16.7.2010
שאלה- ?
תשובה-
אני. הבלוף הגדול ביותר. הבלוף האולטימטיבי. אין אני. ההבנה הכי פשוטה ורגילה וחסרת עומק שאפשרית לצורך הסברת העובדה ה'טפשית' של יצירת האני. היא הסתכלות של זנב של פיל על עצמו (כנפרד מהחיה הכללית) ואמירת "אני". "אני" ישות נפרדת. אני לא זנב אלא ישות עצמאית חסרת כל תלות ובעלת יכולת משלי שאין להן גבולות.
אז זהו שזנב הוא רק זנב. ואם הוא נפרד אז אין לו יותר קיום. ה"אני" הוא צל. הוא הקצה ההשלכה הסופית של התודעה. שאין לה גבולות. הוא הנקודה הקטנה (הכי קטנה) שניתנת להגדרה או ניתנת לראייה - של משהו שאין לו גבולות ולא ניתן להגדרה או להכלה - או להבנה.
הזנב או הצל - או הנקודה הקטנה של צל של משהו שהוא חסר גבולות - אינו כלום - הוא רק הסימפטום - הוא הנקודה - הצל הקטן שמראה שיש משהו - שהוא מעבר - אך הצל הקטן - הנקודה הזו - אינה כלום - היא חולפת - עוברת ונעלמת - ההתייחסות (הבלוף) לאני לגוף הפיסי - לצל לנקודה הקטנה הזו שמסמנת במעורפל את המסע של התודעה רק באחד מכל המקומות שבהם היא קיימת ורק באחד מהזמנים שבהם היא מתגלמת - כמהות כולה - היא כמו להתייחס לזנב של הפיל כאילו הוא כל הישות - כל החיה כולה. הבלוף של האני הוא הבלוף הרציני והמהותי ביותר בזמן הזה ובמקום הזה.
כל המעשים - ה 'נכונים' וגם ה 'לא-נכונים' - כל האינרציה - אנרגיה - השאיפות והאשליות - של האנושות מרוכזות ברגעים אלו - בנקודות אלו. בנקודה הזו - של האני. האני - הוא המטרה - הסיבה היעוד התפקיד המהות הסמל המטרה העליונה ועוד ועוד.
השקרים המתרחשים בכל מקום עלי אדמות. בשם האני - אנשים נטבחים. ובשם האני אנשים אחרים טובחים. בשם האני אנחנו גוזלים וגונבים ובאותו שם אנחנו גם אוסרים אחרים שעושים למען אותה מטרה דברים זהים לחלוטין.
אין - אני.
אין אני לאף אחד אין שום אני.
האני הוא מה שאין . האותיות של אין - ואני הן אותן אותיות. לא לשווא.
יליד הארץ. נשוי. אבא. ספרן. מטפל ביורגונומי. משורר.