ענף היהלומים הוא אחד מענפי הייצוא המובילים של מדינת ישראל ובורסת היהלומים הישראלית היא מרכז סחר היהלומים הגדול והחשוב בעולם.
ישראל מייבאת יהלומיי גלם בשווי של כ - 5 מיליארד דולר בשנה - סכום זה מהווה כ - 40% מסך שווים של יהלומי הגלם המופקים בעולם!
שווי יצוא היהלומים של ישראל עומד על כ - 10 מיליארד דולר בשנה, כאשר כ - 7 מיליארד דולר מתוכם הם יהלומים מלוטשים.
שווקי היצוא העיקריים של ישראל הם ארה"ב, הונג-קונג ומדינות אירופה.
מעבר להיותה מרכז סחר בינלאומי חשוב ומוביל, ישראל היא גם מרכז גדול וחשוב של ליטוש יהלומים.
הבורסה הישראלית הינה הבורסה הגדולה בעולם והיא מפעילה שני אולמות מסחר (מלוטש וגלם), בהם ממוקם גם אגף טכנולוגי מתקדם ומשוכלל ובו ציוד משוכלל לבדיקת יהלומים.
כיום למרות שישראל הינה חזקה בענף היהלומים, היא צריכה להתמודד עם המזרח הרחוק ורוסיה אשר רכשו את הידע והניסיון הנדרש בענף היהלומים.
נושא המיסוי של יהלומנים מטופל במסגרת ענפית מול נציבות מס הכנסה בראשות סגן הנשיא של התאחדות היהלומנים, שלמה יובל. עם זאת, קיימים מרכיבים בהסדרי המיסוי הענפי הייחודיים למגזר התעשייתי בענף. תפקידה של ועדת המיסוי של ההתאחדות הינה לבחון את היבטי המיסוי הספציפיים למגזר היצרני ולהביא המלצותיה בפני הועד הפועל, כדי שעמדת ההתאחדות תבוא לידי ביטוי בוועדת המיסוי הענפי בצורה בהירה ומוסמכת.
מיסוי יהלומנים:
יהלומנים זכאים להגיש דוחות לשלטונות המס, המבוססים על מערכת דיווח חשבונאי שנוסחה במיוחד להתאימה לנסיבות הספציפיות של עיסוק ביהלומים.
בישראל קיים הסדר מס מיוחד בין רשויות המס המקומיות לבין היהלומנים על מנת לעודד פעילות זו בישראל ועל מנת לתת לחברות הפועלות בישראל תנאים המאפשרים תחרות במרכזים אחרים בעולם.
ישנם 2 פקידי שומה המטפלים ביהלומנים בארץ. 1. רמת גן; 2. נתניה;
על פי הסדר זה, רשויות המס אינן מבקרות יהלומנים, בין כחברות ובין כעצמאיים, וזאת בתנאי שהדוחות הכספיים ודוחות המס שלהם מראים שההכנסה לצורכי מס לא נמוכה מכ - 1.3% מהמחזור (האחוזים המדויקים נמצאים בהמשך).
יהלומנים בארץ נדרשים לשלם מקדמות מס בשיעור של כ - 0.5% על מחזור מכירות.
חישוב ההכנסה החייבת במס מתחשב גם את משכורות בעלי החברה.
מס ערך מוסף
כל יהלומן חייב להירשם כעוסק מורשה. אך ישנו פטור ממע"מ במכירת יהלומים כל עוד המכירה מתבצעת בתוך הענף, וכן על ייצוא יהלומים. במכירה לאחרים כגון תכשיטנים יש מע"מ על המכירה.
יהלומנים זרים
לאור המצב המיסויי הקיים בישראל, כדאי לחברות יהלומים המעורבות במסחר עם ישראל להקים חברות ישראליות או לרשום את החברות הזרות שלהם במס הכנסה בישראל בכל הקשור לפעילותם בישראל ואף מעבר לכך.
רישום החברות הזרות כסניף בישראל נותן יתרון גדול בחלוקת רווחים לאחר תשלום המס בישראל מאחר ובמקרה זה לא חלים ניכוים במקור על דיבידנד כפי שחלים על חברה ישראלית.
חברה זרה שרוצה להירשם בישראל עליה להרשם ברשם החברות כ "חברה זרה רשומה בישראל" ואז לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ כרגיל.
מבחינת העסקת עובדים, חברה זרה רשאית להעסיק עובדים ולשם כך צריכה לפתוח תיק ניכויים. במידה והחברה רוצה להעסיק מומחה זר, על החברה להגיש בקשה למשרד הפנים לקבלת ויזה למומחה הזר.
קווי הנחיה לבדיקת סבירות הכנסה אצל יהלומנים:
כפי שצוין לעיל, ישנו הסדר מס מיוחד בין רשות המיסים לענף היהלומנים בארץ. ההסדר מתייחס לשומות בענף היהלומנים. להלן נתמצת את הוראות ההסדר:
מטרת ההסדר הינו לאפשר לפקידי השומה לערוך שומות 01 כלומר שומה סופית בתיקי יהלומנים.
יהלומן אשר הגיש את דוחותיו למס הכנסה על פי הקריטריונים אשר ההסדר קובע הדוח יאושר כשומה סופית.
הגשת הדוח על פי הקריטריונים אינו בא במקום ניהול פנקסים בהתאם להוראות ניהול פנקסים המחייבות יהלומנים.
הנחיות ההסדר הינם כי ההכנסה החייבת תיקבע על בסיס מחזור ההכנסות של החברה (יפורט בהמשך). פקיד השומה יכול לא לקבל את הדוחות במידה והחישוב בוצע על בסיס מחזור שאינו נראה לו כסביר מלכתחילה.
ההכנסה החייבת תיקבע על פי הגבוה מבין הרווח הנקי בספרים לבין התחשיב.
הגדרות:
? יצרן - הינו יהלומן שפעולותיו כוללות עיבוד חומר השייך לו, ע"י שכירים ו/או קבלני משנה.
? קבלן משנה מנסר ובוקע - הינו יהלומן המעבד יהלומים מחומר של אחרים
? יצואן, סוחר, יבואן ודילר - עיסוקו רכישת אבנים ומכירתן ללא שעברו אצלו או אצל קבלן משנה, תהליך של עיבוד.
להלן טבלאות המסכמות את האחוזים אשר על פיהם יקבעו הכנסות המינימום של היהלומן :
מחזור באלפי $ יצואנים באחוזים יצרנים באחוזים עד 10,750 1.2389 1.3294 10,751-21,500 1.2776 1.2885 21,501-32,250 1.1633 1.3284 32,251 ומעלה 1.1633 1.2095אחוז מהמחזור קבלני משנה, מנסרים ובוקעים 16.6023 דילרים 0.6362% מתווכים 75.1172% + אחוז ההוצאות לא עלה על 4.8828 מהמחזור אבקת יהלומים 10.6728%
מלבד ההכנסה המינימלית לעיל, ההכנסה המינמלית שהינה סבירה מבחינת פקיד השומה הינו 157,500 ש"ח. במידה וההכנסה בכל צורה של חישוב שתהיה נמוכה מסכום זה, תראה כלא סבירה לצורך קבלתו כשומה סופית.
במצב בו יהלומן נמצא בהפסדים על פי הדוח הכספי ועל פי התחשיב, הוא יעדיף לדווח את ההכנסה המינימלית, 157,500 ש"ח בכדי לקבל 01.
הכנסות:
במידה וליהלומן יש הכנסות נוספות בעסקו שאינם הכנסות ישירות מעיסוקו ביהלומים, הכנסותאלה יכולות להיכלל כחלק מהמחזור וישנם גם הכנסות שעליהם יש לדווח בנפרד.
ההכנסות שיכולות להיכלל כחלק ממחזור החברה הינם:
1. הכנסות מביטוח שער
2. הכנסות ממכירת זכות אשראי
ההכנסות שאינן יכולות להיכלל כחלק ממחזור החברה ויש לדווח עליהן בנפרד הינן:
1. הכנסות מרווחי הון ממימוש נכסים קבועים
2. ריבית על הלוואות שניתנו
3. הכנסות משכר דירה
4. הכנסות מעיסוק בתכשיטים
ניהול ספרים במטבע חוץ:
יהלומן יכול לבחור לנהל את פנקסי חשבונות עסקו ביהלומים בדולרים, ובכפוף לאמור בתקנות מס הכנסה תירשם כל פעולה שנעשתה במטבע אחר כשהיא מתורגמת לשער הדולר של היום שבו נעשתה. הוראות ניהול הפנקסים במטבע חוץ נמצאים בהוראות מס הכנסה.
קביעת ההכנסה החייבת
הכנסתו החייבת של יהלומן שניהל את חשבונותיו בדולרים, תיקבע בדולרים ותתורגם לשקלים, לצורך חישוב המס, לפי שער הדולר ביום האחרון של שנת המס.
הפסדים:
בחברות יהלומים לא כבכל חברה אין אפשרות להעברת הפסדים משנים קודמות לצרכי מס, מאחר וכי שהוזכר לעיל, מס הכנסה לא מכיר בהפסדים בענף זה.
מס הכנסה
מלבד סבירות ההכנסה, כל הכללים האחרים החלים על חברות רגילות אחרות חלות גם על יהלומנים. לדוגמא, ריבית רעיונית על הלוואות בעלים. כאשר בעלי מניות מושכים כספים מהחברה ונמצאים ביתרת חובה, חובה לבצע חישוב ולחייבם בריבית. מס הכנסה יכול לטעון כי המשיכות הינם כמשיכת משכורות מהחברה.
