על מנהיג ומנהיגות 

"מנהיג אמיתי מצית בנו את האמונה שהכל אכן אפשרי"
(פט ריילי)


על מנהיג ומנהיגות


מנהיגות היא תופעה מרתקת מאד. לאורך השנים הביאה פילוסופים, היסטוריונים, סוציולוגים, סופרים ופסיכולוגים, להפוך בה ולדון בה.
אין ספור ספרים ומאמרים נכתבו אודותיה - אודות סוגים שונים של מנהיגים, איפיונים ותכונות אופי שלהם, סיטואציות בהם התפתחו והופיעו על הבמה וכמובן, נכתבו אוטוביוגרפיות רבות על מנהיגים שונים, תוך ניתוח הנסיבות שהביאום להיות מנהיגים בתקופתם והאופן בו פעלו.
בבואי אפוא, לכתוב על מנהיג ומנהיגות, שאלתי את עצמי מה תהיה מטרת דברי ומה יהיה הערך המוסף שלהם, לאור הספרות הענפה הקיימת.
ובכן, כפי שהכתוב בכריכה האחורית של כל ספר, משרת את קורא הספר בבואו לבחור בספר, או במילוי סקרנותו לפני הקריאה, כך מאמר זה ידרבן את קוראיו להרחיב היריעה של ידיעותיהם, בבחינת: "ואידך- זיל גמור" (מכאן לך והשלם את הנושא בעצמך).

החלטתי, אפוא, להעלות יכולות - תכונות, מעשים, אמונות של מנהיג, עפ"י האופן בו הם אמורים להשפיע על מונהגיו. דהיינו: אם הוא מצליח לעורר בהם מוטיבציה לבצע או לקיים מעשים, משימות, אמונות שהוא מאמין בהם, תוך אמונה בו ובערכיו ותחושה שצרכיהם שלהם הגיעו לידי מימוש, הריהו מנהיג.

רשימת היכולות:
? יכולת להציג חזון ברור ומוחשי, אשר להגשמתו המנהיג מוביל את אנשיו.
? בעל אומץ, היכול לקבל החלטות קשות בזמנים מיוחדים.
? מאציל סמכויות לאחרים, תוך אמונה בהם ומבלי להפחית מאחריותו.
? יכולת לגרום לאנשים להתלהב ולהיות מעורבים רגשית.
? יכולת להניע אנשים לפעול למען הגשמתה של מטרה, שבהעדר מנהיגותו לא היתה מושגת, או שהיתה מושגת באיכות ירודה.
? יכולת ליצור באנשים שאיפות שמעולם לא היו להם. כפי שאמר הנרי קיסינג'ר: "משימתו של מנהיג היא להביא את אנשיו מהמקום שבו הם נמצאים למקום שבו לא היו מעולם".
? יוצר באנשים תחושה של אמון בו ובתשתית הערכית שלו.
? מתיחס למונהגיו בצורה שיויונית, מתיחס לרגשותיהם ולתכונותיהם. מאפשר להם להטיל ספק, לשאול ולבקר.
? רואה את אחד מתפקידיו החשובים, בפיתוח ובהעצמת מונהגיו. כפי שאמר הנרי מילר: "הדרך היחידה שבה אדם יכול להנהיגנו, היא להחזיר בנו את האמונה בכושרנו להנהיג את עצמנו".
? מונע ע"י אינטרס ציבורי ולא ע"י אינטרס אישי.
? מעורר במונהגיו מחויבות לעניני הארגון אותו הם משרתים.
? וראשון לכל ומעל הכל משמש דוגמה ומופת אישי. מבטא במעשיו ובהתנהגותו את הערכים אשר על פיהם הוא מצפה ממונהגיו לפעול.
הדוגמה האישית נותנת תוקף מוסרי לדרישותיו.

דוד בן גוריון נאם לפני 40 שנה, בפני מפקדי הצבא ואמר:
"...רק איש מופת... הוא שיעצב את דמות חניכיו.לא בכח המשמעת, השגרה, הטכניקה, אם כי אסור לזלזל בכל אלה, אלא בכח אישיותו הדגולה. להיות איש מופת, זהו המבחן העליון והנאמן של כל מפקד בצה"ל".
דברים אלו נכונים לגבי מנהיגות צבאית, אך גם לגבי מנהיגות לאומית, מנהיגות עיסקית ומנהיגות חברתית.

יש הטוענים שהסמכות הפורמאלית היא "העושה" את המנהיג.
מובן, שאין די בסמכות פורמאלית. בעידן שלנו, העידן הפוסט-מודרני, עידן הרלטיביזם, לא יכול שום מנהיג לבסס את מנהיגותו על סמכות פורמאלית בלבד. אנו רואים זאת יום יום, ביחס הציבור למנהיגיו. הציבור אומר דבריו ללא פחד, לטוב ולרע ושופט את מנהיגיו, עפ"י התבחינים המצוינים לעיל.

מנהיגות אינה ניתנת - היא נרכשת, נבנית ומתגבשת.



"מנהיג גרוע הוא מנהיג שאנשיו בזים לו.
מנהיג טוב הוא מנהיג שאנשיו מהללים אותו.
מנהיג גדול הוא מנהיג שאנשיו אומרים: 'עשינו את זה בעצמנו'."
(לאו טסו)