חתונה- סיפור על סמליות
כל חיי דמיינתי את הרגע הזה: הרגע בו אעמוד מתחת לחופה עם אהוב ליבי.
ביסודי זה היה שלומי ברטל. בתיכון זה היה משה שם-טוב, או בכינויו: "מושיק ההורס" (שבאמת הרס לי את הבריאות וכמעט את הציונים...), באוניברסיטה היה זה המרצה למדעי הרוח (לא ארחיב...).
ועכשיו, זה אהוב ליבי: עמוס בניה.
כל חיי דמיינתי את השמלה שאלבש: פעם שמנת, פעם קצפת, פעם חושפת, פעם מתחלפת וזו שאלבש ברגע המיוחל- ה מ ו ש ל מ ת!!
כל חיי דמיינתי את הרגע בו אעמוד מתחת לחופה, יפה מתמיד, מוקפת בכל קרוביי ואהוביי, אוחזת בידי זר של שושנים או סיפנים או סחלבים או צבעונים... ועכשיו, מספר פסיעות מהרגע הזה, אני מוצאת את עצמי מחפשת משמעות נסתרת כמעט מיסטית בכל פרט שקשור לרגע קסום זה, מהשמלה ועד העוגה.
כך גיליתי שלמרות שתמיד היה לי כל כך ברור שהשמלה שלי תהי הכי נפוחה... משהו בזוגיות עם עמוס כל כך לא נפוח ותפוח, אלא אמיתי וזורם, שהשמלה המושלמת שלי היא לגמרי נשפכת. וכשאני צועדת בה, גלים של שמחה מרקדים בין קפליה.
הסמליות בפרטים הקטנים הפכה כה משמעותית עבורי ומרגישה לי נכון. למרות שתמיד היה לי כל כך ברור שזר הפרחים שלי יהיה מפרחים טבעיים כי אני בהחלט 'ילדת טבע'... הידיעה שהזר הזה ייבול עוד באותו לילה- הפכה את האופציה הטבעית לצורמת עבורי. מה נעשה עם הזר? נשליך אותו לפח? נייבש ונשמור (נשמע לי מחריד!)? מה עושים?!
אז מצאתי מעצבת בפרחים מתוקים (רינת לוק מבית "לוקה") ששזרה לי זר פרחים יפהפה מממתקי גומי וסוכריות, וכשאעמוד לצד עמוס יקירי אדע שאני נושאת זר של ברכה ומתיקות ארוכת שנים (את המתיקות הזאת נחלוק אחת עם השני ועם יקירינו בימים שאחרי החתונה).
אפילו התלבושת של עמוס, שבדמיוני הייתה חליפה מחויטת, הפכה למשהו קליל ובעיקר נח שעמוס נורא אוהב. היום זה נראה לי הכי סמלי שאם הצלחתי להשתחרר מחלומות משוגעים של העבר בשבילו, אז הזוגיות שלנו בדרך הנכונה!
ולמרות שתמיד היה לי (ולכל הסובבים) כל כך ברור שאנעל את נעלי העקב הגבוהות בתבל, קניתי סנדלים לבנים עם פרח קטן. אבל זה לא קשור למשמעות וסמליות אלא לעובדה שאני כבר מספיק חכמה לדעת שזה הכי נוח! (והם גם היו במבצע באלנבי...)
בהצלחה לכולנו!
רינת לוק אלחייק היא אמנית רב-תחומית ויוצרת העומדת מאחורי Looka פרחים מתוקים. רינת היא אמא לשלושה, ויוצרת תחת המותג Looka כבר מעל 10 שנים.
