למערב הפרוע, היו, כמו לדרבי, כמה חוקים משלו: עיירה קטנה, נבל מרושע במיוחד שעושה בתוכה את המוות לאזרחים השלווים וגיבור בעל לב זהב שמתפקידו לעשות קצת סדר בבלאגן. המערבון, אחד מהז'אנרים ההוליוודים הקלאסים לא ממש נעלם מעולם, הוא לובש ופושט צורת וכל עוד מתקיימים בו המרכיבים שהוזכרו כאן לעייל הסיכויים שלו להפוך לסרט טוב הם לא רעים.
העובדה שקווין קוסטנר אשר חיבתו לז'אנר גדולה במיוחד ["רוקד עם זאבים"] פונה אליו בשנית על מנת להציל את הקריירה המדשדשת שלו, לא מפתיעה.. ב"רוקד עם זאבים", שקרי ומעצבן ככל שהיה, רשם לזכותו קוסטנר את רגע התהילה הקולנועי הגדול שלו. מאז זרמו להם מים רבים במיססיפי וקוסטנר התבזה בשורה ארוכה של סרטים זניחים שלא הצדיקו את משכורות הענק שלו והתקציבים המנופחים של סרטיו.
"שטח פתוח" של קוסטנר הוא הפתעה גדולה וטובה מכל בחינה. בניגוד לאווירה האפוסית ששרתה על "רוקד עם זאבים" קוסטנר, כבימאי וכוכב ראשי גם הפעם לוקח את הסרט למחוזות המדוייקים והנכונים של כל מערבון טוב. בתוך סיפור האיש הטוב האיש הרע הקלאסי הוא יוצר סרט יפיפה, מדויק ונכון. הטיול של קוסטנר במחוזות הז'אנר הוא אמין ומעל לכל מרגש במיוחד אולי מכיוון שבחר להתעסק בדרמה קטנה ולא בשאלת זהות לאומית או בחומרים הבומבסטים הגדולים שהוא כל כך אוהב להתעסק בהם. קוסטנר, בניגוד להרגלו, לא שואב את כל זמן המסך של הסרט ונותן לעלילה ולתסריט המצוין את המקום הראוי להם. דמויות המשנה מפותחות ומלאות. אמריקה הצפונית על מרחביה האין סופיים מצטלמת טוב מתמיד והיא משמשת כר נפלא לדרמה הגדולה הרוחשת מתחת לפני השטח. הבעיה המרכזית של מרבית המערבונים היא שיש בהם משהו שהוא לא מעודכן מדי ופעמים רבות מדי הם נדמים לנו כלא רלוונטים לחיינו שלנו, לא זה המקרה ב"שטח פתוח". קוסטנר תוקף את חוסר העדכנות של הז'אנר על ידי חוש הומור נכון שמופיע בזמן ושותל סיפור משנה רומנטי יפה ועדין לכל אורכו של הסרט. על קווין קוסטנר כבמאי לא היו לי מילים טובות לומר עד הסרט הזה שמראה בשלות ובגרות. קוסטנר הכוכב זז הצידה למען הסרט כמכלול בפעם הראשונה בקריירה שלו. ללא ספק הוא גם מפתיע במיומנות השליטה שלו בכלים קולנועיים עדכניים. לצידו של קוסטנר רוברט דובל הנהדר שמרגש בכל דקת מסך אפשרית, כמו נולד לתפקיד קאובוי עייף ואנט בנינג באחד מן התפקידים הטובים ונטולי המניירות שעשתה בשנים האחרונות. קוסטנר לא ממציא מחדש את המערבון הוא פשוט מכבד אותו ואת חוקיו והתוצאה נפלאה.
העובדה שקווין קוסטנר אשר חיבתו לז'אנר גדולה במיוחד ["רוקד עם זאבים"] פונה אליו בשנית על מנת להציל את הקריירה המדשדשת שלו, לא מפתיעה.. ב"רוקד עם זאבים", שקרי ומעצבן ככל שהיה, רשם לזכותו קוסטנר את רגע התהילה הקולנועי הגדול שלו. מאז זרמו להם מים רבים במיססיפי וקוסטנר התבזה בשורה ארוכה של סרטים זניחים שלא הצדיקו את משכורות הענק שלו והתקציבים המנופחים של סרטיו.
"שטח פתוח" של קוסטנר הוא הפתעה גדולה וטובה מכל בחינה. בניגוד לאווירה האפוסית ששרתה על "רוקד עם זאבים" קוסטנר, כבימאי וכוכב ראשי גם הפעם לוקח את הסרט למחוזות המדוייקים והנכונים של כל מערבון טוב. בתוך סיפור האיש הטוב האיש הרע הקלאסי הוא יוצר סרט יפיפה, מדויק ונכון. הטיול של קוסטנר במחוזות הז'אנר הוא אמין ומעל לכל מרגש במיוחד אולי מכיוון שבחר להתעסק בדרמה קטנה ולא בשאלת זהות לאומית או בחומרים הבומבסטים הגדולים שהוא כל כך אוהב להתעסק בהם. קוסטנר, בניגוד להרגלו, לא שואב את כל זמן המסך של הסרט ונותן לעלילה ולתסריט המצוין את המקום הראוי להם. דמויות המשנה מפותחות ומלאות. אמריקה הצפונית על מרחביה האין סופיים מצטלמת טוב מתמיד והיא משמשת כר נפלא לדרמה הגדולה הרוחשת מתחת לפני השטח. הבעיה המרכזית של מרבית המערבונים היא שיש בהם משהו שהוא לא מעודכן מדי ופעמים רבות מדי הם נדמים לנו כלא רלוונטים לחיינו שלנו, לא זה המקרה ב"שטח פתוח". קוסטנר תוקף את חוסר העדכנות של הז'אנר על ידי חוש הומור נכון שמופיע בזמן ושותל סיפור משנה רומנטי יפה ועדין לכל אורכו של הסרט. על קווין קוסטנר כבמאי לא היו לי מילים טובות לומר עד הסרט הזה שמראה בשלות ובגרות. קוסטנר הכוכב זז הצידה למען הסרט כמכלול בפעם הראשונה בקריירה שלו. ללא ספק הוא גם מפתיע במיומנות השליטה שלו בכלים קולנועיים עדכניים. לצידו של קוסטנר רוברט דובל הנהדר שמרגש בכל דקת מסך אפשרית, כמו נולד לתפקיד קאובוי עייף ואנט בנינג באחד מן התפקידים הטובים ונטולי המניירות שעשתה בשנים האחרונות. קוסטנר לא ממציא מחדש את המערבון הוא פשוט מכבד אותו ואת חוקיו והתוצאה נפלאה.
אלי מורנו הוא סופר, מקים ומנהל אתר קופירייטס לשמירה מקוונת של זכויות יוצרים.
http://www.copyrights.org.il
http://www.copyrights.org.il
