זה נפל עלי כרעם ביום בהיר. בלי שום הכנה מוקדמת. פשוט הגיע משום מקום, סתם ככה, בזמן שאני חיה את חיי הנוחים והשקטים.
היה זה יום רגיל כמו יתר הימים, כשפתאום נפלה ההחלטה המפתיעה - צריך לעבור בית!
בהתחלה הייתי קצת מופתעת, ואז הבנתי שזה אמיתי. כתגובה נשית טבעית, נכנסתי לפאניקה, צרחתי, השתוללתי, קיוויתי שזה רק חלום בלהות אבל כלום לא עזר. מאיזה כיוון שלא בחנתי את המצב הבנתי שאין מנוס וחייבים לעבור את התהליך הכואב והמנער של מעבר דירה.
מה יש במהלך הזה, שמעלה בנו כאלה תחושות? למה מעבר דירה לא יכול להיות סיבה למסיבה?
עבור רובנו, המושג "מעבר דירה" עושה אסוציאציה של משהו מעיק ומתיש, שיגרום לדופק שלך לעלות, לזיעה קרה לבצבץ ולתחושת מחנק קלה שמיד מתחלפת במחשבות כבדות ונוגות על אובדן משוש חייך - הבית שאתה כל כך אוהב.
וכך ראיתי איך כל חיי מסתכמים בכמה ארגזים מסכנים בתוספת של מספר רהיטים כבדים.
בעודי עומדת ומתבוננת על תמצית חיי, הייתה לי הארה (רוחנית, אם אתם באמת רוצים לדעת) והבנתי שלעבור דירה זוהי זכות גדולה, ובמקום תחושת האבל ששרתה עלי לאט לאט נמלאתי שמחה בלתי מוסברת.
אולי זה הזיכרון של כל אותן שנים, כשברגע אחד הייתי אורזת את כל חפצי ויוצאת לטיול גדול, או סתם כי סוף סוף משהו הולך להפר את שגרת חיי הידועה מראש?.
פתאום, סתם ככה, ללא כל סיבה מיוחדת והסברים מתנצלים, יכולתי להיפטר מכל אותן "מתנות" שקיבלתי ואספתי מחבריי. שלמעשה, עם הזמן, התבררו כערמות פסולת שיכולות למלא אולם כדורסל. ואל תבינו אותי לא נכון - אני נחשבת כאחת נקייה עם בית מבריק. אז איך לעזאזל קורה, שבבית שלי קומה שלמה מוקדשת לאוסף של חפצים מיותרים שעומדים להם סתם ככה ללא כל שימוש?
בסופו של דבר יצאתי מרוצה מכל הסיפור. הבנתי שלעבור בית זה כיף גדול, וכמו כל דבר בחיים, השאלה היא איך נבחר להסתכל על זה - על חצי הכוס המלאה או הריקה.
ואם אתם שואלים אותי - התשובה היא ללא ספק כן! תעשו לעצמכם טובה, תעברו מידי כמה שנים בית ותראו ששיגעון יכול להפוך לחלום.
טלי בר הייפלר - קידום אתרים אורגני וממומן, שרותי כתיבת תוכן, שיווק ברשתות חברתיות