המשך ההקפאה, או תחילת הבניה המחודשת 

ממשלת ישראל עומדת בפני משבר הגדול ביותר עד כה.היא נדרשת לקבל החלטה האם ממשכים בהקפאת הבניה, או שמא, מתחילים לבנות בכל השטחים עם כל המשמעויות לכך ומדוע לו מקבלים את הצעתו של דן מרידור?

אכן מתקרב המועד 26 לספטמבר במהירות יתרה יותר מהר מכפי שחשבנו, המועד בו יפוג צו ההקפאה הזמנית לבנייה בשטחים. מועד שיכול להיות קו פרשת המים בכל הקשור לשיחות על הסכם השלום עם הפלסתינים. וכבר מתלהמות וסוערות הרוחות בין אלה המתכוננים עם הבולדוזרים להתחיל בתנופת הבנייה מסיבית בכל השטחים אף במחיר פיצוץ השיחות ובכך למעשה למנוע כל סיכוי להסדר עם המשמעויות הרבות לכך, לבין אלה המצדדים בהמשך ההקפאה, כל עוד שיחות הקירבה והישירות עוד לא מיצו את עצמן, על מנת לתת לזה סיכוי.

כאשר ברור לכולנו, שאם תתחדש הבנייה בשטחים, אין סכוי שהפלסתינים ימשיכו בשיחות להסכם שלום ואף הודיעו על כך מראש ,יחסינו עם ארצות הברית יחריפו חרף החיבוק שקיבל נתניהו לאחרונה. .הליגה הערבית עלולה במקרה זה למשוך את תמיכתה להסדר וכן נזק ביחסינו עם הקהילה הארופאית.שלא לדבר על אפשרות חידוש המהומות.

לכולנו לא ברור מה סכמו בינהם הנשיא אובמה ובנימין נתניה בנושא ההקפאה במפגשם האחרון בוושינגטון ולאזה הסכמות הגיעו בסוגיה זו. נראה שטוב שלא פורסם הסכום כדי לא לקיים את המשבר לפני הזמן.

והנה בא השר דן מרידור השפוי מכולם, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, והציע, שעם תום תקופת ההקפאה, בעוד כחודשיים, ישראל צריכה לחדש את הבנייה ביהודה ושומרון רק באזורים שבברור יישארו בריבונות ישראלית – אחרי שתוקם מדינה פלסטינית. כדוגמא התייחס מרידור לגוש עציון ולמעלה אדומים.

 
במקומות אחרים, אמר, אין שום סיבה לבנות בהם, משום שאלה שטחים שקרוב לוודאי שיימסרו למדינה הפלסטינית. מרידור הוסיף שזו דעתו האישית ואין לו מושג אם היא מקובלת גם על ראש-הממשלה.

מה רע בהצעה הגיונית זו? והרי עד סיום השיחות לכאן או לכאן, נדע כולנו היכן אנו עומדים.

ברור שלכך דרושה הסכמה של הפלסתינים והאמריקאים, ולשם כך נותרו לנו קרוב לחודשיים כדי לדון ולסכם על כך.

ולשאלה,מה יעשו בנתיים אנשי הישובים בשטחים? התשובה היא-ימתינו עוד כשנה עד להתברר המצב, או שישארו בלי כל הסכם שלום עם כל המשמעויות,  או שיפונו לאלתר,אך עם הסכם שלום.

אתפלא מאד שלא כך תהיה ההחלטה של הממשלה.