יש משהו קצת בנאלי באמירה הכוללת: אחד הסרטים הגרועים של השנה או אחד הסרטים הגרועים שתראו בכלל. אבל פעם בכמה זמן, מה לעשות, כשסרט מחרבן עליך אתה צריך להראות לעולם שאתה לא מוכן לסבול את זה יותר ופשוט להשתמש בנשק בנאלי על מנת שהנושא יובהר, ולכן: "נשים מושלמות", ובנימה מעט יותר אינטלקטואלית, הוא ללא ספק אחד הכישלונות הגדולים והצורבים שעלו השנה על מסכי הקולנוע.
אם אנחנו רוצים להיות קטנוניים ושטחיים נאמר שגם בעגת הכסף מדבר, סרט שעולה 90 מיליון דולר [לאן לעזאזל הלך כול הכסף?] ועושה חודש וחצי אחרי צאתו רק מחצית מהסכום הזה- בכל מקרה לא ייזכר כפרשיה אהובה על ידי המשקיעים שלו.
"נשים מושלמות" מעלה[?] את סיפורה של ג'ואנה [קידמן] ובעלה [ברודריק] המחליטים לפרוש לעיירה שקטה ושלווה לאחר התמוטטות עצבים אותה חווה קידמן. הם מגיעים למקום שבו הנשים נראות כמו תפלצות לא ברורות שהגיחו היישר משנות החמישים והכול שם פשוט מושלם. מושלם מדי.
אני אשתדל אולי להסביר מה באמת מציק בסרט הזה, למעט המיליונים החסרים בקופות. ובאמת שיש איזו מתקפה של דברים כל כך מרגיזים בסרט הזה שצריך לעשות קצת סדר ולראות מה הוא האלמנט המעצבן ביותר בצפייה בסרט הזה.
בקרדיט של פרנק אוז, הבמאי, יש סרט אחד שאני מאד אוהב, "חנות קטנה ומטריפה" ואיפוא שהוא מקומו בפנתאון הצלולוייד כבר מובטח, מעבר לכך לא שיחזר אוז מעולם את המקוריות של הסרט ההוא, ואולי כדאי לדייק- של המחזה המבריק הזה שהגיש לו את הכול כבר מוכן. אבל בהוליווד גם הסיטואציה הבלתי אפשרית יכולה להיות מציאות ואוז מקבל לידיו מבלי שתוקם ועדת חקירה, תקציב ענק, ושורת כוכבים גדולה בשביל הסרט האיום הזה: ניקול קידמן, שמשום מה לא עוצרת באדום אחרי הזכייה שלה באוסקר, עושה יותר מדי סרטים ומתעקשת לפוגג את הקסם הגדול שהזכייה מעניקה לעיתים. מתיו ברודריק שמעלם חמודות הפך בתוך עשור לקציצה פסבדו מתוחכמת ומעיקה, גלן קלוז, שנורא שמחה שמישהו נתן לה עבודה סוף כל סוף. כריסטופר ווקן, אבל זה לא ממש נחשב כי מוכן גם להקריא את דפי זהב ושיצלמו את זה ואחרונה חביבה, בט מידלר שאולי צריכה לשמוע הרצאה על חשיבותה בתולדות הקולנוע בשביל לדעת שלא כך תפקיד צריך לקחת.
אי אפשר לספור את כמות הטעויות בסרט הזה, תסריט מביך על גבול השובינזים המחליא ביותר שיש, שכל ניסיון לתקן ולאזן אותו במהלך הסרט עוד הופך אותו למביך יותר. בימוי שגרתי משעמם וארכאי, שחקנים מבריקים שעל פניהם סימן שאלה ענק המייחל לסיום הצילומים מכיוון שברור להם שנקלעו לפיאסקו אדיר. למעט הארט המבריק והנוצץ של הסרט אין פיסה אחת של עונג בסרט הזה, ולהווי ידוע שפרס על עיצוב אומנותי של סרט עוד לא ממש יכול להחליף תסריט.
בעוד קידמן מנסה לבדוק בשאר רוח פמניסטי את המכשלה והסיבה שבעטייה כל נשות סטפורד האיומות נראות כל כך טוב ומתפקדות כמו בובות מין מתנפחות כל מה שאני ביקשתי היה שמישהו כבר ידליק את האור וישחרר אותי מהסיוט הזה.
פעם בכמה זמן אני מפציר בהוליווד לתרום תקציב של סרט מסויים למען הרעבים באפריקה, ולומר שהיא מצטערת שהיא עושה כאלו סרטים. אני ממתין עם הבקשה הזאת עד שמגיע סרט שבאמת דורש את זה. זהו, זה הגיע. נשים מושלמות הוא ללא ספק סרט שמפציר בכולנו לחפש עיסוקים אחרים טובים ומעניינים יותר מללכת לסרטים, וכמה זה חבל. כי קולנוע זה מקום נהדר להיות בו.
אם אנחנו רוצים להיות קטנוניים ושטחיים נאמר שגם בעגת הכסף מדבר, סרט שעולה 90 מיליון דולר [לאן לעזאזל הלך כול הכסף?] ועושה חודש וחצי אחרי צאתו רק מחצית מהסכום הזה- בכל מקרה לא ייזכר כפרשיה אהובה על ידי המשקיעים שלו.
"נשים מושלמות" מעלה[?] את סיפורה של ג'ואנה [קידמן] ובעלה [ברודריק] המחליטים לפרוש לעיירה שקטה ושלווה לאחר התמוטטות עצבים אותה חווה קידמן. הם מגיעים למקום שבו הנשים נראות כמו תפלצות לא ברורות שהגיחו היישר משנות החמישים והכול שם פשוט מושלם. מושלם מדי.
אני אשתדל אולי להסביר מה באמת מציק בסרט הזה, למעט המיליונים החסרים בקופות. ובאמת שיש איזו מתקפה של דברים כל כך מרגיזים בסרט הזה שצריך לעשות קצת סדר ולראות מה הוא האלמנט המעצבן ביותר בצפייה בסרט הזה.
בקרדיט של פרנק אוז, הבמאי, יש סרט אחד שאני מאד אוהב, "חנות קטנה ומטריפה" ואיפוא שהוא מקומו בפנתאון הצלולוייד כבר מובטח, מעבר לכך לא שיחזר אוז מעולם את המקוריות של הסרט ההוא, ואולי כדאי לדייק- של המחזה המבריק הזה שהגיש לו את הכול כבר מוכן. אבל בהוליווד גם הסיטואציה הבלתי אפשרית יכולה להיות מציאות ואוז מקבל לידיו מבלי שתוקם ועדת חקירה, תקציב ענק, ושורת כוכבים גדולה בשביל הסרט האיום הזה: ניקול קידמן, שמשום מה לא עוצרת באדום אחרי הזכייה שלה באוסקר, עושה יותר מדי סרטים ומתעקשת לפוגג את הקסם הגדול שהזכייה מעניקה לעיתים. מתיו ברודריק שמעלם חמודות הפך בתוך עשור לקציצה פסבדו מתוחכמת ומעיקה, גלן קלוז, שנורא שמחה שמישהו נתן לה עבודה סוף כל סוף. כריסטופר ווקן, אבל זה לא ממש נחשב כי מוכן גם להקריא את דפי זהב ושיצלמו את זה ואחרונה חביבה, בט מידלר שאולי צריכה לשמוע הרצאה על חשיבותה בתולדות הקולנוע בשביל לדעת שלא כך תפקיד צריך לקחת.
אי אפשר לספור את כמות הטעויות בסרט הזה, תסריט מביך על גבול השובינזים המחליא ביותר שיש, שכל ניסיון לתקן ולאזן אותו במהלך הסרט עוד הופך אותו למביך יותר. בימוי שגרתי משעמם וארכאי, שחקנים מבריקים שעל פניהם סימן שאלה ענק המייחל לסיום הצילומים מכיוון שברור להם שנקלעו לפיאסקו אדיר. למעט הארט המבריק והנוצץ של הסרט אין פיסה אחת של עונג בסרט הזה, ולהווי ידוע שפרס על עיצוב אומנותי של סרט עוד לא ממש יכול להחליף תסריט.
בעוד קידמן מנסה לבדוק בשאר רוח פמניסטי את המכשלה והסיבה שבעטייה כל נשות סטפורד האיומות נראות כל כך טוב ומתפקדות כמו בובות מין מתנפחות כל מה שאני ביקשתי היה שמישהו כבר ידליק את האור וישחרר אותי מהסיוט הזה.
פעם בכמה זמן אני מפציר בהוליווד לתרום תקציב של סרט מסויים למען הרעבים באפריקה, ולומר שהיא מצטערת שהיא עושה כאלו סרטים. אני ממתין עם הבקשה הזאת עד שמגיע סרט שבאמת דורש את זה. זהו, זה הגיע. נשים מושלמות הוא ללא ספק סרט שמפציר בכולנו לחפש עיסוקים אחרים טובים ומעניינים יותר מללכת לסרטים, וכמה זה חבל. כי קולנוע זה מקום נהדר להיות בו.
אלי מורנו הוא סופר, מקים ומנהל אתר קופירייטס לשמירה מקוונת של זכויות יוצרים.
http://www.copyrights.org.il
http://www.copyrights.org.il
