שר החינוך והתרבות גדעון סער, תיקן לאחרונה את חוק זכויות התלמיד באופן שיאפשר לבתי הספר למצות את הדין עם תלמידים אלימים. התיקון התקבל בברכה על ידי מורים ומנהלים שחשים יותר ויותר בהיעדר כלים לטיפול בתופעת האלימות בבתי הספר. מאמרי זה בא להסב את תשומת הלב לקשר בין אלימות לכישלון ברכישת קריאה, כתיבה והבנת הנקרא.
בשנות עבודתי במערכת החינוך הזדמן לי להדריך מורות בבתי כלא כיצד ללמד קריאה, כתיבה והבנת הנקרא לבני נוער. התברר לי כי רבים מבני הנוער שיושבים בכלא, נושאים בתוכם תסכול רב וארוך שנים כתוצאה מהיותם אנאלפביתים. ברבים מהמקרים תסכול זה נצבר החל מהשלבים הראשונים של רכישת הקריאה בבית הספר היסודי והתפתח לנשירה ועבריינות בגיל יותר מאוחר.
הקשר בין כישלון לימודי לבין התנהגות עבריינית נבדק על ידי חוקרים רבים בעולם, המתארים מסלול כמעט קבוע המוליך מכישלון לימודי בראשית בית הספר היסודי, להיעדרויות תכופות, נשירה ופנייה לעבריינות. עמלה עינת במחקרה שפורסם בספר "כתב אישום: ליקויי למידה, נשירה ועבריינות נוער" [הוצ' הקיבוץ המאוחד 2006], מתבססת על דברי אסירים, שתארו תחושת אדישות והזנחה גורפת מצד בית הספר נוכח כישלונם הלימודי המתמשך. האסירים, כך עולה מהמחקר, היו מודעים ל"נקודות התורפה בהתנהלותם הלימודית" ורבים מהם חוו "תחושה של גורל חיים צפוי מראש ובלתי ניתן לשינוי".
יצוין כי המסלול המוביל מכישלון ברכישת הקריאה לעבריינות נוער, ידוע לאנשי הביקור הסדיר של משרד החינוך, שנוהגים לכלול במערך הטיפולי שלהם את הוראת הקריאה. הוא ידוע גם למנהלי חטיבות הביניים עמם עבדתי במשך שנים להטמעת תכניות להקניית קריאה, כתיבה והבנת הנקרא לבני נוער, שהחמיצו את ההזדמנות לרכוש קריאה בכיתות היסוד של בית הספר היסודי.
להשקפתי, כולם יכולים ללמוד לקרוא בהבנה, לרבות ילדים בעלי פיגור קל ומהגישה הנגזר היא שיש לעסוק בהוראת קריאה, כתיבה והבנת הנקרא, גם בכיתות הגבוהות של בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים וגם בבתי ספר על יסודיים.
ככל שמערכת החינוך, תקדים לאתר תלמידים שאינם קוראים בכיתות היסוד, יקטן הסיכוי שהם יפתחו תסכול, בעיות משמעת, חוסר קשב וחוסר עניין בלימודים שעלולים בהמשך להתפתח לבעיות התנהגות, נשירה ואלימות.
על מערכת החינוך לפתח גישה אופטימית לגבי היכולת ללמוד לקרוא בהבנה, של תלמידים שמסיבות שונות החמיצו את המועד המקובל לרכישת קריאה בכיתות היסוד ולאפשר להם לרכוש מיומנויות קריאה, כתיבה והבנת הנקרא גם בגיל מבוגר יותר. במסגרת ליט"ף פיתחתי תכנית המבוססת על גישה זו בשם "תקווה", שהוכיחה את עצמה והחזירה לאלפי תלמידים את אמונם בעצמם וביכולתם ללמוד.
נירה אלטלף - מנהלת המרכז להוראה דיפרנציאלית ומכון ליט"ף.
המרכז להוראה דיפרנציאלית הוא גוף פרטי, שהוקם על ידי נירה אלטלף בשנת 1994, לאחר עשרות שנות ניסיון בהטמעת תכניות להוראת קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, ומיומנויות למידה בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים.
כל תכניות המרכז להוראה דיפרנציאלית פותחו על ידי נירה אלטלף כמיזמים פרטיים, הוערכו ויושמו על ידי עיריית תל אביב ומשרד החינוך.
כל תכניות המרכז להוראה דיפרנציאלית מוגנות בזכויות יוצרים.
נירה אלטלף היא מורה ומחנכת, יועצת חינוכית, ומפקחת ארצית לשעבר בגף חטיבות הביניים במשרד החינוך.
