כידוע,היות והכל בחיים זה אנשים הרי שיוצא מזה שהכל הוא פסיכולוגיה.כמעט כל מה שקורה לנו,או בינינו לבין עצמנו או בינינו לבין אנשים אחרים במפגש היומיומי ,הכל כולל הכל - טעון פסיכולוגיה.בכל דרך שלא נביט על הדברים לא נמצא ביומיום דבר אחר שהינו משמעותי מלבד הפסיכולוגיה.
לכן,אמור להתקים מושג שוטף שאותו הייתי מציע כ "פסיכולוגיה של יומיום".
תחילתה בבקר של הפסיכולוגיה בבקר ומושג "ההטענה הראשונית"
הפסיכולוגיה מצוייה בין האדם לבין עצמו - מן הרגע של פקיחת העיניים עולות וצפות אל התודעה המחשבות הטוענות את המידע הבסיסי אודות עצמנו: שמנו,מטרותינו ,דימיונות הפרצופים של האנשים שאתנו וכן הלאה.זוהי תחילתה של הפסיכולוגי היומיומית.
רעיון זה אמור להקרא "טעינות" ולקבל התייחסות מתאימה מחקרית.הכוונה הינה לכיצד נטענות המחשבות ומהו מבנה סידור האינפורמציה הן בעת הדלקתה בבקר והן בעת כיבוייה בערב.שאלות קריטיות אלו עדיין לא נותחו ועל כן אני קורא למדעני מכון וויצמן הקוראים את מאמריי להתייחס לנקודות אלו.
הייתי מתייחס אף טיפולית לעניין זה שעה שמטופל מגיע לפבירור פסיכולוגי. הייתי מציע להתמקד בחקר היסטוריית מספר ההרדמות שעבר לצרכי ניתוח היות ובוצע בהם "כיבוי" רציני של המערכת ולאחר מכן הדלקה. מובן למשל שיששאלו שאלות על תאונות פיזיות (ברכב וכן הלאה) אך משום מה לדבר כה קריטי ככיבוי יזום של כל מערכת הנפש לא הייתה התייחסות עד כה.
ניהול המחשבה
כיצד אנו מנהלים את עיניני החשיבה שלנו - זוהי הנקודה השניה של הפסיכולוגיה השימושית.המחשבות הראשונות שעולות לנו במחשבתנו מיד בבקר הן מה שאנו הכי עצמנו למעשה היות ואלו הן מחשבות הבסיס.אגב,מעניין יהיה פעם למפות ולספור את כמות המחשבות שיש לכל אחד ואחד מאיתנו במשך יממה אחת ולהגיע לממוצע המספרי.מעניין גם במה רוב המחשבות שלנו עוסקות לפי קבוצות נושאי חשיבה ולפי כמות. זוהי תמצית הפסיכולוגיה.
במקביל אנסה לפתח במאמרים נוספים את תחום ה "ניהול הפסיכולוגי".
התחושות
כמו כן מעניינת ההבטה על תחושות האדם: עם אילו תחושות הוא מתעורר בדרך כלל ועם אילו תחושות הוא הולך לישון וכן מהי כל קשת השתנות התחושות שהוא עובר במהלך יום שלם.נקודת המבט הצופה על יממה שלמה מבחינת התחלפות התחושות וסוגן עשויה להניב לנו נופים מעניינים מאין כמותם להסתכלות.מעניין במיוחד יהיה להביט האם האדם הינו אדון על תחושותיו באופן כללי או שעקב נגיעותיו בפסיכולוגיה של האנשים האחרים שהוא בא איתם במגע - הוא חווה שינויים מיידים (או באיזה סגנון שינוי אם לא מיידי ומהו טיבו) בתחושותיו הכלליות.
האינטלגנצייה הריגשית - כפי שהיא נסקרת בספרים עד היום ,אמורה לפי דעתי להיות מנוסחת יותר בבהירות כלפי הציבור במסגרת הגדרת "פסיכולוגיית היומיום".עד כך ייכתבו מאמרים ספציפיים.
פסיכולוגיה ביינית
הפסיכולוגיה בין האדם לאנשים אחרים - היות והאדם במשך כל היום עסוק ומנהל מגעים פסיכולוגיים מכל קצוות הקשת ההתנהגותית : דיבור,הקשבה,חילופי תכנים,דיעות,רעיונות,מגע,עבודה עם - הרי שהוא מושפע מאנשים אחרים.סך הכל ניתן לומר שלאנשים קרובים ביותר זה לזה תהיה פסיכולוגיה המשתנה בהתאמה האחד לפי השני. כך או כך מעניין יהיה להביט על גבולות הפסיכולוגיה של כל אדם ("העצמי") והיכן הם עוברים ביחס לאנשים אחרים. קשה יהיה להניח שכל אדם הוא מערכת סגורה באופן הרמטי או שהינו יודע היכן עוברים גבולותיו באופן מוחלט.יותר הגיוני יהיה להניח שהוא עצמו חש היכן הם גבולותיו אולם שהם מעצם טיבם "נכנסים בשפל וגיאות" אל תוך המבנה הפסיכולוגי של האנשים האחרים הקבועים שבסביבתו.
פסיכולוגיית תחום אפס
הפסיכולוגיה בין האדם לאלוהיו - בשטף היומיום אדם שהינו מאמין (בכל דרגת אמונה ומכל סוג שהוא) מנהל שיחות עם בוראו ולכן מכורח כך מתנהלת פסיכולוגיה שלמה ביניהם: של רצונות האדם,של בקשותיו,של יחסו אל האל וכדומה. פסיכולוגיה זו הינה פסיכולוגיה מרכזית להבנת האדם והיא למעשה לפעמים קודמת בהבנתה לפסיכולוגיה שבין האדם לעצמו.היות והאדם מייחס משמעות של אינטימיות והסתר למחשבותיו ולשיחו אשר מופנה אל האל אזי ניתן לראות בפסיכולוגיה פנימית זו את לב ליבה של הפסיכולוגיה המרכזית של האדם.
כל ההפסיכולוגיות הללו משתלבות זו בזו באופן הדוק ויוצרות את תנועת הפסיכולוגיה הכללית של האדם ביומיום.כל פסיכולוגיה שכזו כוללת ניתוחים שונים בהתאם לדבר שאותו נרצה לברר וכל פסיכולוגיה שכזו מהווה עולם שלם בפני עצמו.
המשך ופיתוח יבוא.
