חלומות סדרתיים 

דרך החלום - רונית נשר

טור 3 - חלומות סדרתיים

אחד התחומים המרתקים בעבודה עם חלומות - היא עבודה עם חלומות סדרתיים.

חלומות סדרתיים הם חלומות שחוזרים על עצמם יותר מפעם אחת, לעיתים לאורך תקופה ארוכה מאד. חלומות אלו משמשים כפנס המראה לנו שמשהו בחיינו דורש התייחסות יותר מעמיקה, משהו בסגנון: "הי! התעלמת ממני בזמן האחרון." חלומות כאלה מזכירים לנו ששכחנו להתייחס לתחום מסוים בחיינו, או שיש לנו עניין לא גמור עם מישהו/ משהו.

באחת הסדנאות סיפר עופר, בן 38 , על חלום שחוזר על עצמו בחודשים האחרונים. בכל פעם שהחלום מופיע, הוא מתעורר בתחושה כבדה ולא נעימה.

"בחלום אני נמצא ביער גדול עם חברים. יש מסיבה, חוגגים משהו. פתאום מתלקחת שריפה. להבות אש מתחילות להתפשט ביער, והחברים מתחילים לברוח. אני גם מנסה, אבל הרגליים לא זזות לי. אני תקוע במקום. אחד החברים מסתובב ושואל אם אני צריך עזרה. אני אומר שלא, שאסתדר, שאני כבר מגיע אחריהם. הם נעלמים, ואני נשאר תקוע. בשלב הזה אני כבר מתחיל לפחד, וגם כועס שהחברים לא נשארו לעזור. בדרך כלל זה גם השלב בו אני מתעורר. אני לא מבין למה החלום הזה חוזר על עצמו."

כששאלתי אותו מה הייתה התחושה המרכזית בחלום - הוא אמר: חוסר אונים פחד, וגם כעס. באותה נשימה הזכיר ש"מעניין, יש לי עוד כמה חלומות סדרתיים המלווים באותה תחושה לא נעימה. אבל לא נראה לי שהם קשורים אחד לשני."

כאשר מישהו נזכר בחלום אחר, ואפילו נראה שאין קשר, כדאי מאד לבדוק מדוע בכל זאת החלום הנוסף נכנס לסיפור.

לגלעד, אחד המשתתפים בסדנא, היה כיוון נוסף - לבדוק מדוע עופר לא מסוגל לזוז וחבריו כן. הרי בחלום הוא מרגיש תקוע לעומת חבריו. דנה שאלה האם עופר חווה בחייו סיטואציה דומה, ורפי רצה לברר מי הם החברים שמופיעים בחלום.

עופר לא ראה מעולם שריפה אמיתית ולגבי החברים... נדמה לו שהם מהעבודה, הוא לא ממש בטוח.

אני רציתי לשמוע את החלומות הנוספים אותם הזכיר כבדרך אגב. ביקשתי מעופר לספר את שאר החלומות כדי לנסות ולהבין את התמונה המלאה.

"בסדרת חלומות נוספת - אני תקוע במעלית, מנסה לקרוא לעזרה אך איש אינו שומע, אני לבד. אני מנסה להזכר מה עושים בסרטים כדי להחלץ ממעלית. די ברור לי שאני אצא בשלב כלשהו, אבל מעצבן אותי שאני תקוע פה לבד."

"לאן מובילה המעלית? ולמי אתה קורא לעזרה?". ביקשתי מעופר שיענה במהירות, בלי להעביר את התשובה במסננת ההגיון.

"המעלית נמצאת בבניין בו עבדתי עד לפני מספר חודשים, ואני קורא לחברים שעובדים איתי."

כבר מסתמן כיוון כלשהו. בשתי סדרות החלומות מופיעים החברים לעבודה, אך בתפקיד ה"נוכח-נעלם". ובשני החלומות עופר תקוע לבד.

דניאל שאל: "אמרת שעבדת בבניין עד לפני מספר חודשים. מה קרה אז?"

"עבדתי בחברת היי-טק ידועה. כבר לפני חצי שנה התחילו גלי פיטורים אבל הצוות שלי נשאר. אנחנו עובדים ביחד כבר 5 שנים, אנחנו חברים טובים ומבלים הרבה ביחד, גם בסופי שבוע. הייתה לנו מן בדיחה פרטית שבסוף יפטרו את כולם וישאירו רק אותנו ואת המנקה. אבל לפני 3 חודשים הודיעו על פיטורים נוספים. הפעם פיטרו גם אותי ועוד שניים מחבריי לצוות."

הפאזל כבר מתחיל להתחבר, אבל בכל זאת רציתי לשמוע את סדרת החלומות הנוספת:

"בסדרה הזו - אני משתתף במסע ג'יפים אתגרי. לפתע אני מוצא את עצמי לבד, נוהג בג'יפ כשכל הג'יפים האחרים נעלמו. אני מחפש מפה או טלפון סלולרי אך לא מוצא. אני ממשיך לנהוג בכיוון שנראה לי, ומאד כועס על שאר החבר'ה שנסעו קדימה ונעלמו לי. אחרי זמן מה, שבחלום נראה כנצח, אני מגיע למחנה הלינה, פוגש אותם ורוצה לצעוק עליהם - איך עשו דבר כה חסר אחריות, איך השאירו אותי מאחור - אך לא יוצא לי קול. בסדרת חלומות זאת יש תמיד גם תחושת כעס על החברים שלא שמו לב והשאירו אותי לבד."

"ומה קורה במציאות בנושא העבודה?" - שאלנו את עופר.

"היום אני עדיין מחפש עבודה. החבר'ה כבר די הסתדרו. אחד עבר לתחום חדש, השני מצא עבודה תוך יום!"

"ורק אתה נשארת לבד, מאחור?"

"כן! ממש כמו התחושה בחלום. אבל אני לא באמת כועס עליהם על כך שהתקדמו, והם לא חייבים לחכות לי. אולי זה מעמת אותי עם הפחדים שלי, ביני לבין עצמי. מה יהיה אם לא אמצא עבודה? איך זה ש"כולם" מוצאים ורק אני מובטל כבר כמה חודשים? הרי יש לי הרבה כשרונות! מה את חושבת?"

"אני חושבת שרמזים לכך יש לנו בחלומות שלך - בכל החלומות אתה בתחושה שנטשו אותך, שאין מי שיעזור, אך האם באמת גם בחיים זה כך? האם ניסית לפנות לחברים שהתקדמו בבקשת עזרה, אולי להפנות דרכם קורות-חיים?"

"קצת קשה לי לבקש עזרה, אני מאז ומתמיד רגיל להסתדר לבד, ככה חינכו אותי בבית."

ביקשתי מעופר לזהות את המוטיבים המשותפים לשלושת סדרות החלומות - אלו סוגיות מציגות את עצמן דרך חלומות אלו? אנו רואים בכל החלומות את התקיעות מול התנועה (האש, הג'יפים והמעלית מסמלים תנועה מהירה), את תחושת ה"לבד" ואת הדיאלוג הפנימי של מי שרוצה שיעזרו לו, אך מבלי שיצטרך לבקש. במקרה זה "חלום הפנס" מראה על צורך בעבודה פנימית ועמוקה בנושא תמיכה וקבלת עזרה. כמובן שזוהי ההחלטה של עופר האם להשאיר את החלום בתור "סתם חלום" או לקחת אותו צעד אחד קדימה... בדרך לשינוי.

פעמים רבות אני פוגשת אנשים שמאמינים ש"עזרה לא צריך לבקש - אם מישהו יכול לעזור, הוא כבר יעזור מבלי שיתבקש". זוהי אמונה מוטעית. הרי ככל שיותר אנשים ידעו על כך שעופר מחפש עבודה - כך יש יותר סיכוי שמישהו יפנה אותו לעבודה מתאימה. לעולם אי אפשר לדעת דרך מי תגיע העזרה, אולי במקרה הבן דוד של השכן בדיוק מחפש עובד חדש?

לאחר כשבועיים עופר התקשר לבשר לי שמצא עבודה חדשה. איך? באסיפת הורים בביה"ס הכיר את אמא של מיטל שהיא במקרה מנהלת משאבי אנוש בחברה גדולה. הפעם הוא החליט, בעזרת החלום, לקחת צעד אחד קדימה ... ולבקש.

חלומות נעימים,
רונית נשר.