אין גבול ליצירתיות חסרת השחר והבלתי מדתית בעליל של מי אשר חפץ להוכיח, בכל דרך, שהוא עושה הכל להלחם בנגע תאונות הדרכים.
על פי הגזרה החדשה, פקיד רשות הרישוי אמור לזמן את בעל הרשיון אליו, ולהודיע לו, לדוגמה, שעל פי טופס הרשעותיו הקודמות, רכבו צולם 5 פעמים במשך 5 שנים (!) כשהוא עובר את המהירות החוקית ב-30 קמ"ש, לדרוש ממנו את רשיונו לתקופה של חמש(!!) שנים ולהודיע לו שהוא שזכאי, אחרי 5 שנים, להגיש בקשה לחידוש רשיון הנהיגה שלו ולקבל אז רשיון מחדש, כפוף לעמידה במבחני רישוי.
הטענה לפיה, כתוצאה מכך, יאבד אותו אדם את פרנסתו ומשפחתו תהא רעבה ללחם, אסור לה, על פי התקנות החדשות שתילקח בחשבון על ידי הפקיד וכל מה שנשאר לאותו קורבן הינו לקפוץ ממשרדו של הפקיד, בתקווה שהמשרד ממוקם בקומה גבוהה מספיק ולחזור לפקיד הרישוי כשהוא נכה, כיוון שרק במקרה כזה, יהיה הפקיד מוסמך לקצר את תקופת הפסילה.
אמנם נכון הדבר שהמחוקק (הכוונה לשר התחבורה) אפשר, ברוב חסדו, לבית המשפט להעביר תחת שבט בקורתו את צו פסילה, אך מטבע הדברים, שופטי התעבורה עלולים להתיישר מאחורי ההחלטה וזאת כיוון שלכאורה התקנות החדשות עומדות בדרישה שקבע בית המשפט העליון והיא לקבוע קריטריונים לפסילת רשיון הנהיגה ובמקרה הטוב, עשוי שופט התעבורה, לקצר במידת מה את הגזירה הדרקונית פרי הבאושים של ניסיון לקנות פופולריות בגרוש.
מעניין מה היה אומר שר התחבורה לו היה מסתבר כי בגיליון הרשעותיו שלו מצויים חמישה מקרים בהם רכב הרשום על שמו צולם חורג מהמהירות במידה שצוינה - האם היה מקובל עליו כי ראוי שיפקיד את רשיון הנהיגה שלו למשך 5 שנים?!
נגע תאונות הדרכים הינו חלק מהמחיר שחברה מודרנית אמורה לשלם על מנת להתנייע.
יתרה מכך, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלה ירידה של 24% במספר ההרוגים בשנת 2009 לעומת 2008 והסיבה לירידה זו, למרות העלייה בשיעור הנסועה בכבישים, אין לה כל קשר להחמרה המתמדת בענישה.
למותר לציין כי הסיבות להפחתת נגע תאונות הדרכים נעוצות בסלילה של כבישים בטיחותיים יותר, בהקמה של גדרות הפרדה ובהיות כלי הרכב ממוגנים תוך שקיימת משמעת של חגירת חגורות בטיחות ואין כל קשר - ואף מומחה לא יכול לטעון כי קיים קשר כלשהוא - בין ההחמרה הקיצונית בענישה לבין הפחתת שיעור ההרוגים בתאונות דרכים.
יודגש כי, בזמנו נהג אשר גרם לתאונת דרכים קטלנית היה צפוי למאסר על תנאי או לשלושה חודשי עבודות חוץ במשטרה והיום מי שמורשע בגרימת מותו של אדם צפוי, בהסתברות גבוהה, לעונש מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, ובמקרים הקלים יותר לששה חודשי עבודות שירות ופסילת רישיון נהיגה לתקפה של עשר שנים.
ניתן, בקלות רבה, לבדוק ע"י משטרת ישראל, מה העבר התעבורתי של קבוצת ביקורת אקראית של כ- 50-100 נהגים שהורשעו בגרם מוות. מניסיוני במשך 34 שנים בהם אני משמש כסנגור בתיקי התעבורה אני למד שרוב נהגים הינם "אנשים טובים באמצע הדרך" כמאמרה של נעמי שמר ורובם נכשלו בגרימת תאונת דרכים קטלנית עקב טעות של הרגע ורשלנות שלא קדמה לה כל התפרעות בכביש.
די איפוא באמצעי הענישה הקיימים כיום בכדי למצות את ההרתעה הנדרשת במידתיות הראויה ואם השר חפץ להוכיח פעילות, ראוי שיבדוק וישכלל את שיטת הניקוד הקיימת מה גם שהשיטה אינה מופעלת כלפי נהגים אשר צוברים סבב שני של נקודות.
אילון אורון, עו"ד
