הורים אונליין: אחריותנו לגלישת ילדינו. 

הורים אונליין במודעות, הבנה ואחריות לגלישת ילדינו.



איך נבטיח שימוש נבון של ילדינו ברשת?
האם אנו יודעים מה עושים ילדינו ברשת?

הם משתמשים באמצעי התקשורת: דואר אלקטרוני, חדרי צ'אט, בלוגים, אתרי ווב 2.0, פורומים וטלפונים סלולריים. בתקשורת זו הם "נפגשים", משוחחים ומעבירים מסרים לתכנן ארועים חברתיים, לשתף מוסיקה, הקלטות, תמונות, לפגוש חברים, לקנות ולמכור קלפי משחק, תחביבים וכו'.

האנונימיות ברשת מביאה לכך שאנו מרגישים חופשיים יותר לעשות ולומר דברים, אותם לא היינו עושים או אומרים בלעדיה. האנונימיות נותנת אפשרות להטריד, להיות אלימים מילולית ואף פיזית בהמשך, להתחזות, לרמות, לפתות ולחשוב שלא יתגלו, לא ייתפסו ולא ייענשו.

ברשת יש הטרדות והעלבות של שליחת מיילים או SMS, תוך שימוש במלים פוגעות, מעליבות, איומים, פגיעה ישירה באדם המקבל. קיימת הפצה של מודעות שטנה, פרסום סודות אישיים, סיפורי עלילה, פרסום תמונות מזוייפות, פרטיות, או סודיות, אף תוך שימוש בתקשורת דואר אלקטרוני של בית הספר. ידועים מקרים של פדופילים שמתחזים לנשמות טובות, מפתים להיפגש במציאות לביצוע זממם.

איך נפתור באמצעות חינוך והכוונה בתקשורת טובה

בגישה נכונה, בלי לחץ, כאמור בעלון הגלישה של איגוד האינטרנט ועמותת אשנב, חשוב לא למנוע מהילדים את הגישה לאינטרנט, ולא להכניסם למשטר שאוסר על גלישה באופן כולל. החשש הוא "שנהיה מרוכזים בסכנות ונשכח את יתרונותיה". סינון חומרי הגלישה צריך להיעשות במסגרת תהליך שמכבד את הילד, בפיתוח אחריות שיסייע לו הרבה יותר מהפחדה. אל תלחיצו את הילד, תנו בו אמון. כללית, אל תעקבו אחריו בלא ידיעתו, מחשש שלא יראה בכם בני שיח, תעוררו התנגדותו ועשיית דווקא, או גלישה במחשב של חבר. רק לבדוק שהכל כשורה, די בהצצה בהסטורית תוכנות המסרים המידיים(מסנג'ר, איסיקיו).

ראשית נלמד בעצמנו את הכלי ותרבות האינטרנט, שנבין את כללי המשחק. נוכל כך להכיר לילד אתרים ידידותיים, בעלי תכנים איכותיים דוגמת אלפי, הלול, דףדף, סבבה, הופ, סנונית, מטח ואחרים, או אתרים בתחומי הענין שלהם.

נגלה מעורבות, לא נוותר עליה, אף אם אנחנו חשים שהילד יודע יותר מאתנו בכל הנוגע לאינטרנט, יש לנו אחריות ומחויבות להיות מעורבים בהרגלי הגלישה שלו, בהצצה מעבר לכתפו, כפי שבהמשך מומלץ למקם את המחשב בסלון.

נסביר לילדינו עשה ואל תעשה ברשת:

נדאג שהמחשב לא יהיה בחדר פרטי סגור, אלא בסלון הפתוח, למשל.

נומר שאין להעביר מידע כמו שם, תמונה, טלפון, פרטי כרטיס אשראי, תמונה, כתובת בית וכתובת דואר אלקטרוני, שם בית ספר. החשש הוא לחשוף את הילד לסכנה של מטרידים ופושעים.

נסביר איך לבחור בצ'אט כינוי שאינו מאפשר זיהוי מין, שם משפחה, כתובת, בית ספר.

נלמד מתי לצאת מפורום אם מרגישים מוטרדים, מבקשים מהם פרטים, מאיימים עליהם, או שלא נוח להם מהשיחה. נסביר שלא יכנסו לצ'אטים שמיועדים מלכתחילה למבוגרים. לא לענות להצעות מטרידות ולהתעלם מאיומים, מהצעות גסות , או מכל דבר שנראה לא בסדר. תגובה רק תגרור הטרדה נוספת. בכל מקרה אם הם מרגישים לא נוח בצ'אט או בתוכנת המסרים, אם מישהו שלח להם קישור או תמונה פוגעים - ללמדם לסיים את השיחה מיד.

נזהיר מצ'אט בחדר פרטי, שם מעצם היותם לבדם, בלי נוכחות וירטואלית של משתתפים אחרים, קל יותר לפתותם למסור פרטים אישיים, להטרידם וכו'. בדיוק כשם שלא יפתחו את הדלת לאדם זר כשהם לבדם בבית, כך גם לא לפתוח את הדלת הוירטואלית כשלא מזהים את המבקרים. נזהיר אותם מאשליות. לפעמים אחרי שיחת צ'אט שנמשכת שעות, נראה להם שבצד השני נמצא האביר שלהם, נסיך החלומות שלהם. לא תמיד זה כך. יש התחזות בצל האנונימיות, מפתים ומטרידים.

נוודא שייכנסו רק לחדרי צ'אט שיש בהם מנהל. יש אתרים שמודיעים בכניסה לצ'אט שלהם מנהל. אצל אחרים ניתן לבדוק זאת בכניסה להגדרת הפרטיות של האתר בדף הבית.

נסביר שיש להיזהר מזרים, לא לקבוע פגישות אמיתיות עם אנשים זרים שפגשו באינטרנט, בעיקר לא עם מישהו שמציע להם לבוא לפגישה לבד. לא להסכים לקבל מתנות מזרים שפגשו בצ'אט. להימנע מפגישה עם מישהו שרוצה לבוא לביתם למסור משהו, ובכל מקרה תמיד לספר להורים על כל קשר שיצרו ברשת, בעיקר כזה שמעורר חשד כלשהו. אמרו לילדים שאם אינם מרגישים נוח, שיספרו לחברים או לקרובי משפחה.

לא נרשה לילדים להיפגש עם חבר/היכרות וירטואלית מהרשת, ביחידות, ללא ליווי מבוגר, בבית, או בבית של חבר, שלא במקומות ציבוריים הומי אדם, ולא בשעה מאוחרת, לאחר החשיכה. בשניה שהם מרגישים בהתנהגות חשודה- שיסתלקו מהמקום ויתקשרו להורים או לחברים שעשויים להימצא בסמוך. נוודא שהילד מרגיש מספיק בטוח לספר לנו על כל קשר שיצר עם זרים בצ'אט, ועל כל הצעה לפגישה שהועלתה בפניו.

נדאג ליצור תקשורת והבנה טובה עם ילדינו. נשוחח אתם לברר היכן הם מבקרים ברשת, עם מי הם מדברים, האם באנונימיות, סוגי המסרים שמועברים, פיתויים, הטרדות, הרגשת אי נוחות וכו'. נסביר את עמדתנו ודרכי פעולה המתיחסות, כאילו למישהו אחר. לעתים ילדים קולטים טוב יותר מסרים שמיוחסים למישהו אחר - חבר, מורה, מדריך חברתי, קרוב משפחה וכו'.

נבדוק מדי פעם תכני הפורומים והצ'אטים בהם משתתפים ילדינו, כדי לגלות אם הילד מוטרד, מאוים, במצוקה, בפיתוי, בלחץ, מבקש עזרה במקומות לא ראויים ולא רצויים. על אף הרצון לשמור על הפרטיות, כאן אין ברירה, הענין בנפשנו.

ניצור הסכם גלישה בשיתוף, אמון, הבנה ובהסכמה של ילדינו. מוכח בסקרים שבמקום שיש הסכם כזה, הסכנה פחותה מאשר במקום שלא הגיעו להסכם כזה. ההסכם אמור לכלול התחיבות הילד לא למסור מידע על עצמו כמצויין לעיל, להודיע להורים על איום, הרגשה לא נוחה, לא להיפגש עם זר מהרשת, ללא בדיקה עם ההורים, לא לשלוח תמונתו ללא אישור ההורים, לא להגיב למסר לא נוח ולהודיע להורים, לא לגלוש לאתרים שהתחייב לא לגלוש, לגלוש כמספר השעות שנקבע בהסכמה ולהיות בקשר מתמיד עם ההורים בנושא כללי ההתנהגות ברשת. ההורים מתחייבים בהסכם ללמוד ולדעת על הגלישה ברשת כמה שיותר, ולקיים דיאלוג שמציב גבולות שיטוט ברשת, מתוך אמון וללא חרדה מיותרת.

איתותי אזהרה לתשומת לבנו

הילד מסרב ללכת לבית הספר או לצאת מהבית לחברים.

הילד מסרב לגלוש

הילד מסרב לענות לטלפון הנייד או הקבוע.

הילד מקבל שיחות מאנשים שאינו מכיר.

מגיעות הביתה חבילות שלא הזמנתם.

איך נפעל במקרה של:

הודעה של הטרדה, נשמור ונעביר לטיפול ספק האינטרנט. נדווח למחלקת אבטחת מידע/abuse של ספק האינטרנט.

התנהגות לא ראויה, מרמה, הטרדה או ניצול מיני, נדווח לרשויות ולמנהל הפורום/הצ'אט. אפשר גם לדווח למועצה לשלום הילד.

הטרדה בטלפון נדווח לספק, או/ו נחליף מס' טלפון.

במקרה של עבירה חמורה נפנה למשטרה.


אם הגעתם עד כאן, תמשיכו, תעקבו, הנכם מוזמנים לכנס של אשנב בתאריך 7 ביוני 2007, במכללה למנהל בראשל"צ שכותרתו:
"הורים 2:0 - לגלוש ולחזור הביתה בשלום"



הכותב חבר הנהלה בעמותת אשנב:
www.eshnav.org.il
http://zorem.eshnav.org.il