימה.
הפתרון הוא הצבת מטרות עצמיות רכות ויכולת להתחבר ולראות את המחיר של חוסר ההתקדמות , לא פשוט ולא תמיד קל לבד אבל אפשרי עם חברים טובים או מאמן תומך אכפתי וגם משימתי . לפעמים אגב, כאשר לא מצליחים לעמוד במטרות מסוימות, במקום לפרש זאת ככישלון אפשר לפעול אחרת ולתקן את כיוון הפעולה או להציב מטרות ריאליות צנועות יותר ואז להתקדם בהדרגה . אפשר לסכם זאת במשפט: הראו לי מטרותיו של אדם ואראה לכם לאן יגיע.

שומרי הקרח- "מי שנשרפה לו הלשון במרק , פוחד מהפודינג הקר" אומר יוני חבר בולגרי לשתייה ולשיחות חכמות .
יערה נכשלה במבחני קבלה לאוניברסיטה בגיל 23 ומאז היא מתהלכת בתחושת כשלון וחשש מהשקעה בלימודים אקדמיים .. ישנם אנשים שחווים טעות בעברם כצל וככתם על הדימוי העצמי שלהם. כדי לשמור על עצמם, הם נמנעים מנסיון חדש באותו תחום כדי לא לחוות שוב כאבי הכישלון כעסים עצמיים ואכזבה מדומה שהם מנחילים לסביבתם .
הפתרון - לקיחת אתגרים מתונים יותר בתחומים אחרים של החיים והשקעה בפנייה לאימון מקצועי מתוך ההבנה שלפעמים צריך הכוונה ותמיכה שאולי לא הייתה בעבר.
עוד נתיב פתרון מרתק הינו "השקעה ברגל הבריאה". מסתבר שבתקופות של שינוי הרגלים רצוי להשקיע בדברים שאנו אוהבים ושמזינים אותנו נפשית.כאשר רוצים לתקן צליעה, במקום לחשוב שלילי ולהתמקד ברגל החולה, כדאי לחשוב גם על התפקוד המוצלח של הרגל הבריאה.אמנם זה נראה מובן מאליו , אבל הדברים הטובים בחיים שלנו אינם מובנים מאליהם . שינוי המבט והתפיסה יוצר איזון וחיזוק עצמי ,כתוצאה נוצרת אנרגיה ואמונה בצדדינו החיוביים וזו מועברת לכוח לשנות. לדוגמה, בתקופה של לקיחת קורס במחשבים שפחדנו ממנו. כדאי להשקיע במקביל בתחביב שאנחנו חזקים בו כמו בישול או אירוח חברים , ואז יוצרים לעצמנו בעצם הגנה נפשית כנגד כל החשיבה השלילית. ועל זה נגיד: "ספינות שנשארות בנמל לעולם לא מסתכנות בסערות. מצד שני הן גם לא מגיעות לשום חופים חדשים ומרהיבים".
שומרי הברק - אפקט הצל"ש או טר"ש. פרפקציוניזם אישי במינון מסוים מביא אנשים רחוק, אבל במינון יתר הוא יוצר הצלחה חיצונית במקביל לתחושות פנימיות קשות של חוסר סיפוק. לצד השאפתנות והפרפקציוניזם רצוי ליצור איזון אישי של חגיגות אישיות של הצלחה; סיימתם פרוייקט גדול - לכו לחגוג בארוחה טובה, יין טוב, מתנה עצמית שתסמל את ההישג. שימו סמלים כמו תמונות או מזכרות מחוויות של הצלחה שאותה תציבו מולכם בפינת העבודה. הדבר יוצר אנרגיה ותזכורת חיובית לתת ההכרה שלכם לגבי הנקודות המוארות בחיים שלכם. אם לא הכירו בהישגיכם במקום העבודה - במקום לצבור תסכול ,למרות שלכל אחד מאיתנו מגיע חום ומשוב חיובי , נסו לשנות זאת, ואם גם זה לא הלך - חגגו לעצמכם ביחד עם חברים . בסופה של הדרך אתם חיים עם עצמכם. אם אתם ממונים על עובדים? דאגו לאזן את הלחץ למצוינות בתגמול איכותי של משוב חיובי וחגיגות הצלחה קטנות כמו פתק קטן, ספרון קטן ולאו דווקא תגמולים ענקיים.
עוד התמודדות עם פרפקציוניזם היא מיקוד שליטה פנימי - לקיחת אחריות על החיים, וההבנה שהחיים לא קורים לכם - אלא אתם להם. אין לנו שליטה על מה שיקרה לנו, אך יש לנו שליטה על איך שנגיב בתקופות של קושי בחיים או במקום עבודה. נסו לאזן עצמכם בעזרת מה שנקרא טעינת מצברים - הליכה קבועה לחוג בשעות הערב, לימוד פסנתר, לקיחה של קורס מקצועי חדש כמו הדרכת טיולים או עיצוב ממוחשב. מסתבר, שגם אם תפסידו שעתיים בשבוע - תרוויחו מקום שבו ישנם חברים חדשים ואין לחץ להישגיות. איזור שבו מותר לטעות ולהכיר את עצמך, והכי חשוב - פינה בחיים שיוצרת לנו תחושה שאנחנו לא רק נותנים לאחרים אלא גם מזינים את עצמנו .

בהצלחה!

אופיר נחום
בהצלחה בתחילת תהליך השינוי
OPHIR33@GMAIL.COM