אפשר וכדאי לעזור לו - ילד הגדל בבית שבו מדברים הרבה וברמה גבוהה, יהיה ילד עם שפה עשירה. באופן דומה ילד שסופרים איתו הרבה והוא חווה הזדמנויות רבות לספירה, יעשה זאת הרבה בעצמו, ויפתח כישורים מתמטיים טובים יותר בשנים הבאות.
אין צורך לקנות חוברות ו"לשבת לעבוד עם הילד" האמת היא ששגרת החיים הטבעית והיומיומית מזמנת פעילויות לוגיות ומתמטיות. למידה אופטימלית מושגת תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה, עם ההורה או האחים הבוגרים בצורה משחקית וכבסיס להנאה משותפת.
מתי להתחיל - האמת היא שכדאי להתחיל כבר מגיל אפס. רוב הפעילויות שמתוארות כאן מתאימות לגיל הגן החל משנתים ועד לבית הספר וכל המקדים הרי זה משובח.
אנשי המקצוע ללמידה בגיל הרך מבחינים בין "ספירה" ל"מנייה", כאשר ספירה הוא דקלום מכני של המספרים, תוך הבנת ההגיון בסדר שלהם, ואילו מנייה היא קישור כמות לפריטים בקבוצה, והוא מהווה שלב מתקדם יותר. לדוגמה ילד בן שלוש יכול לספור עד עשר, אך מונה ללא טעות רק שלושה פריטים, רוב בני החמש יכולים למנות לכל היותר עשרים פריטים, אך חלקם יוכלו לספור (תוך גרימת כאב ראש לכל הסובבים אותם) אפילו עד אלף.
הן הספירה הן המנייה חשובות להבנה מתמטית, כאשר שליטה בספירה מביאה בסופו של דבר גם להצלחה במנייה ולהבנה מושגית של מושג הכמות.
הבסיס למנייה נקרא בפי אנשי המקצוע "התאמה חד חד ערכית" - היכולת להתאים קבוצות שונות זו לזו תוך הקבלה אחד לאחד. כדאי לעשות פעילויות כאלה יחד עם הילד לדוגמה: שיוך של כל איבר מקבוצה אחת לאיבר אחד ויחיד מקבוצה שניה, לדוגמה: לכל קוביה אדומה מתאימים קוביה כחולה, לכל ילד נביא בלון, ליד כל צלחת נשים כוס ועוד.
אצל ילדים קטנים צפויות שגיאות במנייה - הצבעה על חפץ ואמירת מספר. לא תמיד המספרים יבואו לפי הסדר, ולעיתים קרובות ייספרו חלק מהחפצים יותר מפעם אחת. למרות זאת - עצם הפעולה היא חשובה, אפילו יותר מהתשובה הסופית הנכונה. לא חייבים לתקן מיד. אפשר להמשיך בנינוחות ולעקוב אחרי ההצבעה של הילד "אחת עשרה, שתים עשרה, חמש עשרה, שבוע עשרה,שמונה עשרה, חמש עשרה...". עוד יגיע הזמן למניה מדוייקת ונכונה.
פעילויות ספירה מתאימות במיוחד לזמנים "משעממים" כמו בנסיעות ארוכות, בזמן המתנה לרופא, וכמובן - לספור כבשים כאשר מתקשים להרדם.....
התקדמות בספירה תיעשה לפי הרמה האישית של כל ילד, וכדאי תמיד לנסות ולהמשיך עוד קצת קדימה. בסדר המספרים יש היגיון - מי שיודע לספור עד שלושים יכול להמשיך כבר עד מאה, מי שיודע לספור עד מאתים יכול להגיע כבר עד אלף. זהירות - כאשר מבוגר וילד סופרים יחד, המבוגר יתעייף הרבה יותר מהר מאשר הילד.
דוגמאות לפעילויות של ספירה:
* מתחילים לספור מאחד.
* סופרים בכיוון ההפוך - מהסוף להתחלה.
* סופרים בדילוגים של שתים, של שלוש.
* משחקים "אחת שתים בום".
* סופרים תוך כדי עליה או ירידה במדרגות.
* מתחילים ספירה מנקודות מוצא שונות (נתחיל לספור מ- 5 , נתחיל מ- 10 )
פעילויות מנייה יכולות להעשות תוך כדי השגרה היומיומית הרגילה:
* סופרים את אברי הגוף (גם לספור עד שתים נקרא ספירה)
* סופרים את מספר הכפתורים בבגד, את מספר המדרגות בכניסה לבית, את הבובות בחדר,את המסירות בכדור.
* בזמן נסיעה ארוכה אפשר להסתכל החוצה לכביש ולספור את כל המשאיות שעוברות.
* לילדים גדולים יותר - נמנה על לוח השנה כמה ימים נשארו עד לחג הפסח, כמה שבתות יש עד יום ההולדת, וכמובן - ספירת העומר.
אלה כמובן רק דוגמאות, העיקרון הוא לספור ולמנות בכל הזדמנות שיש, ל"דבר חשבון" עם הילדים בכל הזדמנות שיש. יותר זול מחוברות עבודה ומחוגים פרטיים, יותר יעיל, והופך את הלמידה לחוויה משותפת של הורה וילד.
נצחיה פלג, כותבת ומפתחת תוכניות לימודים, עורכת לשון ומורה למתמטיקה. מנהלת פורומים "חינוך לילדים ונוער", תנ"ך, מתמטיקה בפורטל "תפוז"
