הורות, כשמדברים על זה, הנושא הראשון שעולה, טוב אולי השני אחרי אהבה, הוא גבולות. למה בעצם? למה כל כך חשוב לנו כהורים להכניס את הילדים שלנו לגבולות, למסגרת? ולמה כל כך קשה לעשות את זה?
קשה לשמור על גבולות, כי רוצים לתת לילדים הכול, להיות שם בשבילם, שיהיה להם טוב.
קשה לשמור על גבולות, כשלא יודעים לסמן אותם, כשלא עקביים.
קשה לשמור על גבולות, שאצלנו ההורים הרבה דברים חשופים, לא ברורים ולא מוגנים.
גבולות, איפה הם, איך מסמנים אותם, ומה עושים כדי שלא יחצו אותם? לא רק בהורות בכלל בעולם, לא תמיד מצליחים לשמור על הגבולות.
איך אני בבית שלי, יכולה לסמן גבולות?
גבול הוא הגנה, כשאנחנו מסוגלים לראות את זה, אנחנו יכולים לשמור על הגבול. גבול זו המסגרת המשפחתית,אותה המסגרת שלפעמים חונקת. מסגרת היא זו שמאזנת, את הרצון של הילד לגדול, להתפתח מחשבתית, להתעצם. המסגרת מאפשרת, לילד לעשות את זה, לא עד בלי די, לא עד שמתפוצצים, לא עד למעבר להפרעה, אלא עד גבול היכולת. הגבול הזה שונה, שונה אצל כל ילד, שונה אצל כל הורה, שונה בכל מסגרת.
מסגרת משפחתית, מספקת הגנה, בעצם הנוכחות של אמא ואבא, עצם העובדה שהם מאפשרים לילד להתפתח ולגדול, מאפשרים לילד עצמאות מחשבתית. מאפשרים לילד לפעול מתוך החשיבה שלו, מתוך העולם שלו ולא מתוך העולם של אמא.
התפקיד שלנו כהורים הוא להיות מורים, לתת לילדינו כלים להתנהל בעולם הזה, לשמש להם דוגמא, להורות להם את הדרך, הדרך אל עצמם. לאפשר להם להיות מי שהם. ילד שמרגיש שהוא יכול לעשות הכול, ילד שמרגיש שיש לו תמיכה בבית, מסוגל להתמודד עם המסגרות השונות בעולם. המעבר לגן, מפגיש את הילד עם מסגרת שונה מהבית, אח"כ בי"ס, צבא, קריירה, זוגיות. כולן מסגרות כולן חונקות, אם לימדנו את הילד שלנו לנשום, לימדנו את הילד לבטוח בעצמו, לשמור על עצמו ועל הגבולות שלו, הוא ישרוד, והוא יצליח.
מה איתנו האם אנחנו שומרים על גבולות? האם אנחנו בטוחים בעולם הזה? האם אנחנו סומכים על עצמנו? הולכים אחרי הלב, ולא נותנים לאחרים להפריע? הורות, כמה שזה מורכב, כמה אחריות, כמה משימות, והראשונה שבהם היא ההבנה, שאני מהווה דוגמא לילד שלי, לכן כל מה שאני רוצה עבור ילדי. אני צריכה ליצור עבור עצמי. ליצור עבור עצמי, הגנה, וגבול.
גבול, סימן, עד כאן!
עד כאן אפשר להתערב, אם יש לך מה להגיד לי, אני שמחה לשמוע, אבל אני בוחרת, אני מחליטה, רק אני מחליטה על עצמי!
אפשר להתקרב, אם אתה רוצה לחבק זה בסדר, אבל אני מחליטה עד איפה אני מרשה לך לגעת, רק אני מחליטה על הגוף שלי!
אפשר לבקש ממני עזרה, אפשר לבקש ממני לבוא, אבל רק אני מחליטה אם זה נח לי, אם זה מתאים לי, אם יש בי הכוח לעזור.
והכי חשוב - יש לי הזכות המלאה להגיד לא! אני מחליטה!
אלו הם הגבולות שאני רוצה ללמד את ילדי, גבולות שיגנו עליהם, שילמדו אותם את היכולת שלהם, שיאפשרו להם לצמוח להתפתח, וליהנות.
קשה לשמור על גבולות, כי רוצים לתת לילדים הכול, להיות שם בשבילם, שיהיה להם טוב.
קשה לשמור על גבולות, כשלא יודעים לסמן אותם, כשלא עקביים.
קשה לשמור על גבולות, שאצלנו ההורים הרבה דברים חשופים, לא ברורים ולא מוגנים.
גבולות, איפה הם, איך מסמנים אותם, ומה עושים כדי שלא יחצו אותם? לא רק בהורות בכלל בעולם, לא תמיד מצליחים לשמור על הגבולות.
איך אני בבית שלי, יכולה לסמן גבולות?
גבול הוא הגנה, כשאנחנו מסוגלים לראות את זה, אנחנו יכולים לשמור על הגבול. גבול זו המסגרת המשפחתית,אותה המסגרת שלפעמים חונקת. מסגרת היא זו שמאזנת, את הרצון של הילד לגדול, להתפתח מחשבתית, להתעצם. המסגרת מאפשרת, לילד לעשות את זה, לא עד בלי די, לא עד שמתפוצצים, לא עד למעבר להפרעה, אלא עד גבול היכולת. הגבול הזה שונה, שונה אצל כל ילד, שונה אצל כל הורה, שונה בכל מסגרת.
מסגרת משפחתית, מספקת הגנה, בעצם הנוכחות של אמא ואבא, עצם העובדה שהם מאפשרים לילד להתפתח ולגדול, מאפשרים לילד עצמאות מחשבתית. מאפשרים לילד לפעול מתוך החשיבה שלו, מתוך העולם שלו ולא מתוך העולם של אמא.
התפקיד שלנו כהורים הוא להיות מורים, לתת לילדינו כלים להתנהל בעולם הזה, לשמש להם דוגמא, להורות להם את הדרך, הדרך אל עצמם. לאפשר להם להיות מי שהם. ילד שמרגיש שהוא יכול לעשות הכול, ילד שמרגיש שיש לו תמיכה בבית, מסוגל להתמודד עם המסגרות השונות בעולם. המעבר לגן, מפגיש את הילד עם מסגרת שונה מהבית, אח"כ בי"ס, צבא, קריירה, זוגיות. כולן מסגרות כולן חונקות, אם לימדנו את הילד שלנו לנשום, לימדנו את הילד לבטוח בעצמו, לשמור על עצמו ועל הגבולות שלו, הוא ישרוד, והוא יצליח.
מה איתנו האם אנחנו שומרים על גבולות? האם אנחנו בטוחים בעולם הזה? האם אנחנו סומכים על עצמנו? הולכים אחרי הלב, ולא נותנים לאחרים להפריע? הורות, כמה שזה מורכב, כמה אחריות, כמה משימות, והראשונה שבהם היא ההבנה, שאני מהווה דוגמא לילד שלי, לכן כל מה שאני רוצה עבור ילדי. אני צריכה ליצור עבור עצמי. ליצור עבור עצמי, הגנה, וגבול.
גבול, סימן, עד כאן!
עד כאן אפשר להתערב, אם יש לך מה להגיד לי, אני שמחה לשמוע, אבל אני בוחרת, אני מחליטה, רק אני מחליטה על עצמי!
אפשר להתקרב, אם אתה רוצה לחבק זה בסדר, אבל אני מחליטה עד איפה אני מרשה לך לגעת, רק אני מחליטה על הגוף שלי!
אפשר לבקש ממני עזרה, אפשר לבקש ממני לבוא, אבל רק אני מחליטה אם זה נח לי, אם זה מתאים לי, אם יש בי הכוח לעזור.
והכי חשוב - יש לי הזכות המלאה להגיד לא! אני מחליטה!
אלו הם הגבולות שאני רוצה ללמד את ילדי, גבולות שיגנו עליהם, שילמדו אותם את היכולת שלהם, שיאפשרו להם לצמוח להתפתח, וליהנות.
מורה ל"פיזיקה משפחתית", הרצאות, קורסים, מפגשים אישיים. להתקשרות 054-9203084
http://www.michalgolden.com/
http://www.michalgolden.com/