בחיי כל בודק תוכנה יש את הנושא החשוב והמוכר של ניהול חיי הבאג וניהול שוטף
של התקלות שלו. לכל תקלה יש את חומרה שלה וחשוב מאוד לנהל את נושא החומרה בצורה
נכונה כי בטווח הארוך חומרת התקלה מנהלת את סדר העדיפויות של צוות הפיתוח וניהול לא
נכון של הנושא יכול לפגום קשות בהתייחסות הפיתוח לרמת החומרה שהגדירו צוות ה-QA לתקלה.
ניהול נכון של חומרת התקלות תעניק לצוות ה-QA אינדיקציה טובה על רמת הגרסה גם ברמה של
גרסה וגם בניתוח בין ה-Cycles של הבדיקות. כמות גדולה של תקלות בחומרה גבוה תדליק מנורה
לגביי איכות הגרסה ורמת ה-Unit Test שבוצע על ידי הפיתוח. כמות גדולה של תקלות בחומרה גבוהה
מצביעה על איכות ירודה של בדיקה בשלב הפיתוח והמצב קורה בדרך כלל שפרויקטים אשר הזמן
הוא לא מצרך זמין.
חומרת תקלות ברוב כלי הבדיקות הם :
קל (Low) – באג בחומרה נמוכה , שניתן לעלות לאוויר גם במידה ולא יתוקן לפני סיום הגרסה. בדרך כלל נפתח על בעיות GUI שוליות.
בינוני (Medium) – באג בחומרה בינונית , באג מהותי שיכול להוות בעיה בעלייה לאוויר , תקלות ברמת לוגיקת המערכת.
גבוה (High) – באג בחומרה גבוה , תקלה משמעותית היכולה לדחות או לעקב עלייה של מערכת לאוויר בעיות בתהליכים מרכזיים במערכת.
גבוה מאוד – (Very High) – תקלה בחומרה גבוה מאוד Show Stopper"" כאשר לא ניתן לבצע תהליך ברמת הבסיס או תהליך מרכזי לא תקין בצורה כזו שדוחה עלייה לאוויר.
כמובן שהסמנטיקה והגדרת התקלה משתנות בין פרויקט לפרויקט אבל באופן כללי אלה הם רמות החומרה ברוב הפרויקטים (ובשימוש בכלי הפופולארי ביותר בתחום Q.C) חשוב מאוד להשתמש בצורה חכמה בחומרת התקלות , פתיחת תקלת Show Stopper בכדי לקדם צרכים אישים ולזרז תיקון בעיות יפגע במחלקת ה-QA בעתיד כאשר חומרת התקלה תהפוך למשהו חסר משמעות ושרירותי.