מעברים בחיי האדם והשפעתם עלינו 

קיימים אצל האדם 5 שלבים של התפתחות, אלה שלבים קבועים שכל אחד עובר אותם, אך אופן המעבר שונה בין אדם לאדם.
השלב הראשון הוא השלב האוראלי:  1.5-0 שבו התינוק בודק את העולם ומבין אותו דרך הפה.
השלב השני הוא השלב האנאלי: 3-1.5 התינוק מתחיל לחוש עצמאות מסוימת ומתחיל לגבש זהות נפרדת מהאם ע"י עצמאות זו.
השלב השלישי הוא השלב האדיפלי 5-3 הילד מרגיש רגש מיני חזק כלפי ההורה בן המין השני.
השלב הרביעי 12-6 שלב החביון: הילד עסוק ביצירת קשר עם הסביבה בהישגיות, בתחביבים והחלק הקוגנטיבי מתחיל להתפתח.
השלב החמישי הוא השלב הגניטלי: 18-12 מלווה בשינויים פיזיים והורמונליים, סוף שלב זה הוא סיום ההתפתחות המוטיבציונית ואישיותנו מעוצבת.
בבגרותנו אנו עוברים שלבים נוספים שאחד מהם הוא מאוד משמעותי. המעבר להורות הוא מביא לשינויים בחוויות, בהתנסויות, בהשקפות, כרוכים בו שינויים פיזיים ונפשיים שמעוררים לחץ. שינוי הוא דבר דרמתי, כל שינוי מוציא מהאישה פחד, לחץ, אי שקט.
מספר גורמים מרכזיים נמצאו כמשפיעים על חרדות בהריון, ניתן לחלק אותם לשני סוגים
האחד קשור ישירות להריון, פחד מתהליך הלידה, חששות לגבי העובר, המראה החיצוני במהלך ההריון, החיים שלאחר הלידה, הסטטוס בחיים, ההתמודדות עם ההורות, שינויים בחוויה האינדיבידואלית של נשיות ועוד. רמות החרדה הגבוהות ביותר נמדדות בתחילת ובסיום ההריון ופחות באמצע ההריון, מחקרים מצאו שנשים שסבלו מבעיות נפשיות ונשים שחוו הפלה בעבר אופיינו ברמות חרדה גבוהות יותר למשתנים אלה.
הריון נתפס מבחינה חברתית ותדמיתית כאירוע חיובי בחיי האישה הוא מכונן ומוביל לתפקיד חברתי חדש ולפיכך רואים בהריון תקופה אופטימית המביאה אתה רגשות נפלאים של רוויה וחוזק פסיכולוגי. כיום ברור שהריון הוא גם תקופה של משברים פסיכולוגיים וביולוגיים, של מהפכים רגשיים, החוויה האישית יכולה להיות מלווה בעוצמה פסיכולוגית חיובית  שיכולה לנוע גם להרגשת שפל.התקופה הסמוכה ללידה מאופיינת בפגיעות גבוהה, בעוד ששכיחות הפרעות אלה במהלך ההריון נמוך באופן יחסי. רוב הנשים סובלות מתופעות פסיכולוגיות בעוצמה קלה עד בינונית וקיימת סבירות גבוהה יותר לדיכאון במהלך ההריון מאשר לאחר הלידה. בדרך כלל מדובר על דיכאון חלש יותר שמתואר כדכדוך ונטייה לתנודות במצב הרוח.תקופת תחילת וסיום ההריון מאופיינות בחרדות ספציפיות ונורמטיביות לכל האוכלוסייה, ממצעים אלה מראים שאין להתייחס להריון כאירוע חיים פשוט והוא כרוך בפחדים ספציפיים שבני הזוג חייבים להכין את עצמם לקראת אפשרות לקשיים מעין אלו.הלידה מביאה אתה שינויים פיזיים עקב כך דימוי הגוף משתנה, תחושה זו מביאה לפגיעה בתחושה הנשית ובדימוי העצמי, ובשלב זה הנשים אינן אוהבות את גופן ומחליטות שאינן רוצות להשקיע בו.

תקופת ההיריון ותהליך הלידה מהווים מאמץ עצום לגוף והאישה זקוקה לפרק זמן של כשישה שבועות בכדי להתאושש. שלב זה נקרא תקופת משכב הלידה, והוא מתחיל למעשה מרגע יציאת השלייה ומסתיים כשישה שבועות לאחר הלידה.
האימהות משנה כליל את חייה של האישה – הטיפול בתינוק במשך 24 שעות ביממה הוא דבר מתיש ותובעני במיוחד לנשים שהורגלו באורך חיים עצמאי, וכעת צריכות להתאים את עצמן לסדר יום חדש שכולל מעגל של האכלות, החלפות ואמבטיות וגורם להרבה נשים לעבוד בדפוסי תנועה ויציבה שהגוף אינו מורגל בהם. גם תהליך ההנקה שמעסיק את האישה לאורך כל שעות היממה גורם לעייפות ותשישות.
בדיוק למטרה זו, סטודיו C פיתחה תוכנית התעמלות מיוחדת המותאמת לכל שלב ושלב בתהליך  ההיריון – עד ללידה, ובהמשך קורס המיועד לנשים לאחר לידה המותאם לצרכים הנדרשים,ומהווה מסגרת תמיכתית המאפשרת לעבור בשלום ובהרגשה טובה את תהליך ההיריון והלידה.האימון מתרכז בכל אותם אזורים החשובים לגוף האישה ההרה ומחייבים התייחסות מיוחדת בעקבות מהלך ההיריון והלידה, כמו: חיזוק ושליטה על שרירי קרקעית האגן,הארכת גב תחתון וחיזוק חגורת הכתפיים והגב העליון – להקניית יציבה נכונה,לימוד ותרגול תנועתיות האגן וחיזוק הבטן.
מטרת הפעילות הגופנית היא להקל על העומס הגובר הנובע מתהליך ההיריון, לשפר את ההרגשה ולהקנות את היכולת להתאושש ולחזור למצב גוף קודם.תרגילים נכונים יכינו את גוף האישה למאמץ הקשה, הן בעת הלידה עצמה, והן בתקופה שלאחר מכן בחזרה מהירה יותר למצב גופה הקודם.ככל שהכושר הגופני יגדל כך ההתמודדות של האישה עם המשימות תהיה טובה יותר.
הפעילות הגופנית בסמוך לאחר הלידה עוזרת לריפוי והתאוששות מהירים מתהליך הלידה, תורמת לשיפור ההרגשה הגופנית ובכך משפיעה לחיוב גם על ההרגשה הנפשית. כמו כן תורמת הפעילות הגופנית ליכולתו של הגוף לעמוד במעמסה הפיזית שנוספת לו בתקופה זו ועוזרת לו להתמודד עם הדרישות הגופניות הכרוכות בטיפול בתינוק.
הפעילות הגופנית לאחר הלידה תורמת רבות לביטחונה העצמי והגופני של האישה ומביאה לאמונה מחודשת ביכולת הגופנית ובשיפור המראה.

בגיל הארבעים נשים נוהגות לעשות חשבון נפש,עד גיל 40 הן יותר קשובות לממד החיצוני והגשמי של הדברים ומגיל ארבעים הן נפתחות לעולם הרוחני מתוך העולם הגשמי. במשך השנים יישנו איזון בין הפנים לחוץ ובסביבות גיל הארבעים מתחיל פיצול- החוץ מתכהה ונהיה בוגר יותר, מקבל יופי של מעבר וישנם מקרים בהם הוא הולך ומשתכלל ומתעשר. בגילאים אלה מתעוררות שאלות סביב הערך העצמי, משמעות החיים, דברים שהושגו עד כה בחיים וגם אם היו הצלחות לא מבוטלות והישגים חומריים מרשימים, לעיתים יש רגשי אשם שתוצאות אלה הושגו על חשבון חיי משפחה וגידול הילדים. מהרהרים על שינויים בקריירה וחוששים לעשות צעד מעין זה.
הרבה חוקרים טוענים שגיל המעבר הוא לא מחלה, הוא גיל של לבלוב שבו האישה מתחילה לדאוג לעצמה. .בעולם המערבי הסימפטומים של גיל המעבר הם סימנה של תחילת ירידה והערכה עצמית וחברתית נמוכה, חוסר הגשמה וסיפוק.
לעומת זה במזרח הרחוק ובמדינות העולם ה-3 זו סיבה לחגיגה שקטה, נשים בתרבויות אלה הן דמות לחיקוי ולהערכה, שואלים בעצתן ויש להן מקום מכובד בתהליך קבלת ההחלטות.
נשים רבות אינן מודעות לשינויים המתחוללים בגופן בתקופה זו, וזו אחת הסיבות לתחושות החרדה, האימה, ההתנגדות שהן חשות כלפי טיפול הורמונלי או תוספי מזון שעשויים להפחית את הסימפטומים המטרידים.
המעבר לגיל ה-3, חלה ירידה בגמישות כלי הדם, חלה הידלדלות של מסת העצם, ירידה בגמישות העור, בכושר המיני ומערכת החיסון נחלשת. חשוב לאבחן שני מונחים יסודיים במעבר לגיל ה-3, לעיתים הגיל הכרונולוגי חופף לגיל הביולוגי ולעיתים הכרונולוגי מקדים את הביולוגי או להפך. על הגיל הביולוגי בהחלט ניתן לשלוט ולקבל ייעוץ על הדרכים בהם ניתן לעכב ואף לשפר את הגיל הביולוגי בד בבד עם התקדמות הגיל הכרונולוגי. מחקרים מראים בוודאות כי פעילות גופנית אינה רק מונעת, אלא גם משפרת את היכולות הגופניות בכל גיל, הפעילות משפיעה על התקשחות העורקים וכמו כן מומלץ לעשות תרגילים לחיזוק רצפת האגן, שרירים אלו במידה ונחלשים עשויים לגרום לתופעות של בריחת שתן וצניחת רחם. כמו כן גמישות בגילאים המתקדמים מאוד חשובה ומומלץ לעשות מתיחות סטטיות לשמירת טווחי תנועה וגמישות מפרקים.
חיינו מלווים במספר מעברים/משברים שניתן לעבור אותם ביתר קלות, תלוי כיצד הם נתפסים בעיננו. משבר/מעבר יכול להוות מנוף לצמיחתנו האישית שכן משבר מחייב אותנו לבחון מחדש את המערכות שאנו נתונים בהם, את סדרי העדיפויות שלנו בחיים ולקבל החלטות שבכוחן להפוך את חיינו לטובים ומספקים יותר. בכל שלב/ מעבר בחיים חייבים למלא את יומנו בפעילות עם תוכן, מטרה וסיפוק שיכלול גם פעילות ספורטיבית מתמדת. התמודדות עם הקושי לא רק הופכת אותנו לאנשים חזקים ונחושים יותר אלא גם פותחת בפנינו אפשרויות חדשות שקודם לכן לא העזנו לחשוב עליהם ובשביל זה שווה לגייס את האנרגיה.

המאמר נכתב על ידי גלית פרי, סמנכ"ל מחלקת הדרכה, רשת סטודיו C.
לחומרים נוספים בנושא תזונה ופעילות גופנית http://www.studioc.co.il/