הכלל הוא כי אין להעמיד אדם לדין על עבירה שביצע אם חלפה מיום ביצועה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. קיימים מקרים היוצאים מן הכלל כגון: פשעי רצח עם על פי חוק למניעת פשע השמדת עם, תשי-1950 וכן על פי חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם, תשי-1950 וכן עבירת רצח של ראש ממשלה מכהן כמפורט בחוק סדן הדין הפלילי (תיקון-התיישנות עבירות הקשורות לרצח ראש הממשלה),התשסז-2007.
מה הן הסיבות לקביעת כלל ההתיישנות? ראשית, סיבת השכחה והמחילה.ככל שהזמן חולף, הענין הציבורי בהעמדת העבריין לדין נעלם.
בנוסף, קיימת זכות לעבריין לא להיות נרדף כל חייו. זכותו היא לסיום ההליך הפלילי וזאת כדי להשתחרר מחרדת מיצוי הדין כלפיו. עם חלוף הזמן ישחקו הראיות או ייעלמו, זיכרון העדים יעוקר או שתיחלש יכולת הנאשם להגן על עצמו ולהוכיח את חפותו וכתוצאה מכך לא יזכה להליך הוגן שהינו זכות בסיסית העומדת לכל נאשם.
בנוסף,כלל ההתיישנות גורם לרשויות להיות ערניות ונמרצות בטיפולן בעבירות ולא להשתהות יתר על המידה. אמנם הכלל הוא שמנין התקופה לצורך ההתיישנות חל מיום ביצוע העבירה אך ישנם כללים רבים המאפשרים להאריך את תקופת ההתיישנות, להלן מקצת מכללים אלו:
1. הליך חקירה- כל עוד האירוע נחקר לא מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות.
2. הגשת כתב אישום- תקופת ההתיישנות נספרת מיום הגשת כתב האישום.
3. התליית הליכים- בית המשפט רשאי להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו. בבואו לחדש הליכים שהותלו, על התובע לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים:משך הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה וממועד התלייתה, חומרת העבירה, סיבת התליית ההליכים, חלקו של הנאשם בהתליית ההליכים וסיבת אי-התייצבותו לדיון, סיכויי ההרשעה וטיב הראיות לאור חלוף הזמן, האינטרס הציבורי הכרוך בניהול המשפט לאחר זמן והכל כמפורט בסעיף 94 א (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמב- 1982.
תקופות ההתיישנות של עבירות הינה:
1. פשע חמור (רצח) שדינה הוא מיתה או מאסר עולם –אם חלפו מיום ביצועה 20 שנה
2. פשע אחר – אם חלפו מיום ביצועה 10 שנים
3. עוון (עבירה שעונשה עד 3 שנות מאסר) –אם חלפו מיום ביצועה 5 שנים
4. חטא- (עבירה שעונשה עד 3 חודשי מאסר או קנס בלבד) –אם חלפו מיום ביצועה 1 שנה. לגבי עבירות מין במשפחה המבוצעות בקטינים- תקופת ההתיישנות על עבירות אלה הינה 20 שנה ותקופה זו תתחיל להימנות מיום שהקטין הגיע לגיל 18.
משרד עורכי הדין חן-הראל עוסק בתחום הפלילי-צבאי, וכן בתחומי המשפחה והמקרקעין, ונותן שירות בכל רחבי הארץ.עו"ד חן שירת במשטרת ישראל שנים רבות, בין היתר בתור ראש משרד תביעות וראש משרד חקירות, ועם פרישתו הפך לעו"ד אשר מייצג חשודים ונאשמים בעבירות סמים, המתה, נשק, מין, מרמה והונאה, רכוש ואלימות. עו"ד חן מייצג אסירים בפני ועדות שליש, נותן ליווי בחקירות משטרתיות וכן מטפל בייצוג חיילים בבתי הדין הצבאיים.עו"ד הראל מורן עוסקת במתן ייעוץ משפטי ובטיפול בתיקי משפחה - תביעות נישואין, גירושים, מזונות אישה, מזונות ילדים ומדור, משמורת, תביעות אבהות, אלימות במשפחה, ידועים בציבור, הסכמי גירושין, הסכמי ממון, הסכמי הורות משותפת, הליכי אימוץ, אפוטרופסות, צוואות וירושות. עו"ד הראל הינה מומחית בענייני משפחה ומגשרת. מאז הסמכתה ניהלה תיקים רבים הקשורים לענייני משפחה על כל הבטיהם. לעו"ד הראל נסיון רב בהופעות בבתי משפט לענייני משפחה ובניהול תיקי משפחה והיא עברה השתלמויות רבות בתחום דיני משפחה. כמו כן מטפלת עו"ד הראל בליווי פרויקטים של בניה, עריכת חוזים לרכישה או למכירה מקרקעין או נדל"ן (בתים, דירות, חנויות) יד ראשונה או מקבלן לרבות רכישת נכסים בהליכי כינוס נכסים. עו"ד הראל עוסקת ברישומי פרצלציה ורישום בתים משותפים והעברת זכויות במקרקעין בכל רחבי הארץ וכן בענייני תכנון ובניה.
עו"ד הראל כיהנה כיועצת משפטית בתחום דיני משפחה, בעמותה הישראלית לסיוע משפטי (ע"ר), אשר מעניקה סיוע משפטי למעוטי-יכולת וכמייצגת מחוז חיפה מול המפקח לענייני מקרקעין מטעם האגודה לתרבות הדיור והינה מרצה למשפט ולזכויות אדם וחברה בתכנית "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין.
