טאי צ'י צ'ואן - ארבעת השערים 

במהלך ההתקדמות בלימודי הטאי צ'י, יעבור הדגש בהדרגה מלימוד הצד החיצוני של התנועות, ושיפור הדיוק הטכני, ללימוד המשמעות הפנימית של התנועה, ויישומה מול בן זוג.
בשלב זה של הלימוד אנו מתחילים ללמוד את 13 התנוחות, שהן המרכיבים הבסיסיים ביותר והחשובים ביותר בלימוד טאי צ'י צ'ואן. 13 התנוחות מורכבות משמונה הכוחות הפנימיים (אלו הם ארבעת השערים וארבע הפינות), המקושרים פילוסופית לשמונת המופעים של הבה גואה, ומחמשת הצעדים המקושרים פילוסופית לחמשת האלמנטים בקוסמולוגיה הסינית.
במאמר זה אתייחס לארבעת השערים, הנחשבים לארבע הכוחות הפנימיים (jin) החשובים ביותר בטאי צ'י צ'ואן. ההתייחסות מבוססת על הגישה המסורתית של סגנון יאנג של יאנג צ'ן פו, על הגישה המקובלת בסגנון צ'ן, בדגש על הוראתו של פנג זי צ'יאנג, ועל נסיוני האישי.
ארבעת השערים הם הדיפה (ward off- pang), גלגול לאחור (roll back - lu), לחיצה (press - ji), ודחיפה (push - an).

בסגנון יאנג מרכיבים ארבעת השערים את התנועה החשובה ביותר בסגנון - לתפוס את זנב הציפור. תנועה זו נמצאת בתחילתן של התבניות המסורתיות, ובליבה של תבנית 24 התנועות הפשוטות של סגנון יאנג. מיקום זה בתבנית, והחזרות הרבות של התנועה בתבנית המסורתית באים לבטא בין השאר את החשיבות של המיומנויות שתרגול תנועה זו מפתח.
ההתבוננות בסגנון יאנג היא על התנועה עצמה. כל אחת מהאנרגיות של ארבעת השערים מקושרת לטכניקה/תנועה ספציפית בתבנית.
הדיפה היא תנועה מעוגלת של שתי הידיים (או יד אחת) כלפי חוץ, תוך כדי שמירה על רכות בשילוב עם מבנה יציב של הגוף. התנועה זורמת מהקרקע דרך הרגל האחורית והאגן ועד לקצות האצבעות. לפעמים מדמים את האיכות של ההדיפה לתנועה של גל שמרים אניה.
גלגול לאחור היא תנועה משולבת של שתי הידיים לאחור והצידה. התנועה נובעת מהאגן, ומטרתה להוביל את כוחו של בן הזוג אל מקום ריק, ובכך לנצל את עצמת תנועתו על מנת להוציא אותו משיווי משקלו. התנועה בעלת אופי ייני ויש בה דגש על חיבור לתנועת בן הזוג.
לחיצה היא תנועה יאנגית ברובה, שבה יד אחת לוחצת על היד השנייה וביחד הן מעבירות כוח משולב לנקודה אחת. הכוח של הלחיצה מגיע מהגוף כולו עם דגש על האגן ,הגב והשכמות.
דחיפה היא תנועה של שתי הידיים בתנועה של הורדה כלפי מטה ולאחר מכן בדחיפה לפנים. בחלק הייני יש דגש על ההרפיה, וחיבור לתנועת בן הזוג עד להובלתה ושינוי כיוונה כלפי מטה, בחלק היאנגי הכוח זורם מהאדמה דרך הגוף ועד לכפות הידיים שמבטאות את הכוח בתנועה לפנים.
בסגנון צ'ן לעומת זאת, ההתבוננות על ארבעת השערים היא יותר מופשטת ומתייחסת לכיוון הכוח כבסיס להבנה ויישום של ארבעת השערים.

הדיפה היא כוח העולה מלמטה כלפי מעלה ולפנים.

גלגול לאחור היא זרימה של הכוח מלמעלה וקדימה, לכיוון אחורה ולמטה.

לחיצה היא זרימת כוח בקו ישר קדימה.

דחיפה היא זרימת כוח כלפי מטה.

ההסתכלות של סגנון צ'ן היא בעיני רחבה יותר, מכיוון שבעזרתה ניתן לנתח כל תנועה בטאי צ'י - בתבנית, בפושינג הנדס או בלחימה כביטוי של ארבעת השערים. ניתוח זה אינו סותר את הגישה של סגנון יאנג אלא מהווה מבחינות רבות הרחבה של גישה זו.
כאשר אנו מתבוננים בצורה מופשטת על כיוון התנועה, ומכירים את יחסי הגומלין האפשריים בין הכוחות השונים, אנו יכולים להבין את יחסי הגומלין בזרימה בין בני זוג בצורה עמוקה ורחבה יותר.
דוגמא טובה לכך היא תבנית הפושינג הנדס המסורתית הנקראת pang lu ji an (הדיפה, גלגול לאחור, לחיצה, דחיפה), שבה אנו בעצם מתרגלים את יחסי הגומלין בין הכוחות של ארבעת השערים. בזרימה זו אנו מתרגלים לנטרל הדיפה בעזרת גלגול לאחור, להתמודד עם גלגול לאחור בעזרת לחיצה, לנטרל לחיצה בעזרת דחיפה כלפי מטה, לנצל את הפתח שיצרה הדחיפה כלפי מטה להדיפה וכן הלאה.
תרגול זה הוא דוגמא לאפשרות לתרגול מעשי של ארבעת השערים עם בן זוג, והוא חלק ממערכת הלימוד המסורתית, בה בשילוב עם תרגול פושינג הנדס בהליכה, ותרגול זוגות הנקרא דה לו (גלגול גדול לאחור) ניתן לתרגל את ארבעת השערים, ארבע הפינות, וחמשת הצעדים בזוגות.
לימוד ארבעת השערים ארבע הפינות, וחמשת הצעדים, באמצעות תרגולים מסורתיים אלו יכול להביא אותנו לרמה גבוהה יותר של הבנה, תרגול, ויישום של טאי צ'י צ'ואן ובכך חשיבותו.

לצפייה בסרטון וידאו של פושינג הנדס ארבעת השערים גילשו לאתר יצירה, בית הספר לטאי צי וצ'י גונג.