עבודה כתרפיסטית במגזר החרדי 

הבחירה בידינו, אך איננה חופשית לחלוטין. כך שלומר שבחרתי מתוך היצע מרשים של הצעות בעבודה במגזר החרדי דווקא, יהיה לחטוא לאמת. ולומר כי התגלגלתי לשם ללא בחירה כל שהיא יהיה ודאי חסר אחריות , אז אומר כי בחרתי לעבוד במגזר החרדי מתוך מה שהוצע לי ביודעי כי אתגר לפני. האתגר הופיע הן ברמה האישית והן בזו המקצועית ובשילוב בינהם. כן במקצוע כזה האישי והמקצועי מגיבים זה לזה ונמצאים בשיחה מתמדת. באופן מסויים חציתי מגזר כדי להגיע לאחר. התפלמסתי ביני ובין עצמי על מהותי היהודית והדתית וכמו גם ביני ובין אנשי הצוות והילדים איתם עבדתי. אני לא מעוניינת לכתוב על הטיפול כמו על המפגש האנושי הנדיר הזה בעיני בו אני מוזמנת ובאופן מסויים פולשת לנבכי מערכת סבוכה של פרדיגמות נרכשות ונבנות כאחת. אני מודעת לקושי לפתוח שערי מערכת כזו לאדם בעל תפיסות עולם שונות אך מרגע שזה נעשה הרשות נתונה. והייתי בה בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי. נתתי רצון להבין, שאיפה להתקרב ואף לעיתים נכונות לאמץ דרכי מחשבה חדשות או לפחות דרכי הסתכלות חדשות. פגשתי ילדים בעלי תהיות על דרכם הדתית לעומת אלו שאינם מסוגלים מבחינתם לתהות ולברר , בקיצור, חכם תם, רשע ושאינו יודע לשאול. הגבתי , תמכתי, למדתי ואפשרתי לעיתים לנוע בין התפקידים והדמויות ההגדתיות האלו. נהנתי גם אני לנוע בינהן וניצלתי את השדה הרך והצעיר לצעוד בו צעדי ראשונים. תחושת שליחות וחלוציות היתה בי בתחילת המפגשים ,כמו חדורה להכיר האנשים על בתיהם ותפיסות עולמם. במאמר מוסגר אומר כי העולם החרדי לא זר לי לגמרי אך מעולם לא עבדתי בתוכו. ההנאה ,ההתפעלות ההדדית, לצד החשדנות והסתגרות הניעו אותי לחפש דרכי עבודה חדשות שחושפות תפיסות עולם ומביאות אותם למודע , שמתירות כבלים וולא מוסריים כדי להניע עגלות כבדות. למדתי על עצמי לא מעט ולעיתים התרבו סימני השאלה אצלי , אצלם. התפתחתי ולמדתי שעור ביחסי אנוש ובהסרת מסכות. לסיכום, במבט לאחור הזמן כמו עף אך אם ארד לפרטים אז הימים היו ארוכים ומיגעים לעיתים בהבנת הפאזל הזה במפגש תרבויות.