בסיום קורס מגשרים 

בסיומו של קורס מגשרים.

אז כמו שאומרים: גם זה נגמר.

6 ימי מילואים מלאים, עם יציאות ערב, בלי משא אלונקות, עם קפה צהרים לסרוגין ומשמעת של טירונות אמיתית. ממש מחלקה של "סבונים". אמרו לשבת, ישבנו. אמרו להתקבץ לקבוצות, התקבצנו. אמרו לשחק, שיחקנו.

יש אפילו אומרים, שאין ביטחון בתוצאות בכול הנוגע ליכולתנו כ מגשרים, אבל יש לנו הרבה יותר סיכויים כשחקנים. אולי יעסיקו אותנו במסגרת קבוצות הדגמה ותרגול, אימפרוביזציה או סתם קרקס.

כך או כך, סימנו והחל מיום הראשון הבא אפשר לעדכן את היומנים ולחזור לשגרה.

מדבר אחד אני שמח שנפטרתי: נפטרתי מלהחליט בכול שבת באיזה שעה אני אמור לצאת ביום א' בבוקר ובאיזה מסלול לנסוע. כל היוצא לדרך בימים אלה, חייב להצטייד ב "קמיע" וב "ברכת הדרך", לא משום שזה עוזר, אלא למען השקט הנפשי. שעשית את כול שאפשר היה כדי להגיע בזמן. ואני לא מתפלל. אני חילוני מושבע.

אז הגענו. שתינו קפה. החלפנו רשמים על "הפקקים" וחוויות הדרך. רוקנו את סל הנצרים מקוראסונים עם שוקולד והתיישבנו דרוכים לשמוע איך פותרים את הצרות של אחרים כאילו לא מספיקות לנו הצרות שלנו.

אז מה ניסו ללמד אותנו -

להציג את עצמנו. - זאת הזדמנות בלתי חוזרת כמעט, לספר לשני מסוכסכים, על עצמך, תוך שאתה מוסיף הרבה סופרלטיבים שאתה רוצה שיהיו לך, ולספר על פעילויות שהייתה מעורב בהם וניהלת, גם אם לא. למי יש זמן לבדוק.

אחרי זה - קבע את גובה התשלום שתקבל. זה חיוני והכי מעשי מבחינתך כמגשר. לא ברור אם תצליח לבנות גשר אבל את האגרה אתה צריך להיות מסוגל לגבות. אחרת, אתה צפוי להיות צד בגישור הבא ואת הוצאות המגשר הבא תשלם מהכסף שלא גבית אלא אם יתברר שהמגשר שימנו לך למד אתך באותו קורס, וגם אז רק אם יתברר שהוא "פרייר" כפייתי.

ניסו ללמד אותנו לא לדבר מדי, לא להגיב מדי, לא לזוז ולא לנשום שמע אחד הצדדים יזהה שאתה לא זה שהוא התכוון שתהיה, ואז אין גישור ואין אגרה.

ניסו ללמד אותנו להראות שאנחנו מבינים גם כאשר המדבר אליך מקשקש ומדקלם אוסף של שטויות בלי מיץ עגבניות ובכול מצב אחר היינו שולחים אותו לאימא שלו.

ואמרו לנו את הקשה מכול ! לא לנקוט עמדה !


איך אפשר - האם יש יהודי טוב אחד, שלא לדבר ישראלי, שמסוגל להקשיב לשני דוברים ולא לנקוט עמדה - אצל רובנו זה אינסטינקטיבי. בדרך כלל, עוד לפני שגומרים לשמוע את הבעיה, כבר יש לנו דעה והצעה אחרת מאשר לאחרים. ואני אומר, התחושה היא, שכדי להיות מגשר, על פי התאוריה שלימדו אותנו, צריכים להיות בעלי אופי מסורס, ולא בעלי עמדה תמיד. כאלה שיש להם עמדה בכול מצב, עם כול ציבור וגם כאשר רצוי שלא תהיה לנו עמדה.

ואם במקרה הצלחנו לבנות גשר, רצוי כי יהיה יציב יותר מגשר "המכביה" ואם יש ספק באשר לחוזקו, למנוע כי יגשר על פני מים עכורים.

ואל תגשר בין צדדים מסוכסכים בקיבוץ שלך פן יכניסו לך את שאריות הגשר אליך הביתה.

האבא שלי - זיכרונו לברכה - היה מספר על שכנים מסוכסכים שהתפייסו ביניהם אבל נשארו מסוכסכים עם המגשר.

אז מה - תעדיפו מסוכסכים בקיבוץ השכן. יש לזה הרבה יתרונות:

סיבה טובה להזמין רכב ליום שלם.

אתה חופשי לספר בבית, ממילא לא אוהבים את השכנים עוד מאז העלייה על הקרקע.

אתה לא חייב לשבת אתם לארוחת הערב.

אתה יכול לפגוש את המסוכסכת ביחידות, בביתה, בנסיבות מקילות. או שהיא תוודא או שאתה תוודא אותה על פי הכללים.

וזה גם יחשב לך כהכנסה מעבודות חוץ. ואם אי פעם יחלקו בונוסים על פי הכנסות - יגיעו גם אליך.

אז כמו שאמרתי. סיימנו את רצף ההרצאות ועוד המלאכה מרובה. נשאר להתנסות במציאות שתמיד היא שונה וקצת אחרת מהתרגול בכיתה.

על המורות - לגלית הייתי מתקין וריאטור להתאמת מהירות הקול. כול השאר היתי משאיר ללא שינוי. בממוצע, יחד עם סוזן מהירותfix .

שתיהן דיברו 40 שעות ויותר. אנחנו בקושי השחלנו מילה. גם משום שהינו מנומסים - כך אמרו עלינו - וגם משום שכול שאלה והתשובה עליה נפלו על ח"ן ההפסקות. וזה לא קל.

ואחרי הכול, היה מעניין. באווירה טובה ומעניינת. ועל כול אלה חייבים תודה לסוזי וגלית.

וגם לרוני. למה לרוני - ככה.

ואם תריבו, תזמינו אותי. אני מתנדב לגשר לכם במחירי הנחה. לא בלי כסף. כי אם לא תשלמו תחשבו שזה לא היה שווה. אז צריך לשלם. אפילו תשלום סימלי.

ועד אז בהצלחה. מ ....... דני.

ואל תהססו להמשיך וגם להפסיק. אחרי הכול זה יכול להיות גם ככה וגם ככה. וגם ככה וככה. וגם ככה ככה. והחשוב שהצדדים יסכימו שיהיה ככה.

מבחינתנו כול ככה שיהיה ככה ! ובתנאי שלא יהיה ככה, אם נידמה לנו שלא צריך שיהיה דווקא ככה ! הבנתם -

ומנהל הקורס - 10 פלוס. הציון כולל את הקרחת.