תהליכי גמילה 

לא תמיד אנחנו נוהגים בדרך בה היינו רוצים לנהוג.
לעתים אנחנו לא טובים אל עצמנו, לא מזינים את עצמנו נכונה בכל מיני רמות. אם זה בצד התזונתי (טוב, ברור שזו הדוגמא הראשונה שלי, בזה אני מתעסקת, לא?), אם זה במה שאנחנו קוראים וחווים (מה נכנס לנו למיינד), אם זה במערכות היחסים שלנו, אם זה בעבודה שלוקחת לנו את כל האוויר לנשימה שיש לנו וכן הלאה וכן הלאה.
לעתים נדרש תהליך גמילה.
אנשים רבים מבינים זאת על עצמם ולא תמיד יכולים לגייס את הכוחות בכדי לעשות משהו בנידון. לשנות, לתעל את האנרגיה בצורה שונה ממה שהייתה רגילה אליו כ"כ הרבה זמן. זה דורש תהליך, מחוייבות, תמיכה ואסטרטגיה.
התמכרויות למיניהן אינן בריאות לנו בכל צורה- התמכרות למתוק יכולה להוביל להשמנת יתר עם כל הבעיות הנלוות לה, להתפתחות סכרת, צליאק, אלרגיות למזון ועוד. מוצרי החלב ממלאים את הגוף והרקמות בליחה ויכולים להשפיע על מערכת הנשימה, על העור, על המערכת ההורמונלית ועוד.
בשר ומוצרים מהחי יכולים להשפיע על מצב השומנים בדם שלנו, על פעילות מערכת העיכול, על יכולת החיסון של הגוף, על נטייה לסרטן ועוד.

איך מתחילים? מה עושים? מה השלב הראשון? עם מי מתייעצים? ממי מקבלים תמיכה?
אלה שאלות שיש לשאול את עצמנו ואולי גם אחרים. דברים שחשוב לברר לפני שמתחילים בתהליך.

בחרתי לכתוב הפעם על תהליכי גמילה תזונתיים- אורליים למיניהם (כי גם סיגריות וסמים נכנסים למשבצת הזו מבחינתי). אולי כי אני רואה הרבה אנשים בתהליך הזה בתקופה האחרונה, אולי כי זה הולך טוב כ"כ עם ניקוי האביב העונתי http://www.local-blog.co.il/home/?p=992#respond אולי כי החלטתי בעצמי להתנקות קצת ממוצרי חלב.

תהליך גמילה דורש קודם כל החלטה.
אח"כ מחוייבות.
ואז התמדה.

אז כדאי להכין לנו רשת תמיכה באזור שלנו- בני המשפחה, חברים, מטפל מתאים, תמיכה רגשית ואולי כמה פרסים שניתן לעצמנו (כדאי להחליט עליהם מראש, בינינו לבין עצמנו, או עם המטפל התומך בתהליך).
- מה פרסים? מה, אני ילדה קטנה?
- לא ילדה קטנה ובכ"ז מגיע לך להתפנק, להרגיש בנוח וליהנות.

מה זה פרס למשל?
ארוחה טובה, סרט, בילוי, משהו שתפרגני לעצמך (בגד, תכשיט, משהו מ"דרך האמן" http://local-blog.co.il/home/?page_id=931 ), זמן איכות עם הבנזוג/ אמא/ חברה, מסג' מפנק ועוד כל מיני רעיונות שיעלו בראשכם.
מה שאני מנסה לומר הוא שפרס לא חייב להיות אוכל, או אותו הדבר שאתם מנסים להגמל ממנו. החיים מספקים מגוון דרכים בהם אנחנו יכולים למצוא הנאה וסיפוק.

ובאותו עניין, בהרבה מקרים דווקא אותם מזונות שאנחנו כ"כ חושקים בהם הם אלו המזיקים לנו ביותר מהבחינה הבריאותית. אותו שוקולד, אותם מוצרי חלב, הבשר, הבצקים, המתוקים וכו'. למה אנחנו רוצים אותם כ"כ? כי הגוף נכנס למעגל קסמים של הרעבה וסיפוק. נקודה למחשבה!

חלק מההתמכרות קשורה, כמובן, בהרגלים ובפיצויים רגשיים שנהגנו לערוך במשך שנים ארוכות. אולי דברים שלמדנו מהורינו ומאחרים, אולי מתקופות בהם היינו בפחות תשומת לב. זה שווה בדיקה והתבוננות- מה משרתת ההתמכרות הזו בחיים שלי? מדוע אני "מאפשרת" לעצמי משהו שמזיק לי?

ישנם מזונות וצמחים שיכולים לעזור בתהליך הגמילה והניקוי וכדאי להכיר אותם ולהשתמש בהם.
למשל העלים הירוקים עוזרים לכבד להתנקות, לזרוק את כל הפסולת החוצה ולעבוד יותר ביעילות.
דגנים מלאים ושפע פירות וירקות עוזרים להניע את הפסולת החוצה ממערכת העיכול. אפשר גם להעזר בסיסים תזונתיים ספציפיים בתהליך הזה.

יש להקפיד על שתייה מרובה שתעזור לגוף להתנקות. אפשר לחשוב על צום מיצים במשך כמה ימים בכדי לתת התחלה טובה לתהליך.

כדאי להמנע ממזונות ומשקאות מעוררים, כמו קפה, תה, קולה, מזונות מעובדים, מטוגנים וכד'.

חשוב לזכור שתהליך גמילה יכול לעורר תופעות גופניות ישנות ו/או כאלו הספציפיות לתהליכי ניקוי, כמו כאבי ראש ומגרנות, הוצאת ליחה, פסולת שיוצאת דרך העור, דימומי ווסת כבדים, תופעות במערכת העיכול כמו שלשולים או עצירויות לסירוגין ועוד. אם ישנם סימפטומים שנהגתם לסבול מהם בעבר וטופלו בדרכים שדיכאו אותם ולא עבדו מהשורש, סביר להניח שתפגשו את הסימפטומים הללו במהלך תהליך הגמילה והניקוי. לא צריך להבהל, זה נורמלי ויש לאפשר את זה, כדי לעזור לגוף להתנקות. זה יעבור אחרי כמה ימים עד שבועיים.

כדאי לשלב בתהליך הגמילה עבודה פיזית, אם זה פעילות גופנית, עבודה בגינה, יציאה לטבע, הליכות בים. כדי לעזור לגוף להניע את הפסולת החוצה ולהפטר ממנה.

אפשר להחליט על תהליך גמילה הדרגתי, בו מורידים בהדרגה את אותו המזון אליו אנחנו מכורים. למשל, מי שאוכל הרבה מתוק יכול להתחיל עם הפחתת כמויות הדרגתית עד שיגיע למצב בו הוא לא אוכל אותם בכלל. תהליך כזה ירגיל את הגוף לאט לאט למצב בו הוא לא יקבל במהירות את מה שהוא כ"כ חושק בו. זה גם יכול להפחית את תופעות הגמילה למיניהן.
אפשר גם, כמובן, ללכת על כל הקופה.
לפי מה נחליט? לפי הטיפוס שאנחנו, לפי מצבנו הגופני, כוחות הריפוי שלנו (את זה אפשר לראות בעין, באבחון אירידיולוגי. עוד אכתוב על כך בהמשך...), לפי מצבנו בחיים- צריך להיות ריאליים, לא?

אצל חלק מהאנשים כבר בעיצומו של התהליך יורד פלאים החשק למזון הממכר. אצל חלק אחר זה יקרה אחרי זמן רב יותר. בכל אופן, זה תמיד מפתיע ומרגש איך משהו שפעם לא יכולנו בלעדיו הוא כבר לא חלק משגרת היום שלנו.
זו הרגשה נפלאה!
וזה באמת לא בשמיים.... זה אפשרי!