עולם העבודה המודרני בראי המשפט הישראלי 

עולם העבודה המודרני בראי המשפט הישראלי

כולנו עדים כיום להתפתחות מרתונית בכל תחומי הטכנולוגיה. התפתחות שיש בה כדי להשפיע על חיינו היומיומיים ובכללו על עולם העבודה המודרני בקצב שרק הולך וגובר שלא ידענו כמותו. צורות ההעסקה הקלאסיות להן היינו מורגלים זה עידן ועידנים הולכות ומשתנות יותר ויותר. אם בעבר היינו מגדירים את מקום העבודה כמפעל ששימש את העובד כמפעל חיים תרתי משמע, הרי שבשנים האחרונות אנו נחשפים יותר ויותר לצורות העסקה גמישות, אשר כשמן כן הן, מאפשרות להעסיק עובדים מביתם. מנקודת מבטו של המעסיק יש במהלך מעין זה כדי חסכון רב בעלויות המעסיק שכן הוא יכול לחסוך בכך את עלויות המבנה, תשלומי ארנונה, חשמל נסיעות ועוד. יתר על כן, המעסיק, לשיטתו, פוטר את עצמו מאחריות לבטיחות העובד שכן אחרי הכל אין העובד מצוי בקרבתו, אין הוא עושה שימוש במתקניו וכמובן אין העובד נתון לפיקוחו הישיר. השינויים הסביבתיים בעידן המודרני ובכללם שימת דגש על ניהול פרגמטי יותר, מביאים לכך שיותר ויותר עובדים בתחומי סטארט אפ והיי טק אך לא רק, זונחים את הקיים ועוברים לעבוד בצורות העסקה גמישות יותר, המאפשרות גמישות מרבית לעובד ולמעסיק. יש הסבורים, כי צורות ההעסקה הגמישות הכרחיות מכורח המציאות החדשה, וכי גלומים בהן יתרונות אשר יובילו להעסקת עובדים רבים באופן המאפשר גמישות מרבית הן לעובד והן למעסיק.

ברי, כי עבודה מבית העובד או בשמה האחר עבודה מרחוק מרחיבה את מעגל התעסוקה, מאפשרת התנהלות טובה יותר בעיתות עומס, מבטיחה חווית שירות הולמת ללקוח וטומנת בחובה יתרון תחרותי. אין ספק ששיטת עבודה מסוג זה מקטינה את הוצאותיו של המעסיק, מאפשרת לו גמישות והתמודדות טובה יותר עם עומסים עונתיים והיצע העובדים גדול יותר, שכן רבים הם העובדים המעוניינים להשלים הכנסה ולפעול מביתם לצורך ביצוע עבודה נוספת בלא צורך להתחייב לעשות את דרכם למקום עבודה נוסף, במקום אחר. עם זאת ולמען הגילוי הנאות ראוי שנחשוף, ולכל הפחות נדגיש, גם את החסרונות הגלומים בשיטת עבודה מסוג זה, ובכללן: בעיות ניהול ופיקוח על העובדים אשר אינם מצויים בקרבת המנהלים שלהם, בפרט כאשר מדובר בעבודת העובד מהבית הנמהלת, ברצון או שלא ברצון, עם האווירה והדינאמיקה הביתית המשפחתית על כל המשתמע מכך. בנוסף ראוי לציין אף את הקשיים הטכנולוגיים המלווים, לעיתים, את העובד בנסותו להתחבר מרחוק למערכות המחשוב של הארגון.

אם ננסה לתור אחר כללים, תקנות או דבר חקיקה כלשהם העוסקים בסוגית עבודתו של עובד מרחוק בכל הקשור להיבטים של דיני עבודה, נעלה בידינו חרס שכן משפט העבודה הנוהג בישראל מותאם למודל ההעסקה המסורתי ולא לזה שהולך וצובר תאוצה, אקספוננציאלית יש לומר, בשנים האחרונות. לפיכך, נדרש לא אחת לסיועו של בית הדין לעבודה שיכריע ויקבע הלכות שתשמשנה נר לרגלנו. זאת מאחר ועבודה מרחוק מעלה סוגיות משפטיות רבות שיש להתמודד עמן על מנת שלא לקפח את זכויות העובדים. שאלות הנוגעות לחובותיהם וזכויותיהם של הצדדים לחוזה העבודה ולתחולת חוקי המגן השונים עומדות במרכז הקשיים הניצבים בפנינו בכל הקשור לביצוע עבודה מרחוק. אך הסוגיה המרכזית והבסיסית שיהיה צורך להתמודד עמה הינה שאלה קיומם של יחסי עובד מעביד.

השאלה העולה מבין השיטין ולבטח מעסיקה כל אחת ואחד מאיתנו ובפרט את קוראי מאמר זה הינה: האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד כאשר עובד עושה את עבודתו מביתו, הרחק ממקום מושבו של המעסיק? יתר על כן, יש ליישב את הקושיה האם המבחנים שנקבעו בפס"ד כפר רות (דב"ע נב3-142 חסן עליאה אלהרינאת נ' כפר רות, פד"ע כד 535) כמבחן ההשתלבות, מבחן הפיקוח והשליטה ואחרים אכן מתקיימים במקרה דנן? במידה ונקבע שמתקיימים יחסי עובד מעביד בענייננו הרי שיהיה צורך להניח באותה נשימה ובלי משים סייג, שמתקיימים גם הוראותיהם של כל חוקי המגן וצווי ההרחבה הרלוונטיים המוכרים אשר יחולו על אותם עובדים נשוא דיוננו.

על מנת ליישב את הקושיות בהן עסקינן, חשוב להישיר מבט אל האמור בפס"ד בוכריס (דב"ע לב2-12 מדינת ישראל, משרד השיכון נ' יעקב בוכריס, עבודה ארצי ל(2) 67, עמ' 70) בו נקבע כי הגדרתו של עובד אינה ניתנת לקביעה על ידי הצדדים בחוזה ביניהם אלא הינה שאלה של סטאטוס. התמורות שחלו בפסיקה בשנים האחרונות מקלות עלינו את מלאכת המרכבה, ובכלל זה נטישת מבחן הפיקוח והשליטה המוכר לנו מפס"ד כפר רות וכן קביעת בית הדין לעבודה בפס"ד איגוד המפרסמים בישראל (דב"ע לט3-114 איגוד המפרסמים בישראל נ' חיה פרוסט,  פד"ע יא, 144) שם נקבע בצורה ברורה שמקום ביצוע העבודה אינו מהווה פרמטר בר השפעה לצורך קביעת מעמדו של המועסק. יובהר, שכיום המבחן המקובל בפסיקה הינו המבחן המעורב  שנקבע בבג"צ מור  (בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נ(4) עמ' 646-647) ואשר משלב את מבחן ההשתלבות- לפיו עובד הינו אדם המשולב במפעל ואינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני- עם מבחנים נוספים. אליבא דנשיא בדימוס ברק יחסי העבודה מהווים תחום תוסס שאין דומה לו, שכן נוצרים מדי יום יחסי עבודה חדשים וצורת העבודה משתנה והולכת ואינה עוד זו הקלאסית שהיתה מוכרת לנו עוד מקדמא דנא. לדידו, מודלים חדשים של מערכות עבודה נוצרים ומקיפים אותנו ולכן שומה עלינו לגלות גמישות ראויה בהגדרת המושג "עובד" אותה ניתן להשיג על ידי איזון בין מרכיבים שונים שיש לקחתם בחשבון. הנשיא בדימוס ברק קבע נמרצות באותו עניין, שאדם עשוי לפעול מביתו ולייצר את המוצר שמעבידו מעוניין בו, בעשותו שימוש אף באמצעי ייצור שבבעלותו ולאו דווקא בבעלות מעבידו. אין ספק, שהשימוש במחשבי בית ממריץ תופעה זו של ריבוי העובדים המבצעים את עבודתם ממקום מושבם במעונם האישי, כך, שמהותם של יחסי העבודה משתנה כתוצאה מהדינאמיקה הסביבתית הגלובלית הסובבת אותנו. ולכן מוטלת על בתי הדין לעבודה המשימה להתאים את המבחנים המצויים בארגז הכלים שלהם למציאות המודרנית. ההתפתחויות הטכנולוגיות, בפרט בתחום המחשוב והתקשורת, יצרו תפיסה חדשה לגבי מקום העבודה. העולם משתנה ועמו התפיסות החברתיות ודפוסי העבודה, כך, שהעובד אינו צריך להיות צמוד למקום עסקו של המעביד, אין העובד צריך לשהות תחת עינו הפקוחה של מעסיקו, התרופפו יחסי המרות והכפיפות וקיימת גמישות במועדי ההעסקה. ברי, כי השינויים הטכנולוגיים ורמת המקצועיות המשתנים תדיר מחייבים מומחיות ועצמאות מצד העובד. לפיכך יחסי אמון באים, במידה ניכרת במקום יחסי מרות ושליטה שיש להתחשב בהם בקובענו את המבחנים הנדרשים לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד בעולם העבודה המודרני.

לסיכום, מדובר בסוגיות סבוכות ומורכבות שאין להקל בהן ראש. במידה ואתם נתקלים בסיטואציה שעניינה פגיעה בזכויותיכם, חשוב לפנות אל עורך דין דיני עבודה המתמחה בתחום על מנת שיוכל לסייע לכם ולפעול למימוש זכויותיכם על פי חוק ובהתבסס על הפסיקה העדכנית בתחום.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אינג' עדי א. עציץ ואין לעשות בו שימוש כלשהו ללא קבלת רשותו הפורמאלית מראש.