משא ומתן ריגשי (אינטלגנציה ריגשית) - חלק א (מבוא) 

משא ומתן ריגשי הינו כזה המבוצע במערכות יחסים אנושיות.אף כי כולנו מצהירים בגלוי כי "אין לנו חישובים" במערכות יחסים הרי שקשה ועד  בלתי אפשרי כמעט יהיה להניח שאין אנו מערבים לחלוטין חישובי תועלת ריגשית (רווח והפסד), ושיקולי השקעת כוחות וקבלת תמורה ראויה ממערכות יחסינו עם אנשים שונים אשר עימם אנו באים במגע רגשי תכוף.אין הדבר חלילה אומר כי מערכות יחסים (בין בני משפחה קרובים,בזוגיות וכן הלאה) מבוססים על אך ורק על חישובים אלו ומסוג זה.אולם, בהחלט ניטש קרב פנימי תמידי עצמי וקשה הנוסב סביב חישובי מצולות הפסיכולוגיה הללו.בין אם בגלוי לנו ובין אם לאו.בין אם נכחיש או באם נודה בכך לפחות בפני עצמנו.

חרף זאת,כאשר נעמוד מול עצמנו ,מול מראת הבנתנו המשקפת לנו את אי יכולתנו כמעט להבין באופן מוחשי כיצד ניתן לנהל ב"חוכמת רגשות " מתאימה את הליך המשא ומתן הריגשי מעין זה, וודאי נרגיש כי אנו משוללים כל קצה חוט של הבנה כלשהי אודות הידע הנחוץ כדי להצליח להתמודד כשורה מול איתני מלתעות חוסר הישע בשדה הבנתי - ריגשי זה. 

מאמר זה הינו ככל הנראה קשה מאד להבהרה קורקטית בעזרת כלי ההבנה הרגילים של מרבית האנשים.כך אני מניח.אך,מי שיוכל להשקיע את מירב יכולתו המנטלית והריגשית כדי להצליח לעקוב אחר אווירונאוטיקת שירטוטי התפתחות המלל עשוי להפיק מכך תועלת.אני מצידי ניסיתי לפשט ככל שאוכל את תיאור הדברים הטיבעי.אולם, עיסוק עומק איכותי בנושאי עומק שכאלו מחייב תמיכה מלאה של מיומנות ניסוח כדי לאנדקץ תצורות מיבנים פסיכולוגיים בהסברים מדויקים שיניחו את הדעת ואת הצטיירות ההסברים באופן מיטבי ומשוכלל ומקיף בדימיון. 

הריני מסיר את הכובע בפני כל מלמדיי הניסוחיים ומפנה את כל מירצי לתיאורים מיטביים כדי לספק תמורה מומחשת ביותר עבור הקוראים המעונינים לקבל כלים טיבעיים באמת עמוקים ונכונים.

נקודת מבט ותצפית ריגשית קבועה על מצבים נפשיים

כאשר אנו באים לבחון מצבים נפשיים הרי שעלינו להיות מחוץ לכל אותם מצבים (על מנת שנוכל להביט עליהם,להשוותם ולבחון אותם).על כן נחוצה לנו נקודת מבט קבועה חיצונית בתוכנו. היכן נמקמה ומהי?

נשתמש לשם כך בדוגמה: מיגדלאור.זוהי דוגמה המבהירה לנו מיבנה הנמצא במקום קבוע והמנחה את כל השט מסביבו לנקודה אחת. מי שיהיה מצוי בתוך המיגדלאור יוכל להביט בבת אחת על כל היקף מלוא הים עד קצות האופק (בין אם בחושך ובין אם לאור יום ההבנה).

גם מגדל פיקוח מבצע את אותו התפקיד של התצפית וההנחיה אולם הפעם כלפי מעלה,אל השמיים ומנחה מתוקף תפקידו את איפשור מלוא התנועות של החפצים המתעופפים במרחב האוויר.(בין אם אלו רק מטוסים או כל גורם אחר המשתלב במעוף בתוך חלל זה).

אותו הרעיון,הן של המיגדלאור והן של מיגדל הפיקוח : רעיון ההימצאות בתוך מיבנה קבוע והמבט מתוכו והפיקוח ההסתכלותי הבוחן - חייב להתקיים גם בנפש.

דוגמא אחרונה שתמחיש לנו זאת תהיה גם מושג הקאטות מתחום הקאראטה. המדובר בריקוד הכולל תנועות לחימה שנועד לתרגל תנועות רבות.המתרחש בקאטות הינו תמיד מצב של חזרה לנקודת הבסיס אשר ממנה "יוצאות" כל התנועות לצדדים.

לסיכום והבהרה: כדי לפקח על רגשות וכדי להבינם נחוצה נקודת תצפית מחוץ לכל המצבים הנפשיים המתחלפים והמביטה בהם בהתחלפותם (כפי שהמיגדלאור מביט בסירות,כפי שמגדל הפיקוח מביט במטוסים). מעבר לקיומה החיצוני (שאינו אמור להיות מושפע מנגיעת המצבים הנפשיים בו) הרי שלפי דוגמאת "החזרה לאותו מצב" (שתואר ב"קאטות") רצוי שסביב נקודה זו של תצפית ייבנה ריגשית - ארכיקטקטית ממש "בית" שאליו נוכל לחזור תמיד מכל מצב ריגשי אחר שנהיה בו.זה יהיה מיבנה נפשי שמכל מצב נוכל "להכנס" לתוכו ולהרגיש "מצב קבוע" של הרגשה שתמיד נוכל לחזור אליה וש"ממנה" נוכל ל"צאת" אל כל שאר המצבים הנפשיים השונים מן הסוגים השונים (הטובים או הרעים).

עבור מי שתיאור זה היה מעט קשה לו, די יהיה אם נאמר שכדאי להתאמן על יכולת ריגשית "היוצאת" מתוך כל המצבים הריגשיים השונים,והחוזרת למצב של "התבוננות" על המצבים הריגשיים מבחוץ.

כאשר אנו כבר יודעים להביט על כל המצבים הריגשיים   

 קל יהיה לנו הרבה יותר להבין מה קורה לנו ,היות ואנו "מחוץ" להרגשה ומביטים על הכל מבחוץ.זהו דבר ראשון ובסיסי מאד.

כעת,נוכל לבחון ביתר קלות מה קורה לנו במערכת יחסים ריגשית מכל הבחינות.לרובנו יהיה קל מאד בינינו לבין עצמנו לעשות חישוב פשוט וקר של תחושותינו הברורות ממערכת היחסים ולראות "מה אנו נותנים" לעומת "מה אנו מקבלים".

כדי להבין זאת לעומק הבה נפתח מעט את הנושא.

מהי "קבלה" ריגשית ומהי "נתינה " ריגשית

לא כל מה שאנו מחשיבים אותו כקבלה הוא אכן קבלה וכך גם הדבר לגבי נתינה.לעיתים אנו מקבלים דברים מבלי שאף נדע להניח עליהם את האצבע , וכך קורה גם לזה אשר ממולנו.נתינה ריגשית עשויה להתבצע גם באמצעות חיוך קטן או נתינת תחושה ולו היזערית ביותר של "הבנה" ותמיכה נפשית.

בכל מערכת יחסים "מתחלפים" דברים בין שני צידי הקשר. האחד נותן והשני לוקח.ולא מדובר על יחס במקרה זה או על כוחות נפש.אלא נטו על רגשות - טובים ורעים.המעמיקים אף יוכלו להוסיף כאן את "רגשות האווירה" (הכוונה לדקויות מאד קטנות של תחושות שמורגשים כמיזעריים ביותר מבחינת גודלם וכמותם אולם שהינם "עוטפים" בהיקפם טווח גדול בנפש.על כך תובא הרחבה בהמשך).

ניתן לקבל רגש ומיד להחזיר תמורה: במילים פשוטות אינסטינקט,או אפילו הגינות. המקבל נתן אולם המחזיר לא נתן אלא החזיר בסך הכל.הגיוני ויפה,אולם אין בכך קשר לרגשות(רגשות אינם היגיון,מדוע לערב פה החזרה).

ניתן לקבל רגש,ואז להשהות את ההחזרה ורק לאחר מכן להחזיר.אולם,כאן הדבר מתאפיין ברגש שלישי (של "חישוב" לא להחזיר מיד).כלומר,התהליך אינו טיבעי.

ניתן לקבל רגש ולהחזיר משהו אחר,ואף למיקום אחר בנפש.טוב ויפה.זה אכן מעניין ויצירתי.

אך לאן מחזירים אותו? מהו המקום האחר?

ניתן לקבל רגשות גם באופנים שונים (חלקיים,כאשר הם מופנים בצורות אחרות ובזוויות שונות כלפי תכנים אחרים של נפש וכן הלאה).

כיצד בכלל מתמודדים באמת אם כך עם הבנה של משא ומתן ריגשי? מה עלינו להחזיר בעד מה? איך מתבצע החישוב? מהיכן מתחילים להסתכל על הכל נכון?

רגשות בתוך הארכיטקטורה של הנפש

ככל שנהיה חכמים וככל שמדע הנפש עשוי להתפתח עדיין אנו רחוקים מהבנת הנפש במלואה.מה שכן ניתן לומר הינו שאנשים מסתובבים עם תחושות עצמיות שלעיתים קשה להגדירן.(היות ולא מדובר במחשבות אלא ברגשות הרי שקשה ממש להניח את הדעת באופן הגיוני).

כן עשוי להיות ברור לכולנו כי לכל אדם מפותח ריגשית (או שמתעניין לפתח זאת) עשויה להיות הרגשה מסוימת של יחסי הרגש ההדדים עם הצד השני של מערכת היחסים (האמא עם הבן,הצד האחד בזוגיות עם הצד השני,צידי הידידות וכן הלאה).

יחסי הרגש הללו יוצרים תנועה הלוך ושוב שערכה לא נמדד בתן וקח אלא בתנועה כללית מצטרפת.סך כל התחושות והרגשות הוא הקובע בסופו של דבר.

כמובן שיהיו מעורבים פה גם פירושים של חשיבה (שאינם נוגעים ,אגב,לדבר) אך ככל שניתוח המשא ומתן יהיה מעמיק יותר ושיכלול חזרות לאורך זמנים שונים,הרי שמצב ההתבוננות הריגשית ישתפר ויתבהר תחושתית בקירוב מקסימלי.

מדוע אנו נותנים ומדוע אנו מקבלים

האם אנו מבינים זאת? לא.המדובר ברגש וטוב שאיננו מבינים זאת.

איננו תמיד רוצים לתת אך תנועת הנתינה והקבלה החלה היות ושיגרת חיינו אילצה אותנו לבצע משא ומתן ריגשי עם האנשים הסובבים אותנו.זו לא הייתה בחירה שלנו.המשא ומתן הזה הינו אוטומטי.וככל הנראה ימשיך גם בדימיון כלפי אותם אנשים גם כאשר נחשוב שאנו שכחנו מהם.(הוא עשוי להמשיך אף בחלומות הלילה).

כמה כדאי לתת בכדי כמה לקבל?  

הגענו ללב העניין.

מלבד מעכות יחסים של בחירה (זוגיות וכן הלאה) הרי שבמערכות יחסים של בני משפחה (הורים וילדים,אחים ואחיות) מתבצע משא ומתן טיבעי ריגשי מכורח המציאות.כל הזמן וללא הרף מתבצעים חילופים של התייחסויות וחילופים ריגשיים.ולו רק מעצם העובדה של המשפחתיות המחייבת.

במשא ומתן ריגשי אין חישוב של כמויות או החזרה הדדית- משא ומתן ריגשי מתנהל באופן אחר לחלוטין.

על כך במאמרים הבאים. 

 מן הדברים שייסקרו:

• 
תחושות מובנות ותחושות לא מובנות

• 
תחושות קורקטיות ותחושות אוווירה

• 
כיווני תחושות וידע ריגשי

• 
תמיכה,הבנת רגש ותמורה

• 
"כניסה" לתוכו לעומת "הישארות" בחוץ

• 
מה מחליפים

• 
רגשות של צעירים לעומת רגשות של מבוגרים (וותק הרגשות)

• 
אפשרויות נגיעה הדדיות של קצוות רגשות

• 
יצירת חיבורים והפריות הדדיות של רגשות

• 
רגשות טובים ורגשות רעים

• 
 הרצון להחליף רגשות מאותו סוג או רגשות נגדיים

• 
הכוונה ריגשית של הרצוי לקבלה

• 
תימרון ריגשי והבנתו על ידי הצד הנגדי וסליחה על כך/תגובה

• 
ארכיטקטורה ותצורות במרחב הרגשות

• 
עומק הידע האישי ובהירות ההבנה הריגשית