צ'י קונג (צ'י גונג) - ההשפעה המרפאת 

ההשפעה המרפאת של צ'י קונג

אמנות הצ'י קונג קימת בסין למעלה משלושת אלפים שנה. הצ'י קונג כולל בתוכו תחומים רבים, ובהם שיפור הבריאות, פיתוח כישורים לאומנויות הלחימה, התפתחות רוחנית ועוד. כיום התחום העיקרי בו מתמקדים העוסקים בתחום, הוא הצד הבריאותי ושילובו בהתפתחות רוחנית. במאמר זה אנסה לסקור ראיות שונות להשפעתו המיטיבה של הצ'י קונג.

צ'י קונג ובריאות הגוף
התיאוריה של הרפואה הסינית מכירה ב"צ'י" (אנרגית החיים) כגורם מרכזי בבריאות האדם. הרפואה הסינית המסורתית רואה את האדם כמכלול גופני נפשי של תפקודים אנרגטיים, הקשורים ברובם לאיברים הפנימיים, ושל ערוצי אנרגיה (מרידיאנים) המקשרים בין תפקודים אלה ובין הפנים והחוץ. גורמים חיצוניים ופנימיים כמו אקלים ( קיצוני ומשתנה), תזונה לקויה, והתנהגות רגשית ( הדחקה ומצבי רוח קיצוניים), עלולים לגרום לחוסר איזון בתפקודי האיברים, ולחסימות בערוצי האנרגיה- ובכך להביא למחלה. תפקידו של המרפא ברפואה בסינית הוא לפתוח את החסימות בזרימת האנרגיה ולהביא לאיזון מחודש של מערכות הגוף.

הדגש המרכזי בצ'י קונג שמטרתו שיפור הבריאות, הוא הרפיה ושחרור. שחרור והרפיה אינם מונחים המתייחסים לגוף הפיזי בלבד, אלא מתייחסים ליחסי הגומלין בין הגוף והנפש. שחרור פיזי תלוי בשחרור נפשי ולהפך. החיים המודרניים מביאים רבים מאתנו לחיים ברמת מתח גבוהה. מתח נפשי הופך למתח פיזי, זרימת האנרגיה בגוף נפגעת, ומכאן הדרך לירידה בתפקוד ואף למחלות קצרה. תרגול הצ'י קונג מאפשר לאדם להוריד את רמת המתח הנפשי והפיזי, ובכך לשפר את איכות חייו ותפקודו. כאשר הגוף והנפש שקטים, ביצוע תרגילי צ'י קונג, המשלבים תנועה, נשימות, דמיון מודרך ומדיטציה, מעמיק את השקט הפנימי, מחזק את זרימת האנרגיה בגוף, ומביא לשיפור הבריאות ואף לריפוי מחלות.

צ'י קונג והנפש
קיימות כיום גישות שונות, מהן עתיקות כמו הרפואה הסינית, ומהן מודרניות כמו זרמים מסוימים בפסיכולוגיה (פסיכוסומטיקה, פסיכונוירואימונולוגיה ועוד), המדגישות את הקשר בין הגוף לנפש. כאשר אנו מכירים בקשר ההדדי בין הגוף והנפש, ניתן להתבונן בתהליכים נפשיים בהקשר הגופני והאנרגטי שלהם. הרפואה הסינית והצ'י קונג רואים בזרימת המודעות, זרימה של אנרגיה הקשורה לגוף. המישור האנרגטי והמישור הנפשי הנם ממדים שונים של אותה שלמות. איכות זרימת האנרגיה עוצמתה והחופש שבו היא זורמת, הנן למעשה השתקפות של מצבו הנפשי של האדם, שבמקביל מהווה השתקפות של המצב האנרגטי (תהליך זה מתאר חלק מההשתקפויות ההדדיות המתקיימות בין מישורי הקיום השונים של האדם). ניתן להבין אם כך מצבים של חסימה רגשית, הדחקה, התפרצויות רגשיות ועוד, כביטוים של חסימה או חוסר איזון בזרימת האנרגיה. בשפה מודרנית יותר ניתן לומר בהכללה שטראומות נפשיות, אם בילדות, ואם בגילאים מאוחרים, מביאות לחסימה בזרימת האנרגיה הנפשית, ומונעות מן האדם למצות את הפוטנציאל הטמון בו לאושר, לזרימה וליצירתיות.

תרגול סוגי צ'י קונג המשלבים תנועה מדיטטיבית, ומדיטציה ללא תנועה, מוכר במסורת הסינית כאמצעי אידיאלי לאיזון וחיזוק האנרגיה הנפשית. תרגול הצ'י קונג מביא לתהליך של ריפוי עצמי. במסגרת תהליך זה, שמידת השפעתו תלויה בנכונותו ובהשקעתו של המתרגל, מתחילה רמת האנרגיה בגוף להתחזק, חיזוק האנרגיה מביא לפתיחת חסימות, ופתיחת החסימות מביאה לשחרור אנרגיה נפשית מודחקת. השחרור הזה, יכול להתבטא בשחרור של רגשות, זיכרונות, ואף חוויות פיזיות , שהודחקו. לאחר תהליך השחרור (שיכול להיות לא קל ואף קשה רגשית), יחוש האדם זרימה, שחרור, ורמות חדשות של חוויה אנושית.

צ'י קונג והרוח
מקורם של חלק מתרגילי הצ'י קונג, בתרגולים שמטרתם התפתחות רוחנית. הראיה שהאדם (מיקרוקוסמוס) הוא חלק בלתי נפרד מהיקום (מקרוקוסמוס), ושקיימת בינהם זרימה והשפעה אינסופית ("AS ABOVE AS BELOW"), עומדת בבסיסן של תפיסות רוחניות שונות. השחרור והזרימה שהאדם חווה בעקבות תרגול הצ'י קונג, ברמה הגופנית והנפשית, יכולים להתרחב גם אל החוויה הרוחנית. תרגולים מסוימים של צ'י קונג (בעיקר כאלו הכוללים מדיטציה, כחלק בלתי נפרד) מעודדים פתיחה אל חוויה רחבה יותר של הקיום האנושי. כפי שניתן לפתח את זרימת האנרגיה בתוך האדם, ניתן גם לפתח את הזרימה בין האדם ליקום הסובב אותו. תרגילים שונים מתייחסים לקשר עם אנרגית האדמה, אנרגית השמים, וכוחות הריפוי שביקום. וכך, מתוך איזון עם המישור הפיזי והנפשי, יכול תרגול הצ'י קונג לשמש כלי לחיבור האדם עם החוויה הרוחנית שלו.

לסיכום ניתן לראות כי לתרגול הצ'י קונג השפעה מרפאת במישורים רבים. הגורם החשוב ביותר בתרגול צ'י קונג הנו הרצון לשינוי. מתוך רצון זה נובעת ההשקעה של האדם בתרגול, והשקעה זו של זמן ואנרגיה, בשילוב עם תרגול נכון, יכולה להביא לשיפור משמעותי בכל תחומי החיים.