בני נוער הישמרו מניצול - דעו את זכויותיכם טרם הגשת תביעה 

עבודת בני נוער בחופשת הקיץ, אך לא רק

חופשת הקיץ הגדולה מצויה כבר בעיצומה ובתוך כך בני נוער רבים "שוטפים" את שוק העבודה הישראלי במטרה לאתר מקור פרנסה נוח לחודשי הקיץ אך גם כדי להפיג את השעמום שודאי ילך ויצבור תאוצה במהלך החופשה. יש האומרים בציניות כי מדובר בניצול דו כיווני. מחד, בני נוער מנצלים את הזמן הפנוי כדי לצאת לעבודה במקומות תעסוקה שונים ברחבי הארץ ומאידך קולטים המעסיקים בשקיקה, חלקם אף בניצול יתר, את כוח העבודה הזול הפוקד אותם כמידי שנה בימי הקיץ הלוהטים. זה המקום להאיר אך גם להעיר שעל עבודתם של בני נוער חלים דיני עבודה, כפי שהם חלים על עבודתם של כלל העובדים הבוגרים במשק. בכלל זכויות העובדים מעוגנות במסגרת דיני העבודה זכויות מעניקות הגנות מיוחדות לבני נוער, ובחלק אחר ניתנות לבני נוער זכויות מוקטנות, המביאות בחשבון את היכולות המוגבלות של בני נוער להתחרות בשוק העבודה. המסגרת הנורמטיבית להעסקת בני נוער מוסדרת בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן: "חוק עבודת הנוער") אשר שם במרכזו את הנער/ה וקבע הוראות ברורות לגבי דרך העסקתם תוך הטלת קנסות ועונשים על מעסיקים אשר יפרו את הוראותיו. חוק עבודת הנוער מציב גבולות ברורים בכל הקשור להעסקת בני נוער, ובכלל זה: גיל המינימום, חופשה, שעות עבודה, הפסקות, עבודה בשעות הלילה, שכר מינימום, מיסים ועוד. כמו כן קובע החוק את העונש הצפוי למי שמעסיק קטין בניגוד להוראות החוק.

כבכל שנה מפיץ מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה מידע וכללים בעניין העסקה נכונה של בני נוער במהלך חופשת הקיץ. הקפדה על הכללים מחויבת במסגרת שמירת החוק, תסייע למעסיקים ליהנות, בהיווצר יחסי עובד מעביד, מעבודה מועילה ולבני הנוער העובדים - ליהנות מפרי עמלם.

אם נביט סביבנו נמצא שהעסקת בני נוער במהלך חופשת הקיץ נעשית בשלוש מסגרות עיקריות:

בני נוער המועסקים במקומות העבודה של הוריהם- במקומות עבודה רבים ערוכה מחלקת משאבי אנוש לפעילות זו, הנחשבת לחלק מפעילות הרווחה של המעסיק. עוד נמצא שהנוער מועסק במקומות עבודה האופייניים לימות הקיץ כקייטנות, מקומות בילוי ונופש, אירועי קיץ ועוד. ואם לא די בכך הרי שישנם מקומות עבודה המעסיקים בני נוער במשך כל השנה, ולעתים מרחיבים פעילות זו בעונת הקיץ. בכלל זה נציין את רשתות המזון המהיר, שליחויות, מבצעי שיווק. מדובר בבני נוער רבים העובדים גם במהלך שנת הלימודים, לשם הגדלת התקציב העומד לרשותם או כסיוע לפרנסת הוריהם.

על מנת להקל את מלאכת ההתמצאות בהסדרים ובהגנות הנוגעים להעסקת בני נוער במהלך חופשת הקיץ נביא להלן את ההסדרים העיקריים שיש בהם כדי לסייע לבני הנוער מחד ולהוריהם מאידך במציאת שביל הזהב במבוך החקיקה והפסיקה הנוהגים.

הגיל המוגדר בחוק להעסקת בני נוער

על פי חוק עבודת הנוער, אין להעסיק במהלך תקופת חופשת הקיץ, המהווים את תקופת חופשת הלימודים הרשמית, בני נוער שטרם מלאו להם 14 שנה. נער שמלאו לו 14 שנה וטרם מלאו לו 15 שנה, מותר להעסיקו בתקופה זו בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו ולהתפתחותו. כשמדובר בעבודות מסוכנות, חל איסור על העסקת בני נוער אף אם מלאו להם 15 שנה ולא חל עליהם חוק לימודים חובה. במקרה ויש בכוונת המעסיק להעסיק בני נוער בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום, עליו להקפיד לא להעסיק בני נוער שטרם מלאו להם 15 שנה מחד ועליו לפנות למשרד התעשייה המסחר והתעסוקה ולקבל היתר מיוחד להעסקה. .

מהם האישורים הנדרשים לצורך העסקת בני נוער?

טרם העסקתם של בני נוער עליהם להצטייד בתעודת זהות, אישור רפואי ושתי תמונות ולפנות ללשכת התעסוקה המצויה באזור בו הם צפויים להיות מועסקים בבקשה להנפקת פנקס עבודה. בהתבסס על חוק עבודת הנוער על המעביד לדרוש מבני הנוער אותם הוא חפץ להעסיק להציג בפניו פנקס עבודה זה. יובהר, שבשונה מהאישור הרפואי הרגיל שיש להמציא בלשכת התעסוקה, יש צורך, במקרים מיוחדים, וכאשר מדובר בעבודות מסוימות מורכבות יותר, לפנות לרופא תעסוקתי ולקבל את אישורו המוקדם. יצוין, שאת פנקס עבודה המונפק בלשכת התעסוקה יש לשמור במקום העבודה בו מועסקים בני הנוער.

שעות עבודה ומנוחה וחופשה שנתית

יום העבודה ושבוע העבודה של בני הנוער מוגבל. על פי חוק עבודת הנוער אין להעסיק בני נוער יותר מ - 8 שעות עבודה ליום ו - 40 שעות עבודה לשבוע. חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 קובע חריג למגבלות הנ"ל ומאפשר להעסיק בני נוער עד 9 שעות עבודה ביום ובלבד ששבוע העבודה לא יעלה על 40 שעות עבודה. זאת בתנאי שמדובר במקום עבודה שמותר לו לעבוד יותר מ- 8 שעות עבודה ליום. בנוסף יובהר שאין להעסיק בני נוער בזמן המנוחה השבועית. בהקשר זה יצוין, שבני נוער יהודים לא יועסקו ביום השבת ובני נוער שאינם יהודים לא יועסקו ביום השבת או ביום הראשון בשבוע או ביום השישי בשבוע, לפי בחירת בני הנוער הלא יהודים. בכל מקרה יודגש, שחל איסור על העסקת בני נוער בשעות נוספות מעבר לשעות הפעילות הרגילות, כמוגדר בחוק.

הפסקות במהלך יום העבודה

בהתבסס על חוק עבודת הנוער זכאים בני הנוער להפסקה בת 45 דקות לפחות במהלך יום העבודה לצורך מנוחה וסעודה ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של 1/2 שעה לפחות. הפסקה זו  תינתן לבני נוער המועסקים למעלה מ- 6 שעות עבודה ביום ועל חשבונם. למען הסר ספק חשוב להבהיר מגבלה זו בפני בני נוער מראש.

עבודת לילה של בני נוער

בין השעות 22:00 בערב ועד ל - 08:00 בבוקר אין להעסיק בני נוער שגילם מתחת לגיל 16; ובין השעות 22:00 בערב ל - 06:00 אין להעסיק בני נוער שגילם הוא 16 עד 18, אלא לפי היתר בהתקיים נסיבות מיוחדות, וזאת גם לא יאוחר מהשעה 23:00.

תיעוד ורישום שעות עבודה

על המעסיק חלה חובה לערוך רישום מדויק של שעות העבודה של בני הנוער. בדרך כלל נעשה דיווח הנוכחות באמצעות שעון החתמה מכאני או באמצעות העברת כרטיס מגנטי. עם זאת, ישנם מקומות בהם לא נעשה שימוש באמצעי הדיווח והתיעוד כנ"ל ולכן חלה חובה על המעביד לאשר את רישום שעות עבודה בסיומו של כל יום עבודה בחתימת ידו ובחתימת ידם של בני הנוער המועסקים על ידו.

שכר העבודה של בני הנוער

על פי חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987, עובד זכאי לשכר עבודה שלא יפחת משכר מינימום. שכר העבודה של בני הנוער נקבע, על פי תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), תשמ"ח- 1987, כאחוז משכר מינימום הקבוע בחוק, בהתאם לגילו של העובד. שכר מינימום לשעה מחושב לפי חודש עבודה בן 173 שעות בלבד, ועבודה של 40 שעות בשבוע נחשבת למשרה מלאה.

להלן שכר מינימום לבני נוער נכון לחודש יוני 2009

עובד שטרם מלאו לו 16 שנה- שכר מינימום הינו 2695.13 ש"ח לחודש ו- 15.58 ש"ח לשעה.

עובד שמלאו לו 16 שנה אך טרם מלאו לו 17 שנה- שכר מינימום הינו 2887.64 ש"ח לחודש ו- 16.69 ש"ח לשעה.

עובד שמלאו לו 17 שנה אך טרם מלאו לו 18 שנה- שכר מינימום הינו 3195.55 ש"ח לחודש ו- 18.47 ש"ח לשעה.

חניך כהגדרתו בחוק החניכות, באישור משרד התמ"ת- שכר מינימום הינו 2310.11 ש"ח לחודש ו- 13.35 ש"ח לשעה.

לצורך השוואה, עובד מבוגר- שכר מינימום הינו 3850.18 ש"ח לחודש ו- 20.70 ש"ח לשעה.

תשלום הוצאות נסיעה לבני נוער

בנוסף לשכר העבודה כנ"ל, על המעביד לשלם לבני נוער את הוצאות הנסיעה הנחוצות להם על מנת שיוכלו להגיע למקום עבודתם מביתם. סכום התקרה שנקבע לתשלום הוצאות נסיעה הינו  22.70 ש"ח ליום עבודה. הבסיס לחישוב הוצאות הנסיעה הינו לפי עלות מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מנוי חודשי מוזל.

ימי חופשה להם זכאים בני נוער

בכל הקשור להקצאת ימי חופשה להם זכאים בני נוער ניווכח מיידית שהחוק קבע מכסת ימי חופשה גדולה יותר לבני נוער בהשוואה לזו שנקבעה עבור עובד בוגר. רוצה לומר, שבהשוואה למכסה של 14 ימי עבודה בשנה שנקבעה עבור עובד בוגר, זכאים בני הנוער למכסת ימי עבודה של 18 ימים בשנה. ומה באשר לבני נוער שאינם מועסקים על בסיס שנתי אלא רק במהלך חופשת הקיץ? ובכן במקרה זה נקבעה נוסחה פשוטה ולפיה בני נוער שירצו לדעת לאיזו מכסת ימי חופשה הם זכאים, יכפילו את 18 הימים במספר ימי עבודתם בפועל חלקי 240. לצורך ההדגמה יצוין, שאם נער עבד במהלך חופשת הקיץ 40 ימי עבודה, הוא יהיה זכאי ל- 3 ימי חופשה על חשבון המעביד (40X18/240). בנוסף, במידה ובני נוער הועסקו במהלך כל תקופת העסקתם ללא קבלת ימי חופשה, הרי שהם זכאים לפדיון ימי חופשה הנזקפים לזכותם בתום תקופת העסקה.

הודעת המעביד לבני נוער על תנאי העסקתם

בהתבסס על הקבוע בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב- 2002, מוטלת על המעסיק החובה להגדיר בכתב, מהם תנאי העבודה בהם יועסקו בני הנוער, ובכלל זה, זהות המעביד והעובד. תאריך תחילת העבודה ומשך תקופת העבודה. עיקרי התפקיד של העובד, פרטי שמו ותפקידו של הממונה הישיר על העובד וגובה השכר.  על המעביד לבצע את הנדרש כנ"ל לא יאוחר מ- 7 ימים מהיום שהחל/ה הנער/ה בעבודתו/הא אצלו..

עבודות שאין להעסיק בהן בני נוער

חשוב להבהיר, שאין להעסיק בני נוער בכל עבודה שבה ניתן להעסיק עובד בוגר. לא מעט עבודות כרוכות בסיכונים רבים ולכן יש להקפיד לקיים את המוגדר בתקנות. תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), תשנ"ז- 1995 קובעות ואף מפרטות מהם ההגבלות והאיסורים החלים על העסקת בני נוער. הרציונל בבסיס הקבוע בתקנות הינו, כאמור, שאין מקום לסכן עובדים צעירים בעבודות המחייבות מיומנויות, זמן הכשרה ארוך, הסמכות לביצוע עבודה וכדומה. כדוגמה ניתן לציין, שעבודות ריתוך, עבודות עם חומרים מסוכנים, עבודות עם מכשור הפולט קרינת לייזר ועבודות בבתי חולים בהם יכולים בני הנוער להיחשף למחלות זיהומיות, הינן מחוץ לתחום בכל הקשור להעסקת בני נוער ועל כך יש להקפיד הקפדה יתירה.

עונשים הקבועים בחוק למקרה של הפרת החוק ו/או התקנות

ברי, כי הפרת הקבוע בחוק או בתקנות כפי שנקבעו, גוררת סנקציות ועונשים המוטלים על המפר אותם. בהקשר זה יצוין, שמעסיק הפועל בניגוד למוגדר בחוק צפוי לעונשים המוגדרים בחוק. העונשים יכול שילוו בקנסות ואף במאסר, כמפורט מטה: :

• העסקה ללא הוצאת פנקס עבודה לנוער - קנס מרבי בסך 12,900 ש"ח.
• העסקה ללא אישור רפואי / העסקה שלא בהתאם לשעות העבודה המותרות / אי מתן הפסקות - מאסר עד 6 חודשים או קנס מרבי בסך 12,900 ש"ח.
• העסקה מתחת לגיל המותר עפ"י החוק - מאסר עד שנה, או קנס מרבי בסך 39,150 ש"ח.
• קנסות מינהלים הנעים בין 1,500 ש"ח עד 5,000 ש"ח לכל עבירה, לפי העניין.

בפסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדון עניינו של מעסיק שהעסיק בני נוער במכירת פרחים בצמתים (פ 403/06 מדינת ישראל נגד מאיר שבתאי, לא פורסם). מעסיק זה הואשם בכתב אישום, הודה בסעיפי האישום ואף הורשע בעבירות על סעיפים 2 ו- 33ו' לחוק עבודת הנוער התשי"ג - 1953, לעניין העסקת נער מתחת לגיל המותר, בעבירה על סעיפים 20 ו- 33 א' (2) לחוק, וזאת בגין העסקת נער יותר מ- 8 שעות עבודה ליום ו- 40 שעות עבודה בשבוע, בעבירה על סעיפים 11 ו- 33 א'(1) לחוק לעניין העסקת נער מבלי שנבדק בדיקות רפואיות, בעבירה על סעיפים 28 ו- 33ג'(5) לחוק, לעניין העסקת נער מבלי שהוצא לו פנקס עבודה וכן בעבירה על סעיפים 2 ו- 14 לחוק שכר מינימום התשמ"ז - 1987 וזאת, בגין אי תשלום שכר מינימום.

הנאשם הביע בפני בית הדין חרטה עמוקה וכנה על העבירות בהן הורשע והצהיר בזו הלשון: "אני מבטיח שאני לעולם לא אחזור על זה. מאז שהמקרה הזה קרה אני נמצא בטראומה... למדתי את הלקח של הדבר הזה ולא אחזור עליו לעולם והחרטה שלי היא עמוקה וכנה".

בית הדין ראה בחומרה רבה את תופעת העסקת "ילדי הצמתים", הנדרשים על ידי מעסיקיהם לעמוד בצמתים ולמכור פרחים ו/או טובין אחרים, תוך סיכון חייהם. בית הדין קבע, שעמדת המיקוח של בני נוער אלו כלפי מעסיקיהם כמו גם היכולת לעמוד על זכויותיהם נמוכה ביותר. לדידו, בני נוער אלה זקוקים להגנתו של בית הדין ועל בית הדין להרתיע מביצוע עבירות חמורות אלה ולעשות כמיטב יכולתו למיגור התופעה האמורה.

בית הדין הטיל על הנאשם קנס בגין כל העבירות שביצע, בסך כולל של 100,000 ש"ח ובנוסף לכך חתם הנאשם על כתב התחייבות להימנע מביצוע העבירות נשוא כתב האישום שהוגש נגדו ושבגינן הורשע כאמור בגזר דין זה וזאת, למשך 3 שנים. הפרת התחייבות זו, כלשון בית הדין, תגרור תשלום של 200000 ש"ח לקופת אוצר המדינה.

אין ספק שעל המעבידים להקפיד הקפדה יתירה על הקבוע בחוק בכל הנוגע להעסקת בני נוער. אין מקום להקל ראש ולהתייחס אל בני נוער כ"עובדים שלא מן המניין" וככאלה שניתן להעסיקם כבדרך אגב בלא להתייחס אליהם כמתחייב. בני נוער מוגדרים כעובדים רגילים לכל דבר, חלים עליהם דיני העבודה בישראל וכל ניסיון להמעיט בערכם בהיבט התעסוקתי, יש בו כדי להעמיד את המעסיק בסכנת תביעה פוטנציאלית מצד הנער/ה. יתירה מזאת, בתי הדין נוטים להחמיר עם מעסיקים שלא קיימו את הקבוע בחוק בהקשר להעסקת בני נוער ולכן סוף מעשה במחשבה תחילה. משרד התעשייה המסחר והתעסוקה מבצע כבכל שנה מבצעי אכיפה אצל המעסיקים, תוך הטלת קנסות והגשת כתבי אישום בהתאם לעניין, ולכן יש להישמר מהפרה של החוק/תקנה.

לסיכום, מדובר בסוגיות סבוכות ומורכבות שאין להקל בהן ראש. במידה ואתם נתקלים בסיטואציה שעניינה פגיעה בזכויותיכם, חשוב לפנות אל עורך דין דיני עבודה המתמחה בתחום על מנת שיוכל לסייע לכם ולפעול למימוש זכויותיכם על פי חוק ובהתבסס על הפסיקה העדכנית בתחום.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אינג' עדי א. עציץ ואין לעשות בו שימוש כלשהו ללא קבלת רשותו הפורמאלית מראש.