חופשה שנתית - התיישנות תביעה 

התיישנות תביעה - חופשה שנתית

נושא התיישנות תביעת עובד הנוגעת לסוגית חופשה שנתית מהווה נושא הדורש התייחסות וערנות מיוחדת מצד העובד- התובע הפוטנציאלי. הנושא מעורר לא מעט שאלות משפטיות ורצוי שהעובדים יהיו ערים ומודעים להן. במסגרת מאמר זה אתייחס לשאלה הבסיסית מהי תקופת התיישנות, אשליך ממנה לסוגית ההתיישנות הייחודית לעניין חופשה שנתית ואבהיר החל ממתי מונים  תקופת התיישנות זו בראי החוק והפסיקה.

מהי תקופת התיישנות? מדובר בתקופה שלאחריה מתיישנת עילת התביעה ולא ניתן לממשה במסגרת הליך משפטי (בהנחה וצד נתבע העלה טענת התיישנות ובכפוף לחריגים שונים). למעשה, מדובר במחסום דיוני טכני שעניינו מניעת מימוש זכות במסגרת הליך משפטי.

משך תקופת התיישנות - חוק ההתיישנות קובע מועד התיישנות בת 7 שנים (למעט תביעות מקרקעין ותביעות ספציפיות אחרות). לעומת זאת, חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1981 (להלן: "חוק חופשה שנתית") קובע בסעיף 31 תקופת התיישנות מקוצרת בת 3 שנים בלבד.

אם נעמיק באמור בסעיף 6 לחוק חופשה שנתית נמצא, כי חופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה, וסעיף 7 לחוק חופשה שנתית מדבר על אפשרות מוגבלת לצבירת חופשה, כך, שעקרונית לא ניתן לצבור חופשה שנתית, אך עובד רשאי, בתיאום עם המעביד ועל דעתו, לקחת לפחות 7 ימי חופשה ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.

על פי קביעת בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 324/05 ריבה אצ'ילדייב נ' עמישב שירותים בע"מ (ניתן ביום 27.3.2006)), העילה לפדיון חופשה נוצרת עם סיום יחסי עובד מעביד, ועובד המגיש תביעתו תוך פחות מ- 3 שנים מיום הקמת העילה, רשאי לתבוע את מלוא דמי פדיון חופשה המגיעים לו ביום סיום יחסי עובד מעביד. בד בבד קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי החוק מאפשר לעובד לצבור חופשה עד שלוש שנים בלבד ולפיכך, זכאות עובד לפדיון חופשה תהא בגין שלוש שנות עבודתו האחרונות בלבד, המסתיימות ביום סיום יחסי עובד מעביד.

כשנה וחצי מאוחר יותר הוסיף ושכלל בית הדין הארצי לעבודה את הלכת ריבה אצ'ילדייב בקובעו (ע"ע 547/06 משה כהן נ. ויליאם אנויה (ניתן ביום 8.10.2007)), כי אין בהוראת סעיף 7 לחוק חופשה שנתית, כמו גם בפסק הדין בעניין ריבה אצ'ילדייב, התייחסות לימי חופשה שהצטברו לעובד בשנת עבודתו השוטפת, ואלו ודאי נזקפים לזכותו עם תום תקופת העסקתו. לפיכך, בהתבסס על פסק דין זה, בעת סיום יחסי עובד מעביד, עומדים לזכות העובד, לכל היותר, ימי חופשה שהיה זכאי לקבל בשלוש השנים המלאות האחרונות להעסקתו, כאמור, בצירוף הימים שנצברו לזכותו בשנת העבודה השוטפת.

עצירת תקופת התיישנות- הדרך היחידה לעצור את תקופת התיישנות היא הגשת תביעה לבית המשפט. חשוב לדעת, כי פנייה אל המעביד, ניהול משא ומתן עימו או כל תכתובת אחרת עמו אינה עוצרת את מניין תקופת ההתיישנות.

לסיכום, מדובר בסוגיות סבוכות ומורכבות שאין להקל בהן ראש. במידה ואתם נתקלים בסיטואציה שעניינה פגיעה בזכויותיכם כעובדים, חשוב לפנות אל עורך דין דיני עבודה המתמחה בתחום על מנת שיוכל לסייע לכם ולפעול למימוש זכויותיכם על פי חוק ובהתבסס על הפסיקה העדכנית בתחום.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אינג' עדי א. עציץ ואין לעשות בו שימוש כלשהו ללא קבלת רשותו הפורמאלית מראש.