האם לתבוע את חברת הביטוח או קרנית במקרה שאין לנהג רישיון נהיגה 

כידוע, במקרה של תאונת דרכים, לפי ההגדרה שנקבעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, כל אדם שנפגע בתאונה יהיה זכאי לפיצוי עבור הנזק שנגרם לו גם ללא הוכחת אשמה. מטרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינה סוציאלית ונועדה להבטיח את תשלום הפיצויים לנפגע בתאונת דרכים.

יהיה ניתן לתבוע את חברת הביטוח בגין הנזקים,. כאשר ישנו ביטוח תקף ובתנאי שהנהג החזיק ברישיון המתאים לסוג הרכב. במקרה ואין לאדם רישיון נהיגה המתאים לסוג הרכב, אפילו אם קיים ביטוח חובה לרכב, הכיסוי הביטוחי לא יתפוס.

שאלה שלאחרונה עלתה לדיון בבית המשפט העליון: האם אדם שנסע ברכב בו הנהג לא החזיק ברישיון נהיגה המתאים לאותו סוג כלי רכב, האם במקרה כזה הנוסע יזכה לפיצוי מהביטוח או שמא לא?

שאלה זו עלתה לדיון במקרה של מונית: נהג הסיע נוסעים במונית בלי שהחזיק ברישיון נהיגה מיוחד למונית אלא רק ברישיון נהיגה רגיל לרכב פרטי (סוג 02), על פי החוק נהג מונית חייב להחזיק ברישיון נהיגה מיוחד למונית (סוג 05). נשאלה השאלה האם נחשב לצורך הפיצויים כאילו הנהג נהג עם רישיון נהיגה ואז יהיה ניתן לתבוע את הביטוח או שמה לא.

בדרך כלל בית המשפט בענייני פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, יזהר מלפסוק בדרך של שלילת פיצויים. על כן גם הסעיפים שקבועים בחוק והשוללים פיצויים, לדוגמה המקרה שאדם נהג ברכב ללא רישיון נהיגה המתאים לסוג הרכב, מקרים אלו יפורשו בדרך כלל בצמצום, בכדי להימנע ממצב של שלילת פיצוי מקבוצה רחבה של נפגעים, תוך החטאת מטרתו הסוציאלית של החוק – המטרה שלשמה נועד החוק מלכתחילה.

בפסק דין של כבוד בית המשפט העליון בדנ"א 10017/02 קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' מגדל חברה לביטוח, נקבע:

" כי יש לצמצם את תחולת סעיף 7(3) לחוק רק למקרים בהם לנהג אין רישיון לנהוג באותו "סוג רכב" בו נהג בעת התרחשות התאונה. המונח "סוג רכב", כך נקבע שם, משמעו "[]הגבלות או תנאים המתייחסים למימדיו הפיזיים האינהרנטיים של הרכב אשר משליכים על דרגת הרישיון הנדרשת לצורך נהיגה בו לפי תקנות התעבורה... לעומת זאת, הפרת תנאים או הגבלות אחרים, שאינם מתייחסים למאפיינים פיזיים של הרכב – תהווה עבירה על דיני התעבורה ותקים אחריות פלילית, אולם במקרה בו נפגע הנהג בתאונה, לא תישלל זכאותו לפיצויים מכוח החוק."

בחוק נקבע כי גם במקרים בהם הנהג נסע ברכב ללא רישיון נהיגה והנוסעים לא ידעו על כך, הנוסעים לא יהיו זכאים לפיצוי מחברת הביטוח, אך הם כן יהיו זכאים לפיצוי מ-"קרנית".

קרנית הינו גוף שהוקם על פי חוק ומטרתו לפצות את אלה שנפגעו בתאונות דרכים וביטוח החובה אינו מכסה את הנזק בגין התאונה. לדוגמה הולך רגל שנפגע בתאונת "פגע וברח" ואין לו את פרטי הרכב על מנת לתבוע או אדם שנסע ברכב ולא ידע כי הנהג אינו בעל רישיון נהיגה, במקרה כזה הנוסע יהיה זכאי לתבוע את נזקיו מ-"קרנית".

בית המשפט העליון בפסק הדין "קרנית" דלעיל קבע, כי במקרה שלא היה לנהג רישיון נהיגה המתאים לסוג הרכב, הבדיקה תהיה האם לנהג היה חוסר בכישורים לנהוג באותו סוג רכב? קרי, האם הנהג היה כשיר לנהוג בכלי הרכב בנתונים הפיזיים שלו.

ובמקרה של המונית: אם הנהג של המונית, שהינו כלי רכב פרטי, היה ללא רישיון למונית אך היה ברשותו רישיון נהיגה לרכב פרטי רגיל, אזי למרות שהגדרת הרכב הינה מונית והנהג נדרש לסוג רישיון מיוחד עח מנת לנהוג בה, בכל זאת הנוסע שהיה ברכב יהיה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח, מהסיבה שלא היה לנהג חוסר בכישורים לנהוג במונית ויכולתו לשלוט ברכב ולנהוג בו בבטחה,  ואם זה היה כלי רכב פרטי הנהג היה רשאי לנהוג בסוג רכב זה, מאחר ולגבי סוג הרכב הנהג כן היה יכול לנהוג, לכן לגבי הנוסעת זה יחשב כאילו היה ביטוח בתוקף ובמקרים כאלו החוק יפורש בצמצום והנוסעים כן יהיו זכאים לתבוע פיצויים מחברת הביטוח.

כבוד בית המשפט העליון דן בעניין זה שוב ממש לאחרונה, וקבע בפסק דינו מיום 12.5.10 ברע"א 1101/10 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נגד קרנית – קרן לפיצוי נפגעי ת"ד, כי במקרה כזה הכיסוי הביטוחי יחול ויהיה ניתן לתבוע את חברת הביטוח.