גישה ייחודית לחינוך באומנות בבית ספר יסודי באמצעות תוכנית העשרה 

גישה חדשה בחינוך לאמנות מתמקדת בלמידה מתווכת ומשלבת דרכי הוראה באמצעות יצירות אומנות במחקר ייחודי בישראל. המחקר בחן את השפעת תכנית העשרה באמנות, שפותחה לצורך המחקר על שינוי ציור דמות אדם אצל ילדים צעירים בני 6 עד 9 שנים, מתוך מטרה לפתח תפיסה חזותית מרחבית אצלם.

הצורך לפיתוח תפיסה חזותית מרחבית טובה אצל ילדים צעירים בראשית דרכם בבית הספר נבע מתוך הידע שיש לכך השלכות על לימודי המתמטיקה והגיאוגרפיה בהמשך לימודיהם בביה"ס היסודי לפי גולבק.

תוכנית העשרה באומנות בחרה להתמקד בציור חופשי של דמות אדם, מאחר והנושא שכיח  אצל ילדים צעירים מגיל 3 שנים בממוצע. לפי הספרות המחקרית של קוקס ואחרים, ילדים צעירים בגילאי 4-6 שנים בממוצע, יציירו דמות אדם במראה חזיתי (מראה של ציור דמות אדם כולל ראש, גוף, ידיים, ורגליים)  מתוך מה שהם יודעים על עצמם ומתוך ציור פנימי אינטואיטיבי. תאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר, שימשה  תיאוריה תומכת במחקר לפיה אינטליגנציה חזותית מרחבית היא בין השאר יכולת לראות אובייקט ממספר נקודות מבט. לכן, ההשערה הייתה שתפיסה חזותית מרחבית תתפתח אם תהיה לילד היכולת לראות אובייקט או דמות אדם מכיוונים שונים. היכולת להבין את מהות שינוי ציור דמות אדם ממראה חזיתי למראה צד הייתה תובנה חשובה לצורך מטרת המחקר.

השינוי בתפיסת הציור אצל הילד ממראה חזיתי למראה צד, נשענה על תאוריית השינוי הקוגניטיבי של פויירשטיין, הגורסת שהאדם הוא יצור משתנה והלמידה נעשית באמצעות תיווך של מבוגר. אינטראקציה זו בין בני האדם היא למידה מתווכת. לטענתו של קליין, דפוסי חשיבה הנקנים בעזרת התנסות בלמידה מתווכת עושים את המפגש הישיר בין הילד למתווך ליעיל יותר ומאפשרים לילד לקלוט כמות רבה יותר של מידע, ללמוד ממנו ולהשתמש בו.

הלמידה בתוכנית העשרה נעשתה באמצעות החוקרת/מורה שעמדה בין הלומד ובין הגירוי - יצירת אמנות – שתיארה ציור דמות אדם במראה צד.  המורה בחרה להדגיש, למקד ולתת משמעות לגירוי. כתוצאה מכך, הילדים  קיבלו מידע נוסף על המידע שקלטו תוך כדי התבוננות. המורה/חוקרת שמה דגש על שלושה מאפיינים: א. כוונה והדדיות כאשר המטרה היתה לסייע לתלמיד להתמקד באינטראקציה ולעודד אותו להגיב מילולית לשיחה שהתנהלה בפורום הכיתתי ב. טרנסצנדנטיות - התייחסות מעבר לשיעור, הרחבת המשימה למרכיבים נוספים ובכך נוצרה גמישות מנטלית בתהליכי החשיבה של הילד בעת שצייר דמות אדם. ג. תיווך למשמעות באמצעות תקשורת חיובית בונה ומחזקת את התלמיד.

תכנית ההעשרה באמנות שנועדה לתלמידים בכיתות א'- ג' בבית ספר יסודי, הביאה את הלומד הצעיר לתובנות חדשות בציור דמות אדם באמצעות מושגים באמנות. הדגש בתכנית הושם על התבוננות ביצירות אמנות כדרך הוראה בכיתות היסוד. יצירות האומנות נבחרו בקפידה רבה לתוכנית ושימשו מודלים ויזואליים לציור דמות אדם במראה צד.

עיקרי התכנית היו:

1. חשיפת התלמידים ליצירת אמנות בה דמות בתנועה או פעולה.
2. שיחה ודיון עם התלמידים על יצירת האמנות.
3. פעילות יצירתית המבוססת על יצירת האמנות.
4. משוב של התלמידים באמצעות ראיון.

במהלך התכנית, נחשפו התלמידים לחמישה שיעורים המבוססים על למידה דרך יצירות אמנות של רנואר וסאזן. כל היצירות תיארו דמות אדם בפעולה או תנועה. מערך השיעור התמקד בשלוש פעילויות עיקריות: התבוננות ביצירת האמנות דיון ושיחה, פעילות יצירתית של ציור דמות אדם בהתאם למודל ומשוב מילולי. כדי לבדוק את הפנמת ציור דמות אדם במראה צד לאחר התכנית, התבקשו התלמידים לצייר שתי דמויות העומדות זו מול זו ואוחזות חפץ בידיהן.

הממצאים הצביעו על כך שתוכנית העשרה באומנות קידמה את איכות הציור אצל התלמידים בכל שלוש הכיתות. התלמידים רכשו רמת ציור גבוהה יותר מהגיל הכרונולוגי שלהם. בנוסף הפנימו את השינוי הגרפי אותו רכשו והבינו את ההבדל בין ציור במראה חזיתי לבין ציור במראה צד. ההלימה בין התיאור הגרפי ובין התיאור המילולי שנקלטה בכל שלוש הכיתות הוכיחה שהתכנית קידמה אצל התלמידים תרגום ויזואלי-גרפי לתיאור מילולי ולהיפך ובכך פיתחה תפיסה חזותית מרחבית.

השילוב בין למידה באמצעות מורה-מתווך ובין גישת הוראה באמנות של למידה באמצעות יצירות אומנות היו שני גורמים עיקריים בתהליך התפתחות קוגנטיבי של התלמידים שהוביל לפיתוח תפיסה חזותית מרחבית. במהלך התוכנית התלמידים רכשו בנוסף על התיאור הגרפי, גם יכולת הבעה מילולית המלמדת על הבנה של נקודת מבט חדשה בתפיסת דמות אדם. התכנית פיתחה מיומנויות חשיבה מטה-קוגנטיביות כאשר אלה המריצו תהליכי חשיבה של התלמיד במהלך הציור ולאחר מכן בחשיבה עליו. תהליכי למידה, הטמעה והתאמה ולמידה מתווכת פעלו בהדדיות. שילוב ייחודי זה אפשר להוציא אל הפועל את פוטנציאל התלמיד לרמת ההתפתחות הגבוהה שלו בציור דמות אדם.

חשיבות המחקר בהצגת גישה מקורית בחינוך לאמנות לכיתות א'- ג' בבית ספר יסודי ותרומתו להתפתחות קוגנטיבית של ילדים צעירים.