680פסטיבל אינטימדאנס-תיאטרון תמונע680 תמונות-יחצ"ן תיאטרון תמונע מקיים כל שנה פסטיבל "אינטימדאנס" . בשנתיים האחרונות היו לפסטיבל נושאים מוגדרים כגון "ורוד-ירוק" ו"מכוער". השנה נושא הפסטיבל היה "קישוט ופשע". שלושת הנושאים מהוים טרילוגיה הקשורה בנושא מה אתה רואה ומה מוצג.מתוך התכניה אני למד מה היה הרעיון של אינטימדאנס כאשר נוסד:שום דבר אינו מובן כשמדובר ביצירה. המארגנים ביקשו מהמציגים לא לפנות אל המוכר והבטוח אלא להתבונן בדברים הבסיסיים ביותר ולגעת בנקודה קטנה של ענין.אכן יש לומר שהמארגנים הצליחו בכך ביותר. ראינו בפסטיבל השנה בערב של עבודות חדשות 7 עבודות .כולן חריגות.כולן מענינות.כולן מופשטות ביותר. לא יכולתי להשתעמם לרגע .רוב הקטעים היו מקוריים ביותר,מבוצעים היטב עם רעיון מסויים שלא תמיד אפשר היה להבינו בנקל. לא כל כך היה לי ברור הקשר של הקטעים עם השם שנבחר לפסטיבל השנה וגם לא לשם הכללי של הפסטיבל"אינטימדאנס". השם הזה מחייב .יש בו את המילה דאנס ואם כך ,חייב להיות בו רוב הזמן ריקוד, אך לא בכל אחד מהקטעים מצאתי אותו. כל קטע בפני עצמו היה יפה ,אורגינלי מבוצע היטב אך לא היה בו בעצם ריקוד. בחלק גדול מהקטעים חזר הרעיון של בחור המופיע כאישה עם נעלי עקב והמתנהג בהתאם. האם חזרה זו היתה מכוונת בזמן בחירת הקטעים או אולי קשורה למילה הראשונה של נושא השנה-"קישוט"... אין אפשרות להתיחס לכל הקטעים בהרחבה . אומר רק שהתרשמתי ביותר כריקוד מהקטע "מתפנטז"מאת רן בן דרור ובביצועו. היה בו רעיון ,תוכן וביצוע יפה.רוב תחילת הריקוד נרקד עם הגב אל הקהל. האופיני בריקוד היו התנועות הרחבות של הידיים והרגליים,גילגולים על הריצפה תוך כדי הפגנת זריזות,גמישות וכושר ראויים לציון. "בrhythm is a dancer" מאת אפרת נבו ובביצועה לא התרשמתי במיוחד מהריצה במעגלים המצטמצמים בהדרגה. הריקוד"אנה ממך:שיבוטים באסטטיקה" מאת עידן יואב עם רועי יצחק ואריאל כהן היה אסטטי מאוד שצבע מכונת התפירה היה זהה לצבע שערות ה"בחורה".היתי מכנה קטע זה ,לפחות בחלקו הראשון כמיצג כי אין ריקוד ללא תנועה. "2010"מאת יסמין פרבר ובביצועה היה עמוס באביזרים ופרטים, שלי, לא התקשרו ביחד.הקשר עם שם הפסטיבל?-אולי פשע בטלויזיה בקטע הסרט שהוקרן. "קורפורפוליס" מאת רותם תש"ח עם כרמית בוריאן זכה למחיאות הכפיים הממושכות ביותר וזאת בזכות התמליל היפה והפילוסופי וכן האקרובטיקה היפה שביצע רותם. אם קטע זה היה מוכנס למסגרת מתאימה אחרת נראה לי שהיה מצליח יותר. "בייב מס'11" מאת ובביצועה של מיכל גיל היה יפה והריקוד בו היה העיקר. לסיום ראינו את"שושנה בצרפתית"מאת ענת כ"ץ וארז מעין.קטע זה היה מעולה מבחינה חזותית ושוב ראינו בו בחור בנעלי אישה הסוחב טלויזיה המראה משחק כדורגל.על כיסא קטן בצידי הבמה היה מונח אקדח שלו השתמשו בו. האישה במקום לירות בבעל שרואה כל הזמן כדורגל סחבה את הטלויזיה ...קטע יפה היה גם החולצה הנכנסת והמתפתח ממנה. תוך כדי הצגת קטע זה יצאו שניים ממשתתפי הערב מאחורי הקלעים ואחת יצאה מדלת אחורית שעל הבמה והשני חצה את הבמה ויצא מהדלת הראשית. מענין היה לדעת אם היה זה חלק מההופעה או גימיק או אולי חוסר התחשבות בחבריהם המציגים באותו רגע-דבר שאינני חושב כך. פסטיבל זה הנו מענין .לא משעמם. יש בו הרבה רעיונות.זאת במה נוספת להצגת דברים לא מקובלים,דברים שאין להם מסגרת אחרת,דברים שיש בהם רעיונות יפים לפעמים לא מפותחים דיי ועבודות לא מוגמרות,דברים המעוררים למחשבה ותמיד מסקרנים ביותר. נהירת הקהל אל הפסטיבל היא הוכחה שיש מקום לפסטיבל כזה במתקונתו כפי שהיא. לראות או לא לראות:מסקרן,מענין,חריג.נהנתי .המצפה לריקוד עלול להתאכזב. נכתב על ידי elybikoret אלי ליאון, 31/7/2010 09:11
