פנסיה, ביטוח... או קזינו?
מכיוון שרוב המשפחות בישראל מוציאות כ- 50% מהכנסתן להוצאות בתחום הביטוח האישי והחיסכון לטווח ארוך, טבעי הדבר כי שאלה זו הינה שאלה החוזרת על עצמה.
לאחר תשלומים לביטוח לאומי ומס בריאות (כ-10% מהשכר), תשלומים לקופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה (כ-20%), הפרשות לקרן השתלמות (כ- 10%), תשלומים חודשיים לביטוח משלים של קופ"ח (בין 0.5-2%), ועל אף שעפ"י המלצות או הפצרות סוכן הביטוח משולמים לעיתים מאות ואלפי שקלים לחודש
( 7-15% ) עבור השלמת ביטוחי חיים בריאות סיעוד וכו'
שנים רבות ומאות אלפי שקלים זרמו לחברות ביטוח ופנסיה ועדיין רובנו מרגישים שאין לנו מושג האם תשלומים אלה אמנם מבטיחים את האינטרסים שלנו שהינם ביסודם שניים:
א. לוודא שנוכל לפרוש מעבודה תוך שיש לנו הכנסה קבועה ומכובדת עד יום מותנו.
ב. להבטיח כי במקרה חס וחלילה של מחלה או אובדן כושר עבודה תישמר רמת חיים נוכחית של המשפחה .
ברור ששני אינטרסים אלה קשורים זה בזה באופן שאינו ניתן לפרדה, מצד אחד אנו אמורים לחסוך מידי חודש סכומים ניכרים בכדי להבטיח פנסיה מכובדת ומנגד אנו מצווים לשלם בגין ביטוחים שונים בכדי שלא יווצר מצב בו אין הכנסה טרם היציאה לגמלאות או מצב שבו נוצרת הוצאה גדולה לטיפול באחד מבני המשפחה כך שלא נותר כסף מיועד לחיסכון.
לא מקרי הדבר שמשרד האוצר יוצא בפרסומים כגון "רצוי שתדע יותר!" או דיווחים אודות כך שמרבית הציבור משלם בגין כפילות ביטוחים ותשלומים מיותרים לתעריפים מוגזמים ודמי ניהול גבוהים הפוגעים בגובה הפנסיה הצפויה בעתיד וברמת הביטחון הכלכלי הנוכחי.
כבכל המדינות המפותחות, גם בישראל הבינו זה מכבר כי ההשתנות המואצת בתוחלת החיים, לצד כניסה מאוחרת למעגל העבודה (עקב שנות לימוד ארוכות יותר) יגרמו למחסור אדיר של עתודות כספיות והדרך היחידה (ללא הטלת מיסים כבדים נוספים ) הינה העברת האחריות מכתפי המדינה
לידי הציבור תוך מתן הטבות כספיות בהחזרי מס וע"י עידוד לקבלת ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי ע"י יועצים פנסיונים ופיננסים אשר אינם קשורים, מועסקים או מתוגמלים ע"י הגופים הפנסיוניים וחברות הביטוח.
אז כיצד מתירים את הסבך, מהם הסכומים שיש לחסוך ומה הם אלה שראוי לשלם בגין ביטוחים שונים.
חברות הביטוח והגופים הפנסיוניים מנצלים חרדות אלה ובמרבית המקרים נמצא כי אמנם הלקוח שילם כספים מרובים לביטוחים באופן שפגע בחסכונו הפנסיוני או לחילופין הפריש סכומים גבוהים לחיסכון הפנסיוני וניפגע מאירועים שמוטטו את יציבותו הכלכלית כבר בגיל צעיר .
ראוי לציין כי החלק הקטן בציבור שאינו סובל בצורה זו מהפסדים של מאות אלפי שקלים לאורך השנים מתחלק לשניים:
א. הציבור שאינו מאמין בביטוח ובחיסכון ובוטח רק בגורל..
ב. הציבור שפונה לייעוץ פיננסי הוליסטי " "Financial Upgrad family Office
הכולל גם יעוץ פנסיוני וגם ייעוץ ביטוחי ופיננסי בחברות בעלות רישיון ייעוץ המאשר שאין להן זיקה לגופים פיננסיים ונאמנים ללקוח בלבד.
כיצד אם כך, ניתן למנוע מצב של תשלומים מוטעים הנובעים מהערכות המבוססות על מצב רגשי?
הפתרון מתחלק ל- 3 חלקים שיש להפרידם זה מזה.
ב. בעת מקרה ביטוחי של מוות, מחלה או אובדן כושר עבודה של אחד מבני המשפחה.
ג. ההכנסה הדרושה המבוקשת לאחר היציאה לגמלאות.
2. יועץ פנסיוני מקצועי הקובע עפ"י סימולציות ממוחשבות:
א. טווח היכולת של המשפחה להתמודדות עם הוצאה נוספת או אובדן הכנסה.
ב. הערכת החסר בכל מקרה בין השפעת כל אירוע על המצב הכלכלי של המשפחה לבין טווח היכולת .
ד. בחירת המכשירים ( תוכניות ביטוח, פנסיה, קופות גמל וכדומה) בהתאמה למאפייני הלקוח והתעריפים השונים.
א. ביצוע סימולציות חוזרות מידי שנה לפחות.
ג. מעקב ופיקוח על ביצוע מדויק עפ"י ההנחיות.
ולמי שמאמין בגורל, גם לו כדאי להיערך ...כי גם הגורל מעדיף את שהכינו עצמם טוב יותר!
כותב המאמר דני טל מנכ"ל פורשור מומחים בע"מ תאגיד ייעוץ פנסיוני ושדרוג פיננסי משפחתי, יועץ פנסיוני ומוסמך להגשת חוות-דעת מומחה בבימ"ש http://www.forsure.org>
